הקרואסונים הם אותם קרואסונים / טור
שרון דוידוביץ׳ ירד לשפת הים. לא, לא לחפש יירוטים, לראות את הופעת הבכורה של מינהלת הליגה. בלט בהיעדרו: אבי לוזון. צפו בכתבה
בכל "הפסקת אש" הומניטרית (שימו לב שיש מרכאות. כפולות ומכופלות), הכללים ידועים – מתארגנים מחדש, מספקים ציוד ותרופות, אוגרים מזון, מייצבים את העורף וכמובן – עורכים הגרלת משחקים לעונת הכדורגל. זה כלל ידוע. באמת, תבדקו אפילו באמנת ז'נבה.
עוד ב-ynet ספורט:
- מי יזכה בתואר שחקן השנה באירופה?
- מי חושב שיונייטד היא המועדון הגדול בעולם?
- ומה קרה להפועל ת"א בקזחסטן?
וכך נערך לו הטקס הרשמי, והצנוע, של פתיחת עונת 2014/15 בליגת העל והלאומית. על שפת הים בתל אביב אל מול החוף הדי ריק, בתוך מלון מפואר, אך בלי הוד והדר, בלי אורחים מיוחדים ונציגי קבוצות בכירים, בלי חגיגות סטייל אבנר קופל ומינהלת הליגה בכדורסל. רק אותם קרואסונים, אפרסקים ולימונדה. מה שהיה הוא שיהיה.
למעשה, זו הייתה אמורה להיות "הופעת הבכורה" הפומבית של מינהלת הליגה. זו שכולם ציפו לה ונלחמו עליה בחירוף נפש. אבל מלבד שלט הכניסה, כמה מילים ריקות של היו"ר החדש והלוגו האפלולי משהו שמזכיר בית סוהר – זו עדיין לא הייתה ה-מינהלת.
זו הייתה הגרלה של ההתאחדות, עם שיטה וסדר שנקבעו בהתאחדות, בתאריכים שקבעה ההתאחדות ועם נציג מטעם ההתאחדות. הכל עדיין חדש וטרי במינהלת, שנכון ליולי 2014, היא רק גוף, עדיין ללא איברים פנימיים.
הפנים של מנהלת הליגה
הייתה זו גם הזדמנות ראשונה להכיר מקרוב את היו"ר, יורם באומן – הפנים החדשות של ליגת העל. זה שאמור להפוך את המוצר הלא כריזמטי הזה לפצצת רייטינג. או מקסימום לרלוונטי שוב בקרב הציבור הרחב.
קשה לומר שהתרשמנו. ממבט ראשון על האדון בתספורת משה פרימו, אפשר היה לראות אדם מכובד, שקט, רגוע, בעל דיבור איטי ולא סוחף. כנראה אפילו קצת מתרגש. ההפך מלוזון מלא הביטחון. מצד שני, אם חושבים על זה, זה לא כזה נורא.
על מנת לא להביך או להעמידו במצבים קשים, התבקשו העיתונאים להפנות שאלות "אך ורק בנושא ההגרלה". אז מה כבר אפשר לשאול אותו – מי ייצר את הכדורים? הקערה מספיק גדולה? השקופית עבדה כראוי לטעמך?
נכון לעכשיו, באומן לא רוצה להיכנס לפינות לא נעימות, אבל בד בבד משתדל להתייחס בכבוד ונימוס לנציגי כלי התקשורת. יהיה מספיק זמן למלחמות אח"כ, עכשיו זה כאמור שלב הפסקת האש.
לכל משחק יש את הזמן שלו
המינהלת בחרה להדגיש את המשחקים המרכזיים בכל מחזור ושוב עלו אותם שמות – הפועל ת"א, מכבי חיפה, מכבי ת"א, בית"ר ירושלים ואליהם הצטרפה הפועל באר שבע. את מחזיקת הגביע וזו שצברה ב-4 העונות האחרונות את כמות הנקודות השנייה בגודלה, עירוני קריית שמונה, איש לא הזכיר. אף משחק איתה כנראה לא מספיק מרכזי.
גם אי אפשר היה לדעת מהאירוע מה מתכוונת המינהלת לעשות בנוגע לבעיה המרכזית של אוהדי הכדורגל – חוסר הבהירות סביב זמן המשחקים. כי בזמן שבהולנד, למשל, יודעים כבר עכשיו באיזה תאריך ובאיזו שעה ייערך המשחק המרכזי של המחזור ה-29 – בישראל ניאלץ להמתין עד שישה ימים, לפעמים פחות, לפני המחזור, כדי לדעת מתי הקבוצה שלנו עולה אל הדשא.
באתר Kick כבר ביקרתם?
מינהלת הליגה תנסה לתת פנים חדשות, צבע אחר ואפילו תיהנה מהפתיחה המרגשת של אצטדיון סמי עופר – אבל בסופו של דבר, עד אשר יגיע שינוי משמעותי (בתקווה), השלב הנוכחי יהיה זהה לשלב הקודם ונסתובב סביב אותו ציר. ממש כמו אחרי סיום "הפסקת האש". במרכאות, כמובן במרכאות.
אוהבים כדורגל ישראלי? עקבו אחרי שרון דוידוביץ' בטוויטר
