עדות של נערה: להתמודד במלחמה כשאת נכה

אני טימיה בניק, בת 16 מרמלה. אני ילדה רגילה שנמצאת עכשיו בימי החופש הגדול והארוך, ובשנה הבאה אעלה לכיתה ט'. יש רק עניין אחד שמבדיל אותי מילדים אחרים בבית הספר - אני הולכת עם הליכון, מפני שנולדתי עם שיתוק מוחין שגרם לי לנכות פיזית. לרוב, אני משתדלת לא לתת לנכות לעכב אותי ומנסה לנהל חיים שגרתיים ככל האפשר. לצערי, המלחמה שמתנהלת עכשיו בארץ מזכירה לי שזה יכול להיות קשה, במיוחד בזמן אזעקות.

• עוד סיפורים חמים - בפייסבוק שלנו
  

חדשות בריאות נוספות:

• נפגעי חרדה: איך לעזור לאדם ברגע האירוע?
• הקמפיין לחיסון שלבקת חוגרת: 'מסע הפחדה'
• בלי חומר משמר? שיטות המאריכות חיי המזון
  

אני מניחה שכל הצעירים מבואסים מכך שהכיף של החופש הגדול נפגע בגלל הלחימה, אבל אצלי האכזבה גדולה אפילו יותר. השבוע הייתי אמורה לצאת לקייטנה של עמותת איל"ן למשך שישה ימים. זו קייטנה שבה אני יכולה לפגוש בני נוער עם נכות לצד בני נוער מתנדבים, להכיר ילדים חדשים ולחוות חוויות חדשות, מותאמות במיוחד בשבילי. בגלל המצב הביטחוני הקייטנה התבטלה ונשארתי בבית, בלי יכולת ממש לצאת ממנו.

האכזבה התסכול גדולים מאוד. החופש הגדול ארוך והקייטנה הייתה הזדמנות להוציא אותי קצת מהבית ולאפשר לי לצבור חוויות חדשות שאין לי במהלך השנה כמו ילדים אחרים. במקום לצאת ולבלות אני מסוגרת בבית כל היום, וצריכה להתמודד קשיי האזעקות שלא מפסיקות ועם הפחד שלי ושל משפחתי.

קיוותה לצאת מהבית ולחוות חוויות חדשות. טימיה ברניק

עד השבועיים האחרונים לא באמת ידענו מה זה להיות תחת מתקפת טילים, ועכשיו גיליתי כמה מלחיץ המצב, במיוחד כשאת עם הליכון ולא יכולה לרוץ במהירות כמו ילדים אחרים כשיש אזעקה. כשאתה לא נמצא תחת מתקפה אתה לא חושב בכלל על הסיטואציה הזו, על לרוץ עם הליכון או כיסא גלגלים, על פחד שמשתק את הגוף. השבוע הבנתי את זה.

אין לנו ממ"ד בבית, וכדי להגיע למרחב מוגן אני צריכה לרדת חמש קומות בכל פעם שיש אזעקה. באמת שזה לא כל כך קל, והפחד שלא להגיע בזמן ממלא את הגוף. היום אני כבר לא יורדת למטה אלא פשוט יוצאת למסדרון בבית, בתקווה שהכל יהיה בסדר.

הימים האלו עוברים בשעמום גדול. אי אפשר כמעט לצאת מהבית, אני תקועה בין ארבעה קירות ומחפשת דרכים להעביר את הזמן. בינתיים רשמו אותי לקייטנה אחרת של איל"ן שאמורה להתקיים במקום בטוח יותר, אם יש כזה עוד בארץ, ואני מאוד מקווה שהיא תתקיים.

בסופו של דבר חיים רק פעם אחת, וצריך לנצל כל רגע. אין באמת זמן לשבת בבית ולהשתעמם. יש לנו צבא חזק שאני סומכת עליו שיוציא אותנו מהמצב הזה, אבל גם הגיע הזמן לשלום. אין מקום יותר לשנאה.