התשלום הכפול של חיילי המילואים
ל- 50 אלף חיילי המילואים, עצמאים או שכירים, שגויסו בצווי 8 – אין הגנה כלכלית. חוב משכנתא, צ'ק שחזר, איום של הרשויות בהוצאה לפועל, דו"ח חניה שלא שולם בזמן וביטוח שפג תוקפו - ללא היכולת לטפל בענייניהם כשהם אינם בבית, המחיר שהם משלמים כפול. איך זה שאין במדינת ישראל חוק שיגן עליהם? מסתבר שיש, אך אף ממשלה - משמאל ומימין, לא רוצה ליישם אותו
גדי הוא תושב נתניה, עצמאי, בעל עסק קטן. נכון ליום יום שלישי בבוקר, בשבוע שעבר, הוא מסר כמה צ'קים לספקים, תכנן להסדיר למחרת חוב שהיה לו מול רשות המסים, לחדש את ביטוח הרכב שמסתיים בסוף השבוע ולהכניס לחשבון הבנק כסף שקיבל מלקוחות. צו 8 שינה לו את התוכניות.
- אשראי לדרום: הקלות בבנקים לקו העימות
רועי הוא תושב השומרון, שכיר בחברה בתחום התקשורת. נכון ליום שלישי שעבר, נותר לו עוד שבוע לשלם את הטסט לרכב, בעוד יומיים ירד תשלום המשכנתא מחשבון הבנק שלו, ובנוסף, עליו להחזיר תשלום ראשון על הלוואה שנטל מחברת כרטיסי האשראי. גם במקרה שלו הקריאה למילואים קטעה את סדר היום.
אולי זה יפתיע את חלקנו, ואולי אחרים פחות, בהתחשב באדישות המתמשכת של ממשלות ישראל בנוגע לזכויות חיילי המילואים, אך נכון להיום, אין לאזרחים שגוייסו בצו חירום שום הגנה כלכלית בעת שירותם.
הצעות לחוקים ותקנות בנושא זה עלו במרוצת השנים לא מעט, אך אף ממשלה לא הסכימה לאמץ אותן הלכה למעשה כחוק.
הוראת שעה מחכה לחידוש
כאמור, חוק - לא קיים, אך מעת לעת תוקנו תקנות זמניות. כך לפני כשנה וחצי, במהלך מבצע "עמוד ענן", אישרה ועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת תקנה שיזם שר המשפטים הקודם, יעקב נאמן. לפי התקנה, מי שגוייס בצו חירום בתקופת המבצע ובשבועיים שאחריו וחזר לו צ'ק מסיבה של חוסר כיסוי - הדבר לא ייכלל במכסת הצ'קים החוזרים (בנוגע לצ'קים ללא כיסוי החוק אומר, שאדם או תאגיד שבחשבון הבנק שלו סורבו 10 צ'קים בתוך שנה אחת, יוטלו על החשבון מגבלות שונות).
הקלה זו מתייחסת לצ'קים אישיים או המחאות של בעלי עסקים קטנים. התקנה הזו נקבעה כהוראת שעה והיתה תקפה למשך כשלושה שבועות. במשרד המשפטים הבטיחו אז שיחלו בהליכי חקיקה להפוך תקנות אלו לקבועות בחוק בכל מקרה שבו נקראים חיילי מילואים בצווי חירום. התקנות אף הועברו למשרד האוצר להשלמת הליך החקיקה. אולם בינתיים, התחלפו הן שר האוצר והן שר המשפטים – ומאז לא קודם החוק.
אתמול (יום ד') פנינו למשרד המשפטים בשאלה מדוע לא טרחו להביא את התקנות לאישור ועדת החוקה - כדי להחיל אותם במבצע הנוכחי? היום, כבר הזדרזו במשרד המשפטים ופנו לוועדה בבקשה לקיים דיון כזה. הוועדה תתכנס לאישור התקנות בשבוע הבא כדי שאלה תחולנה כבר במבצע הנוכחי.
עמותות המילואים: "מחבקים ואחר כך זורקים"
ואמנם, התקנה הזו לא תפתור את הבעיה, מאחר והיא מצומצמת ונוגעת, כאמור, רק לנושא הצ'קים החוזרים. אין התייחסות בתקנה לשלל ההתחייבויות והפרוצדורות הכלכליות הנוספות שחיילי המילואים נדרשים להתמודד עימם, לרבות: מסים, הוצאה לפועל, ביטוח והתחייבויות לבנקים.
מסתבר שחוק מקיף מהסוג הזה, שנועד לתת הגנה כלכלית רחבה לאזרחים שנקראו לגיוס בצו חירום כבר קיים והוא נקרא "חוק הארכת מועדים". החוק מאפשר דחיית התחייבויותיהם של אנשי המילואים, עד חודש לאחר תום תקופת שירותם בחירום. חוק זה הוחל לראשונה אחרי מלחמת יום הכיפורים, כאשר אזרחים רבים נקראו לשירות מילואים ממושך והוא מתאפשר רק כאשר המצב מוגדר כ"מצב חירום".
למעשה מאז מלחמת יום כיפור לא נעשה בחוק שימוש. למעט במלחמת לבנון השניה כשהופעל רק לאחר לחצים כבדים ולתקופה מוגבלת בלבד. מקרי גיוס המוניים רבים אירעו ב-40 השנים האחרונות, אלא שמקבלי ההחלטות חששו מהמשמעויות הכלכליות הנעוצות במהלך, למשק ולמדינה, ומצאו דרכים להתחמק מיישומו.
בעבר הוצעו כמה נוסחים "רכים" יותר של החוק - עקרון שאומר שלא מדובר ב"שמיטת חובות" כללית או פטור מתשלום כלשהו, אלא בדחייה בת כמה שבועות. ההגיון הבריא אומר כי מי שנקרא במפתיע לשירות מילואים, לא יצטרך להסתדר בכוחות עצמו מול טרדות פיננסיות בעת שירותו.
לאחרונה, גובשה שוב, ביוזמת "העמותה למען משרתי המילואים", הצעת חוק דומה, מעודנת יותר. ההצעה הזו הונחה על שולחן הכנסת במהלך השבוע שחלף, ואם לא יהיו שינויים של הרגע האחרון היא צפויה לעלות לוועדת השרים לענייני חקיקה ביום ראשון הקרוב.
"יזמנו הצעת חוק 'לייט' שההשלכות הכלכליות שלה מתונות יותר", אומר ל ynet אל"מ (במיל') אבי סייג, יו"ר העמותה. "כמו בכל אירוע ביטחוני בו מגוייסים חיילי המילואים בצווי חירום, גם הפעם אנו דורשים מהממשלה לקדם ולהפעיל מיידית את התיקון לחוק שניסחנו. לצערנו, ממשלות ישראל יודעות לחבק את המשרתים בזמן חירום ומיד למחרת, משאירות מילואימניקים חסרי אונים עד לפעם הבאה. מנהיגות אחראית תדע להגן על כח המגן של המדינה בזמן אמת וגם לאחר חזרתו מהמשימה אשר הוטלה עליו והתייצב לבצעה".
לפנייה לכתב/ת 
