מה גרם להתפרצות חיידק הברוצלה בצפון?
בחודשים האחרונים חלה עלייה משמעותית במספר מקרי התחלואה בקרב עשרות מטיילים ביער חורשים שבאזור השרון. המקור: עדר עזים נגוע בחיידק ברוצלה ומוצרי גבינות שנמכרים לצדי הדרך מאותו עדר. החיידק עלול לגרום לפגיעה באיברים שונים ולהפלות בקרב נשים בהיריון
עוד סיפורים חמים - בפייסבוק שלנו
הלשכה הווטרינרית בחדרה זיהתה לאחרונה עדר עיזים שרובו נגוע בחיידק, וששייך למשפחה שהגיעה לאחרונה ליער חורשים מאזור הנגב. המשפחה מוכרת במקום גבינות וחלב לא מפוסטרים, כך שהחיידק לא מושמד בתהליך הייצור ועובר למזון, ומשם לאדם שאוכל אותו. העזים הנגועות יושמדו על מנת למנוע את התחלואה במחלת הברוצלוזיס שנגרמת מהחיידק, ומכונה גם "קדחת מלטה".
חדשות בריאות נוספות:
- נפגעי חרדה: איך לעזור לאדם ברגע האירוע?
- הקמפיין לחיסון שלבקת חוגרת: 'מסע הפחדה'
- בלי חומר משמר? שיטות המאריכות חיי המזון
המקרה הנוכחי משתלב עם המגמה שחלה בשנת 2014, לפיה קיימת עלייה משמעותית במספר מקרי הברוצלה בישראל. מספר המקרים בחצי השנה הראשונה לעומת התקופה המקבילה בשנת 2013 כמעט והוכפל, מ-200 ל-350.
עיקר המקרים הם בדרום הארץ, כ-200 בסך הכל לעומת כ-175 בשנה שעברה, אולם באזור ירושלים והצפון חלה עלייה משמעותית. בירושלים המספר עלה ממקרים בודדים לכ-25, באזור חדרה מאפס ל-30 מקרים, ובאזור עכו ממקרים בודדים לכ-80. המקרה הנוכחי עלול להוביל למצב שהתקיים רק לפני כחודשיים, בו אושפזו 14 בני אדם עם החיידק לאחר שאכלו גבינות לא מפוסטרות מהרשות הפלסטינית.
המחלה מאופיינת בחום ממושך, כמו גם בדלקת בעצמות, דלקת פרקים, דלקת קרום הלב ודלקת במערכת הרבייה. היא גם עלולה לגרום להפלות בקרב נשים בהיריון. עיקר ההדבקה היא על ידי צריכה של מוצרי חלב שלא עברו פיסטור. לא ניתן להבחין במוצרים נגועים מכיוון שטעמו או ריחו של המוצר לא מושפע מהחיידק. ניתן גם להידבק על ידי מגע עם בעלי חיים נגועים. אדם שצרך מוצרי חלב לא מפוסטרים או שהיה במגע עם עדרי צאן או בקר ללא פיקוח וטרינרי וסובל מחום ממושך, צריך להודיע זאת לרופא.
משרדי הבריאות והחקלאות קוראים לציבור לצרוך רק מוצרי חלב שנרכשו בחנויות או מפעלים בעלי רישיון עסק תקף, ומבקשים להימנע מצריכת מוצרי חלב שלא עברו פיסטור ושל בשר ללא אישור וטרינרי. המשרדים פועלים לאתר את העדרים הנגועים ובמקביל לחסן אותם כנגד המחלה. בישראל קיים חיסון עבור בעלי החיים כנגד החיידק, ובעלי עדרים חייבים לחסן אותם, אולם לא כולם מבצעים זאת. דרך הידבקות נוספת היא באמצעות מנהג עממי במסגרתו מורחים חלב עיזים לא מפוסטר על פצעים, מה שחושף את האדם לזיהומים.
הנושא מעסיק רבות את מערכת הבריאות בחודשים האחרונים, והיום (ד') אף יתקיים יום עיון בנושא החיידק במרכז הרפואי לגליל שבנהריה.
במקביל, משרד החקלאות פתח במבצע חיסונים כנגד החיידק בניסיון לצמצם את מקרי התחלואה בבעלי חיים ובבני אדם. באזור הנגב, שיעור החיסון נגד ברוצלה עמד על שלושים אחוז בלבד, בעוד שלפי הערכות השירותים הווטרינרים במשרד החקלאות, 10-20 אחוז מהעדרים ששייכים לאוכלוסייה הבדואית נגועים במחלה.
10-20 אחוז מבעלי החיים שנמצאים בעדר המוגדר כנגוע, נגועים בעצמם. מבצע החיסונים מתמקד בנגב, ובמהלכו וטרינרים ממשלתיים יחסנו את כלל הצאן באזור למשך חמש שנים בחינם. העלות המשוערת היא 7.5 מיליון שקל לשנה. במשרד החקלאות מקווים להעלות את שיעור החיסון עד לשמונים אחוז במטרה להוריד את רמת התחלואה באופן משמעותי.
