מאזן האימה: תושבי עזה פוחדים יותר מחמאס
הערכות מערכת הביטחון לא מתממשות: חמאס לא מתקפל, רוב העזתים שצה"ל דרש מהם להתפנות כדי שיוכל לתקוף - נשארו בבתיהם. הפסקת אש? קודם שיחליטו מי המתווכים
המשא ומתן על הפסקת אש מסובך ועתיד להיות ממושך. הסיבה העיקרית לכך היא שחמאס נחוש לצאת מהמערכה עם הישגים ברורים לזרוע הצבאית ובעיקר לאוכלוסייה בעזה. ההישגים האלה אמורים להיות ברורים כדי שיצדיקו ברחוב הפלסטיני – גם ביהודה ושומרון – את ההסלמה בירי על ישראל, שהביאה ל"צוק איתן". הסיבה השנייה היא שחמאס לא רואה במצרים מתווך הוגן ומעוניין להכניס למעורבות במשא ומתן גם את קטאר ואת טורקיה המצדדות בו ללא סייג. למעשה, מה שקורה עכשיו הוא משא ומתן על המשא ומתן, תוך כדי אש.
בינתיים, מי שסופג וסובל היא האוכלוסייה העזתית שחמאס מסתתר ונלחם בתוכה. עד היום השישי למבצע נראה היה שאזרחי עזה תומכים בקואליציה של החמאס והג'יהאד האיסלאמי, ובעיקר בזרועות הצבאיות של שני הארגונים שמנהלות את הלחימה. שלשום אובחנה תפנית בעניין זה. אזרחים בעזה, בהם גם תומכי חמאס, החלו להביע תרעומת על הארגונים המיליטנטיים שהפכו את חייהם לגיהנום. התבטאויות כאלו באוזני כתבים זרים וגם בשיחות פרטיות, הפכו נפוצות יותר ויותר עד כדי כך שהיה בהן כדי להצביע על תחילתה של תסיסה נגד חמאס.
במערכת הביטחון ראו בכך סימן שיעדי המבצע ובראשם החלשת חמאס קרובים להשגה, והייתה הערכה שהארגון יבקש לסיים בהקדם את הלחימה. אלא שלמרבה ההפתעה, הערכות מערכת הביטחון אינן מתממשות. כאמור, חמאס מתעקש להציב תנאים במשא ומתן – לא רק ביחס לזהות המתווך, אלא גם דרישות מהותיות שהוא מציג לישראל, למצרים וגם לאבו מאזן. הנהגת הג'יהאד
האיסלאמי הפלסטיני מתואמת לגמרי עם חמאס ומציגה את אותן דרישות.
בנוסף לכך, הופתעו במערכת הביטחון מן העובדה שהייתה היענות חלקית בלבד לקריאת צה"ל באמצעות כרוזים ומסרים אלקטרוניים לפנות את שכונות צפון הרצועה. צה"ל הודיע לאזרחי אותן שכונות, יותר מ-100 אלף נפשות, כי הוא מתכונן לתקוף שכונות אלו ועליהם להתפנות כדי שלא ייפגעו. מתוך כ-120 אלף תושבי אותן שכונות, נענו בקושי 20 אלף וברחו למתקני אונר"א. הרוב נשארו בבתיהם כתוצאה מאיומי חמאס שדרש מהם לא לעזוב אותם. אחרת, הודיע חמאס, הארגון יסגור איתם חשבון אחרי הלחימה.
חמאס גם דרש מסוכנות האו"ם לפליטים, אונר"א, לא לפתוח את מתקניה כמקלט לנמלטים מהשכונות שהוזהרו. אנשי אונר"א סירבו, וסביר להניח שחמאס יסגור חשבון גם איתם אחרי המבצע. אבל הבעיה המשמעותית היא שהאוכלוסייה העזתית מפחדת כיום מחמאס ומצייתת לו יותר משהיא חוששת מאיומי צה"ל ונענית לקריאותיו. ההערכה לפני המבצע הייתה אחרת. בצה"ל העריכו שרוב האוכלוסייה בשכונות צפון הרצועה תתפנה כפי שהיה במלחמת לבנון השנייה בדרום לבנון.
לפנייה לכתב/ת 
