מישהו לידך נפגע? אולי גם לך מגיע פיצוי

אירועי התקופה האחרונה מציפים מחדש את שאלת הפיצוי ל"נפגעים השקופים", אותם אנשים שלא נפגעו באופן ישיר כתוצאה מהאירוע הנזיקי אלא הם בבחינת נפגעים עקיפים.

• עוד סיפורים חמים - בפייסבוק שלנו
  

חדשות בריאות נוספות:

• נפגעי חרדה: איך לעזור לאדם ברגע האירוע?
• הקמפיין לחיסון שלבקת חוגרת: 'מסע הפחדה'
• בלי חומר משמר? שיטות המאריכות חיי המזון
  

נפגע משני הוא מי שנפגע עקב היחשפותו לנזק שנגרם לנפגע העיקרי, אף שהיה מחוץ ל"תחום הסכנה הפיזית" של האירוע.

1. מידת הקרבה של התובע לנפגע

תחילה נקבע כי על האדם להיות קרוב משפחה מדרגה ראשונה של הנפגע העיקרי, אם כי נותר פתח להרחבת הלכה זו לקרבה רחבה יותר.

בתי המשפט הגמישו את הקריטריון שלפיו על התובע לנזק נפשי משני להיות קרוב משפחה מדרגה ראשונה של הנפגע, ובמצבים מסוימים הכיר בית המשפט בנזק נפשי של אותו אדם, גם אם הוא קרוב אך מדרגה רחוקה יותר.

2. התרשמות ישירה מהאירוע המזיק

ככל שהתובע קרוב לאירוע ומתרשם ממנו באופן בלתי אמצעי, כך עולה הצפי לנזק נפשי. אולם, הדרישה לעדות ראייה ושמיעה לאירוע המזיק אינה שוללת אפשרות להכיר בנזק נפשי שנגרם כתוצאה מקבלת מידע מכלי שני.

3. מידת הקרבה במקום או בזמן לאירוע המזיק

גם נזק נפשי שתוצאותיו מאוחרות ורחוקות מהאירוע, וגם נזק נפשי כתוצאה ממגע מתמיד ומתמשך עם התפתחות העניינים לאחר האירוע - יכולים לבוא בגדר נזק בר פיצוי.

בתי המשפט הגמישו את הדרישה לנוכחות פיזית של התובע במקום האירוע, והחילו את ההלכה גם על מצב שבו היה התובע עד טלפונית לפגיעה בקרובו.

נפגע עיקרי הוא מי שנפגע ישירות מהאירוע המזיק(מתוך: shutterstock)

4. מידת הפגיעה

נדרשת פגיעה נפשית מהותית, חמורה ורצינית, עד כדי מחלת נפש או הפרעת נפש. עם זאת, גם דרישה זו הוגמשה על ידי בתי המשפט, והם מתחשבים בגורמים שונים כדוגמת התמשכות הפגיעה הנפשית לאורך זמן, סיכויי התובע להחלים מהפגיעה באופן מלא או חלקי, האפשרות כי המצב יוחמר, צורך בטיפול פסיכיאטרי או פסיכולוגי מתמשך, צורך בטיפול תרופתי, פגיעה בכושר התפקוד של התובע, פגיעה בכושר עבודתו, מידת השתלבותו בחיי היומיום ועוד.

בתי המשפט הדגישו, כי כדי שנפגע עקיף יזכה בפיצוי על פגיעתו הנפשית, על הנזק הנפשי לתובע לחרוג מרגשות אבל שקיימים בכל מקרה של אובדן בן משפחה ולהצביע על נזק פוסט טראומטי הקשור לאירוע הנזיקי.

במקרה של תובע שפגע במהלך עקיפה בכביש בשני רוכבי אופנוע במסלול הנגדי וגרם למותם - הוכר נזקו הנפשי אף שלא עמד בתנאי של קרבה משפחתית מדרגה ראשונה. באותו מקרה הוכרו לתובע 100% נכות נפשית בביטוח הלאומי, הוא אושפז למשך תקופה ארוכה, ביצע מספר ניסיונות התאבדות והוכר לו נזק נפשי חמור.

במקרה אחר תבעו בני זוג בית חולים, בעקבות מות עובר ברחם אמו, ובין היתר תבעו פיצוי בגין נזק לא ממוני שנגרם לניזוק המשני – להורי העובר. בית המשפט קבע כי אף שההורים אינם עומדים בתנאי הרביעי (חומרת הפגיעה הנפשית) יש להכיר בתביעה, שכן ארבעת התנאים אינם מהווים רשימה סגורה ויש לבחון כל מקרה לפי נסיבותיו.

עם זאת, יש מקרים שבהם פגיעות נפשיות של נפגעים עקיפים לא יזכו בפיצויים, אף שהפגיעה אמיתית. בכל מקרה לגופו יבחנו בתי המשפט אם הפגיעה הנפשית נשארת בגדר צער, יגון, אבל וכאב שעמם יתמודד כל נפגע בכוחות עצמו, או שמא מדובר בדרגת פגיעה חמורה שמתקיימים בה התנאים האמורים לעיל וניתן לתרגמה לערכים כספיים.

עורכי הדין ורד כהן ורענן בר-און שותפים במשרד "בר-און כהן" עורכי דין, המתמחה גם בתביעות נזיקין.