נאוה סמל בין ספרים דיגיטליים
נאוה סמל קוראת על המסך את פטי סמית, אבל מחשיבה את עצמה כדינוזאורית שמאמינה עדיין בעולם של ספרים מודפסים. אבל יחד עם הקידמה היא משיקה את "כלה על הנייר" באתר "עברית", ובטוחה שחוק הספרים לא יעצור את הסופרים מלכתוב
כשהתחלת לכתוב, דמיינת שקוראים ידפדפו יום אחד בספר שכתבת באמצעות עמודים דיגיטליים?
"הילדים שלי קוראים לי דינוזאורית. התחלתי לפרסם ספרים לפני למעלה משלושה עשורים כאשר אפילו המושג 'שיווק' עדיין לא היה קיים. ועם זאת, אני נלהבת לדמיין ספרים בכל פורמט שהוא, אפילו ישירות על העור".
מה הסצנה האהובה עלייך ברומן "כלה על הנייר"?
"כשזוג האוהבים אמרי ואנה שנישאו בנישואין פיקטיביים כדי לעלות לפלשתינה ב-1935, מתחתנים שוב והפעם לא על הנייר - אלא באמת".
האם יצא לך לקרוא ספר דיגיטלי ואיזה?
"הספר "רק ילדים" של פטי סמית בקינדל - הקורא האלקטרוני של אילאיל בתי הצעירה שהיא חלוצת הטכנולוגיה אצלנו במשפחה, והמופת שלי לקריאת ספרים בעולם העתידי".
איזה ספר היית קוראת באופן דיגיטלי ואיזה דווקא לא?
"שירה אשמח לקרוא בפורמט דיגיטלי, אולי בגלל החלל הנושם מסביב. אני מודה שעדיין אני רוצה לנשום את הנייר,
ואני זקוקה לפעולת הדפדוף, לקימוט 'אוזניים' בשולי הדפים ולשרבוט על הטקסט, אבל זה רק מפני שאני עדיין תוצר של עולם הולך ונעלם".
איך את חושבת שחוק הספרים ישפיע על הספרות הדיגיטלית?
"אני מקווה שהחוק יתגלה כמבורך והקוראים יגלו את האופציה המלהיבה של ספר דיגיטלי שיכול ללכת איתם לכל מקום בלחיצת מקש. שייפתח לנו עולם חדש בערבית כשם שמיליוני קוראים בעולם הפכו את הספר הדיגיטלי לאופציה המועדפת שלהם. כל ספרי בתרגום רואים אור בעולם קודם כל במהדורה דיגיטלית - והמודפסת היא כבר המשנית".
איך את מדמיינת את ענף הספרות הישראלית בעוד עשרים שנה מהיום?
"הסיפור הישראלי המלהיב, המסובך והמסעיר ימשיך ללוות אותנו, מפני שהחברה הישראלית על רבדיה וטלטלותיה עוד תחליף פנים, בתקווה ש'סכנת השלום' תחזור. לסופר הישראלי יהיו תמיד מכרות זהב של נושאים, סאגות משפחתיות ויחסים מורכבים לתאר אותם בכל טכנולוגיה שהיא, כי הסיפור שלנו עדיין לא נגמר".