הממשלה מנסה לעודד השקעות בסטארט-אפים
משרדי האוצר והכלכלה יחד עם לשכת המדען הראשי, מקדמים תזכיר חוק שיעודד השקעות בחברות סטארט-אפ שנמצאות בשלבים הראשונים לפיתוח המוצר שלהן. לפי ההצעה, למשקיעים יופחת מס עד לגובה הסכום שהשקיעו
כתבות נוספות בערוץ הקריירה :
אתם צריכים עובד מצטיין יותר משהוא אתכם
מהנדסת מרוויחה 40% פחות ממהנדס
על פי תזכיר החוק, המדען הראשי יפרסם רשימה של חברות שההשקעה בהן מזכה בפטור ממס, גם עבור יחידים וגם עבור שותפויות של יחידים. החברות יצטרכו לעמוד במגוון קריטריונים. בין היתר, יהיו אלו חברות העוסקות במחקר ופיתוח שלא עברו 3 שנים מיום היווסדן, שהיקף המכירות שלהן נמוך ממיליון וחצי שקל והיקף ההוצאות שלהן נמוך מ-3 מיליון שקל.
מטרת החוק היא לעודד השקעה בחברות הנמצאות בשלבים הראשונים לפיתוח המוצר שלהן. שלב שמכונה שלב ה-Seed. לדברי סגן הממונה על התקציבים, יונתן רגב, ההשקעה בחברות אלו פחתה בשנים האחרונות מאחר וקרנות הון-סיכון מעדיפות להשקיע בחברות עם יכולות מוכחות, שנמצאות בשלבים מתקדמים יותר של פיתוח המוצר.
"מטרת התיקון היא להרחיב את יריעת ההשקעות לחברות בשלבים מוקדמים יותר של פעילותן כדי לכסות על הפער שנוצר בשנים האחרונות בין ההשקעות בחברות אלו להשקעות בחברות ותיקות יותר. לאורך שנים, אם ההשקעה בחברות Seed תפחת אז גם יהיו לנו פחות חברות ותיקות יותר, כי מיזמים חדשים לא יוכלו לעבור לשלב הבא של המחקר והפיתוח. לתפישתנו, השקעה בחברות צעירות היא בעלת ערך כלכלי בגלל הידע שנצבר בתהליך המחקר, גם אם המיזם לא הצליח".
תזכיר חוק הקודם לא היה אפקטיבי
תזכיר החוק שיובא לאישור הממשלה הוא תיקון לתזכיר חוק קיים, שנכלל במסגרת התוכנית הכלכלית לשנים 2011-12. היוזמה לתקן את החוק צצה כאשר הבחינו בממשלה כי ההטבה הקיימת אינה מגשימה את מטרתה. "אחרי שהענקנו את ההטבה ישבנו עם נציגים מהתעשייה וראינו שלחוק אין אימפקט", מסביר רכז השכלה גבוהה ופיתוח במשרד האוצר, מיכה פרלמן. "בעקבות ההטבה הקיימת גויסו משקיעים לכ-60 חברות. אנחנו קיווינו לכמה מאות".
מניתוח של שיקולי המשקיעים התברר כי המכשול העיקרי למימוש ההטבה הוא אי הוודאות בנוגע לעמידתה של החברה שבה משקיעים בקריטריונים המזכים בהטבה. "ההגדרות הקיימות כוללות קריטריונים שמתרכזים בביצועי החברה ב-3 השנים שלאחר ההשקעה", מסביר יונתן רגב.
"זה יוצר 3 בעיות: אי וודאות למשקיע סביב השאלה האם השקעתו תהיה פטורה ממס או לא, ביורוקרטיה סבוכה עבור החברה שמבקשת לגייס משקיעים ולבסוף גם פוטנציאל לניגוד עניינים בין המשקיע לחברה. אם החברה זכתה, למשל, בחוזה גדול, אז למשקיע עשוי להיות אינטרס שהחברה לא תחתום על החוזה כי ההכנסות ממנו יהפכו אותה לחברה שהשקעה בה אינה מזכה בפטור ממס על השקעתו".
מסיבה זו החליטו לתקן כעת את הקריטריונים כך שיתייחסו אך ורק לביצועי החברה ב-3 השנים שקדמו להשקעה. כך יידע כל משקיע, ביום ההשקעה, האם הוא יכול לנכות את סכום ההשקעה מהכנסותיו החייבות במס. כמו כן, הוכנסו תיקונים שנועדו לוודא שהטבה לא תהפוך למקלט מס. בין היתר, נקבע כי החברה חייבת להוציא את סכום ההשקעה תוך 5 שנים מהיום שהתקבלה ונאסר על החברה להעניק שכר או הטבות אחרות למשקיע, למעט דיבידנד.
שר האוצר, יאיר לפיד, התייחס היום לתזכיר החוק החדש ואמר כי "תעשיית ההיי-טק מהווה מנוע צמיחה אסטרטגי למשק ולכלכלה הישראלית. באמצעות החוק נעודד משקיעים להשקיע בחברות הצעירות, שמהוות את עתיד תעשיית ההיי-טק הישראלית ונמשיך ליצור כלכלה מבוססת חדשנות".
שר הכלכלה, נפתלי בנט, אמר כי "ישראל מובילה בתחום החדשנות ועכשיו גם תוביל ברגולציה תומכת. מדובר באחד מהחוקים הטובים בעולם, באמצעותו נעודד אנשים פרטיים להשקיע את הכסף שלהם בחדשנות הישראלית במקום בדירות. אנו מאמינים ששינוי החוק, שהמדען הראשי במשרד הכלכלה עבד עליו יחד עם משרד האוצר ורשות המיסים, יביאו להפניית משאבים משמעותית לתעשייה ותאפשר לאזרחי ישראל ליהנות מפירות ההשקעה".
לפנייה לכתב/ת 
