מירוץ מכשולים: הפריצה של סיפאן חסן
היא סבלה מרדיפות באתיופיה וברחה עם אמה להולנד שם התגלה כישרונה הנדיר לריצות ארוכות. אבינעם פורת על הפליטה שהפכה ללהיט של האתלטיקה העולמית
תופעת נדידת הספורטאים ממדינה למדינה צוברת בעקביות תאוצה בכל ענפי הספורט. זה קורה בכדורגל כפי שהבחנתם במונדיאל האחרון, בכדורסל (ממתי ריקי היקמן הוא גיאורגי המשחק בנבחרת גיאורגיה?) ובעצם בכל ענף. רק שבאתלטיקה הפך העניין לכמעט דבר שבשגרה.
אין לנו עניין כרגע לדוש בצדדים הפילוסופיים של תופעת הנדידה, ישנם התומכים בה בלהט, אחרים מתנגדים, אבל בכל מקרה הסיפורים האישיים מרגשים. תמיד יחפש האדם את המקום המתאים לו בעולם.
לפני שבוע, נוכחנו באחד משיאי התופעה בהתהוותו. הייתה זו תחרות ליגת היהלום באצטדיון המפדן-פארק בגלאזגו. לריצת 1500 מטרים התייצבו שלוש רצות אתיופיות
מ...שלוש מדינות שונות. אחת, אבבה ארגאווי המפורסמת, ייצגה את שבדיה שעבורה כבר הביאה מדליות זהב באליפות העולם באולמות. השנייה והחדשה מכולן, סיפאן חסן, ייצגה את הולנד. אשומאוויט אמבאייה היא אתיופית שייצגה, ראו איזה פלא, את... אתיופיה.
מי שנתנה את הטון, בפעם השנייה, הייתה דווקא חסן בת ה-21. שבוע קודם לכן, בפריז, היא קבעה את תוצאת השנה 3:57.00 דקות. הפעם, "הסתפקה" בנצחון בריצה טקטית עם 4:00.67 דקות. ארגאווי מלכת החורף של מלכת הספורט סיימה שנייה ב-4:00.94 דקות ואמבאייה האתיופית המקורית, דורגה שלישית, 4:02.78 דקות.
סיפאן, בניגוד לארגאווי האתיופית-של-שבדיה, לא הגיעה להולנד כספורטאית. היא הייתה בת 15 כשנכנסה בשערי הגבול של הולנד כפליטה. אמה, ככל הנראה בגלל רדיפות באתיופיה, העדיפה להבריח את הילדה. לפחות שיהיה לה טוב בהולנד.
סיפאן חשבה להיות אחות בבית-החולים
והצטרפה לבית הספר לאחיות. מי שהביטו בה לא התקשו לגלות את המבנה המיוחד שלה, גבוהה ורזה. מקצועני הספורט יגידו כי אלו תנאי בסיס מצוינים בכדי להיות אתלטית טובה.
זמן לא רב לאחר מכן, הצטרפה למועדון האתלטיקה של העיר איינדהובן, שם יש לא רק כדורגל, אלא מגוון ענפי ספורט. המועדון התאהב בכשרון שנחת אצלו, משפחה הולנדית אימצה אותה, והיא החלה להתחרות.
בתחילה, פנתה לריצות הארוכות. ניצחה במירוץ חצי מרתון בהולנד בתוצאה של 1:11 שעות, זמן מעולה גם לבוגרות. אלא שמאמנה חשב שהרגליים הארוכות שלה יוכלו לעשות פלאים גם על המסלול באיצטדיון. חסן סיימה סטאז' ספורטיבי בריצות השדה והביאה כבוד רב הולנד, אך היה ברור כי הייעוד האמיתי שלה באתלטיקה הוא בריצות המסלול הבינוניות והארוכות.
חסן התגלתה כרצת 800 מטרים מצויינת, שכחלוף כמה נסיונות כבר ירדה מהשתי דקות ומיצבה את עצמה כטובה ביותר בהולנד. בצירוף יכולותיה בחצי מרתון, הגיעו למסקנה שהייעוד שלה הוא מ-1,500 מטרים ומעלה.
בתעודת הזהות שלה כתוב רק שנולדה ב-1993. תאריך הלידה המדויק איננו ידוע ולכן נרשם לה ה-1 בינואר. יש הבדל בין הספירה ולוח השנה האתיופיים, לספירה ולוחות השנה האחרים. היילה סטאין שלנו, למשל, טוען כי הוא צעיר בשבע שנים מכפי שנכתב בתעודת הזהות שלו.
ואז הגיעה 2014. חסן החלה לראשונה להתחרות בחורף, אבל זה היה רק החימום. בעוד רעשי המונדיאל ברקע, עשתה הפליטה מאתיופיה, ילידת העיר נזראת (כנראה תירגום של נצרת) כברת דרך אדירה קדימה. בפריז היא השאירה מאחור את הלן אובירי בכירת הקנייתיות ואת אבבה ארגאווי שנחשבה כפוטנציאל להיות בלתי מנוצחת, סיימה את הריצה ב-3:57.00 דקות, זמן פנטסטי במיוחד כאשר מדובר בכמעט טירונית.
חסן יודעת להעריך את השינוי בחייה מחיי עוני ורדיפות באתיופיה לפרסום בהולנד. בגיל 21 היא מקצוענית הנתונה במעקב בלתי פוסק מצד התקשורת העולמית. בהחלט מובן, אם לוקחים בחשבון שהיא הלהיט החם החדש של האתלטיקה. להיט חם-אש.
הגובה שלה 1.70 מ', המשקל רק 49 ק"ג. מבנה מיוחד מיוחד לאתלטית בריצות הארוכות. אז מה הפלא שהולנד בונה על הפליטה מאתיופיה?
לפנייה לכתב/ת 
