סוף העולם: הכי רחוק בכדור הארץ
המצב בישראל גורם לכם לרצות לעוף מפה הכי רחוק שאפשר? אל תהיו כל כך בטוחים שאתם רוצים בכך. קבלו את יאמאל, קאפקלובן, דייגו רמירז, פליגלי, אגוליאש ועוד מקומות שטוענים שהם בעצם סוף העולם
תופעה מוזרה במיוחד וכלל לא מוסברת אירעה השבוע (ד') בסיביר. חור ענק בקוטר 80 מטרים נפער במחוז יאמאל שבצפון מערב סיביר. עומקו של החור, סוג של בולען אדיר ממדים, טרם נמדד וגיאולוגים מקומיים עוד לא מסרו את ממצאי בדיקתם הראשונית לגבי התופעה המוזרה, שיש מי שכבר מייחס לה כוחות על טבעיים.
חור העולם. יאמאל
אזור יאמאל נחשב כל כך מרוחק מכל מקום ישוב, עד שפירוש שמו הוא לא פחות ולא יותר - "סוף העולם". המקום נחשב מאוד לא מפותח, אך מכיל את מצבור הגז הטבעי בגדול ביותר ברוסיה.
אז החור הזה בסיביר נתן לנו השראה לחיפוש ומציאה של כמה מקומות אחרים הטוענים לכתר המפוקפק של "סוף העולם", בעיקר בימים בהם קצת בא לנו לברוח מהדי פיצוצי הטילים בשמי ישראל.
גרינלנד: קאפקלובן
נתחיל בשטח האדמה הצפוני ביותר על פני כדור הארץ. האי קאפקלובן שייך לגרינלנד, ונמצא בקצה הצפון מזרחי שלו. אורכו בסך הכל כקילומטר אחד, והוא נמצא מזרחית לכף מוריס יסופ, שהיה נחשב לפני כן לנקודת האדמה הצפונית על הכדור, עד גילויו של קאפקלובן הצפוני ממנה ב-750 מטרים בלבד.
קאפקלובן (בדנית: "מועדון הקפה") התגלה ב-1900 על ידי החוקר האמריקני רוברט פירי, אך רגלו של האדם דרכה עליו לראשונה רק ב-1921. ב-1978 התגלה Oodaaq, אזור צפוני אף יותר בגרילנד, אך על פי הספרות הרשמית קאפקלובן עדיין נחשבת לנקודה הצפונית בכדור הארץ. אגב, Oodaaq היה שמו של האסקימוסי שהתלווה לחוקר פירי כשהשניים גילו את קאפקלובן.
דרום אמריקה: איי דייגו רמירז
קבוצת איי דייגו רמירז השייכת לצ'ילה, ממוקמת בקצה הדרומי של המדינה הדרום אמריקנית. האיים שהם חלק מכף הורן בארץ האש, מחולקים לקבוצה צפונית וקבוצה דרומית. הדרומי מכולם הוא Aguila, שהוא גם הנקודה הדרומית ביותר בכל היבשת, הנמצא 800 ק"מ בלבד מאנטרקטיקה.
איי דייגו רמירז התגלו לראשונה ב-1619 על ידי מגלה הארצות שעל שמו הם נקראים. במשך יותר ממאה שנה היה נהוג לחשוב גם שמדובר בנקודה הדרומית ביותר בכדור הארץ, עד שב-1775 גילו את איי ג'ורג'יה הדרומית ואיי סנדוויץ' הדרומיים, שכיום משמשים לא יותר מאשר בסיס של הצבא הבריטי. אגב, איי סנדוויץ' שאינם הדרומיים, הם למעשה הוואי.
האיים מהווים בית גידול משמעותי לכמה זנים של ציפורים נדירות, בהן האלבטרוס לבן הכיפה ושחור הגבות. בנוסף איי דייגו רמירז הם תחנה עבור ספינות טיולים רבות בדרך לאנטרקטיקה.
אירואסיה: כף פליגלי
הנקודה הצפונית ביותר בכל אירופה ואסיה, היא כף (לשון היבשה) פליגלי, קבוצת איים קטנה השייכת לרוסיה וממוקמת 911 קילומטרים בלבד מהקוטב הצפוני. כף פליגלי היא חלק מ"ארץ פרנץ יוזף", ארכיפלג בן 191 איי קרח ששטחם 16,134 קמ"ר.
ארץ פרנץ יוזף התגלתה לראשונה על ידי ציידי כלבי ים נורבגים ב-1865, אך התאריך הרשמי של הגילוי רשום כ-1873, על ידי משלחת גילוי אוסטרו-הונגרית שהגיעה לקוטב הצפוני. הם גם אלה שבחרו את השם לאי, שנקרא על שמו של קיסר האימפריה האוסטרו-הונגרית פרנץ יוזף הראשון.
בשל ריחוקם ומשרע הטמפרטורות הקיצוני באזור, הגישה לאיי פרנץ יוזף ולכף פליגלי אפשרית רק במשך מספר שבועות בקיץ, ובשאר השנה היא כלל אינה אפשרית.
צפון אמריקה: מורצ'יסון
מורצ'יסון היא הנקודה הצפונית ביותר בקנדה, ולמעשה בצפון אמריקה כולה. המרחק בין קבוצת האיים לקוטב הצפוני עומד על כאלפיים קילומטרים בלבד, והמרחק ממורצ'יסון לאלסקה הוא בערך כמו המרחק מתל-אביב לירושלים.
אזור מורצ'יסון נתגלה לראשונה על ידי וויליאם קנדי מקנדה והחוקר הצרפתי ג'וזף רנה בלו ב-1852.
אפריקה: כף אגוליאש
לשון היבשה, או הכף בשפה הגיאוגרפית המקובלת, המוכר בעולם, הוא כנראה כף התקווה הטובה. זה בהחלט בסוף העולם, אבל זו אינה הנקודה הדרומית ביותר באפריקה. הנקודה הדרומית ביותר נמצאת כ-150 ק"מ מזרחה, בכף אגוליאש.
כף אגוליאש ידועה כנקודה ובה ההפרדה או המפגש בין האוקיינוס האטלנטי לאוקיינוס ההודי. ההרים שעל הכף הם חלק מרכס הרי השולחן הנכנסים אל תוך היבשת ומגיעים עד קייפטאון.
אוסטרליה: האי הרד ואיי מקדונלד
לסיום אנחנו עם התחת של העולם. הנקודה הדרומית ביותר שאמנם לא נמצאת על יבשת אוסטרליה אך כן שייכת לה, כבר מ-1947. האיים אינם מיושבים (בבני אדם) אך נחשבים למושבות אדירות של כלבי ים וציפורים, מה שהפך אותם לשמורות טבע. בניגוד למרבית האיים בעולם, ועל אף שאינם מיושבים, להרד ומקדונלד יש סיומת אינטרנט משלהם: HM (בלי שום קשר לרשת הבגדים).
הרד הוא למעשה קבוצת איים הרריים, כשהפסגה הגבוהה שבהם היא פסגת מוסון (2,745 ק"מ). זהו גם הר הגעש הפעיל היחיד בשטחה של אוסטרליה. איי מקדונלד הם קבוצה קטנה יותר של איים סלעיים. הר הגעש הקטן באי, שגובהו 230 מ' בלבד, התפרץ ב-1992, אחרי עשרות אלפי שנות שקט.
צייד כלבי ים בשם ג'ון הרד הוא האיש שגילה את האיים ב-1853, ועל שמו נקרא האי הרד. ב-1997 הפכו האיים לאתר מורשת עולמית של אונסק"ו.
