נדידת היבשות / על מונדיאל 2014
ברזיל, ארגנטינה ואורוגוואי התחפשו לנבחרות אירופיות ואיבדו את היצירתיות. לטקטיקה בכדורגל יש משמעות אחת: בונקר
גדלתי על סיפורי נבחרת הפלא של הונגריה, אלפרדו די סטפאנו, גארינצ'ה ופלה, שהיה בן 17 כשזכה בגביע העולמי ב-1958. מה שראיתי בילדותי בסרטונים בשחור לבן דהוי, היה יותר מלהיב מנבחרת ברזיל 2014. את ברזיל 70' כבר זכיתי לראות בשידורים חיים ממקסיקו. המונדיאל ב-1970 היה יותר מעניין מהמונדיאלים האחרונים מסיבה פשוטה: ישראל שיחקה שם. היינו מעורבים רגשית גם אחרי שהודחנו, כי המשכנו לעקוב אחרי האיטלקים (שהוצאנו מהם תיקו אפס) עד לגמר, שם הם הובסו 4:1 מול הנבחרת הכי גדולה שהייתה לברזיל בכל הזמנים.
נתקעו במוקדמות
הכדורגל היה אז נאיבי? יכול להיות, אבל אין סיבה שברזיל 2014 תיראה כמו שהיא נראתה ועוד בבית. בשלב המוקדם עדיין חשבנו שברזיל וארגנטינה שומרות כוח להמשך. הגיע ההמשך והתגעגענו למוקדמות. ברזיל חטפה עשירייה מגרמניה והולנד. ארגנטינה נראתה רע פרט לגמר, דווקא בלי די מריה. מנבחרת כמו אנגליה אין ציפיות שתשחק כדורגל יצירתי. אבל ברזיל עם ניימאר, ארגנטינה עם מסי ואורוגוואי עם לואיס סוארס, משחקות כדורגל חסר השראה.
למה סקולארי הפך את נבחרת ברזיל לצבא ההגנה לברזיל? כי כל השחקנים הדרום אמריקאים הבכירים משחקים באירופה אצל מאמנים אירופיים וצריך לחקות את מי שמצליח.
אחרי שמפלגת העבודה הפסידה בבחירות 1977, ראשיה אמרו לעצמם שאם העם רוצה ליכוד, נהיה גם אנחנו ליכוד, ונכשלו. מי שרוצה ליכוד לא צריך את החיקוי, יש לו את הליכוד המקורי. כשנבחרת ברזיל משחקת כדורגל בריוני ולא יצירתי, היא מוותרת על מי שהיא. כשזה הולך כמו ברווז ומגעגע כמו ברווז, בסוף זה הופך לברווז.
לטקטיקה בכדורגל יש משמעות אחת: בונקר. משחק טקטי = בונקר. משחק מאוד טקטי = אם כל הבונקרים. כשנותנים למערכי ההגנה מספרים, זה נשמע מרשים, 4-2-1-3. וואו. 3-1-4-2, זה גאוני. מאמן כדורגל הסביר לי פעם שכל ההבדל בין 4-4-4 ל-4-3-3, זה שחקן אחד שזז כמה מטרים קדימה או אחורה. במציאות זה נראה כך: מסדרים עשרה בריונים בשורות. לפעמים בשתי שורות, לפעמים בשלוש, ושמישהו ינסה לעבור אותנו.
למאמן נבחרת ארגנטינה, אלחנדרו סאבלה, היה חילוף אחד קבוע בכל המשחקים: אסקייל לאבסי החוצה. השחקן הכי יצירתי בנבחרת ארגנטינה, החוצה. מכדרר ומוסר בחסד, רץ כמו השפן של דוראסל ותמיד הראשון להיות מוחלף. האם הוא היה הכי גרוע במגרש? חס וחלילה. אני מניח שמדובר בחילוף "טקטי", אבל איך ייתכן שבכל משחק נדרש אותו מהלך "טקטי"?
הסטטיסטיקה משקרת
גם בתחום המדידה, שקוראים לה בטעות סטטיסטיקה, הכדורגל התקדם. הבעיה היא שלא כל מה שמודדים משקף באמת את מה שקורה במגרש. פעם התלהבו מהחזקת כדור, במיוחד המאמנים המפסידים. הפסדנו, אבל החזקנו יותר בכדור. וואו. האם למי שמחזיק יותר בכדור יש יותר הזדמנויות להבקיע? מה פתאום. החזקת כדור היא לא מטרה, אלא אמצעי. כשאתה משחק נגד קבוצה הרבה יותר טובה ומתגונן באמצעות החזקת כדור, יש בזה היגיון. כל קבוצה יכולה להחזיק בכדור בלי סוף במחצית המגרש שלה. ברצלונה, למשל, הייתה מחזיקה בכדור 65 אחוז מהזמן, אבל 35 מטר משער היריב.
עוד נתון סטטיסטי: אחוזי ההצלחה במסירות. נשמע מרשים, לא? שחקן שמדייק ב-85 אחוז מהמסירות נשמע מדהים. כשתבדקו לאן הוא מסר תגלו שרוב המסירות היו לאחור ולצדדים. מה הבעיה לדייק במסירה לאחור? ראיתם כמה מסירות החזירו במונדיאל הזה לשוערים? נחמד שלפחות אוסרים על השוער לתפוס ביד כדור שמוחזר אליו, אבל אם המטרה היא לשחק קדימה, אולי הגיע הזמן לאסור על החזרת כדור לשוער בכלל?
המאמנים טובים כמו המשחק האחרון שלהם. יום אחד לואיס ואן חאל הוא קוסם, למחרת הוא בלוף. לקחת את דירק קאוט, שהיה סקורר בליברפול, ולהציב אותו בעמדת מגן זו הברקה, למרות שמגינים תוקפים זו לא המצאה של המאה ה-21. אלף ראמזי השתמש בג'ורג' כהן וריי ווילסון כדי לתקוף מהאגפים עוד ב-1966, לפני שדני אלבס ופיליפ לאם נולדו. לא צריך להמציא את הגלגל במקום שהוא כבר קיים.
מה החידוש הגדול במונדיאל 2014? הספריי של השופטים. רעיון גאוני. אף בועט לא הזיז את הכדור אפילו סנטימטר קדימה, ושחקנים שרגילים לגנוב שלושה-ארבעה מטרים בבעיטות עונשין לא העזו לחצות את הקו הלבן. בישראל לא יעזור ספריי ולא כיפת ברזל, שחקנים ימשיכו לגנוב את המטר וחצי.
מעניין איך המונדיאל ישפיע על העונה הקרובה. פרד הוא באמת מתמודד רציני על תואר החלוץ הגרוע של ברזיל בכל הזמנים, וכל נגיעה שלו בכדור חילצה שריקות בוז מעשרות אלפים. אבל הבחור משחק בליגה הברזילאית, ואני לא רוצה לחשוב מה מחכה לו מהקהל. למזלו של גונסאלו היגוואין הוא משחק באירופה, אבל את ההחטאה שלו יקרינו אפילו בשנת 2176, מאותה סיבה שרובי רנסנברינק הוא השחקן ההולנדי השני הכי זכור אחרי יוהאן קרויף.
לא שואלים את כספי
הפועל ת"א קיבלה מאוסטריה וינה הצעה לרכוש את עומר דמארי. הפועל צריכה את הכסף ולכן הסכימה. עמוס לוזון, שהוא בעל מחצית הכרטיס של דמארי, הסכים. דמארי סירב.
הליגה האוסטרית לא מספיק אטרקטיבית בשבילו.
אני לא חושב שמישהו מהנהלת יוסטון דיבר עם עומרי כספי לפני שהעביר אותו לניו אורלינס בעסקה סיבובית בה היו מעורבות שלוש קבוצות. כשמביאים את ה-NBA כדוגמה למשהו, חשוב לזכור שבישראל אי אפשר להעביר שחקן בניגוד לרצונו. בליגה הטובה בעולם, במדינה הכי חופשית בעולם, שחקן מקצועני הוא עדיין סחורה עוברת לסוחר.
עוד ב-ynet ספורט:
הסיכום המצחיק ביותר לגמר המונדיאל. צפו
שיר המונדיאל הכי פרובוקטיבי שיצא לברזיל 2014. צפו צפו באוהד ה''נכה'' שפרץ למגרש במונדיאל
לפנייה לכתב/ת 
