חוק עוקף הלכה: ההצעה שתילחם בסרבני גט

השרה לבני תומכת בהצעה המקדמת את הסכם קדם הנישואים. המשמעות: התחייבות אזרחית של בני הזוג לא להתנגד לדרישת הצד השני להתגרש

עו"ד איתן ליפסקרפורסם: 18.07.14 , 01:02

"המצב הנוכחי, שבו נשים עלולות למצוא עצמן מוחזקות בשבי בעליהן ומוותרות על זכויות המגיעות להן רק כדי להשתחרר מעול הנישואים, לא יכול להימשך במדינה דמוקרטית", שרת המשפטים ציפי לבני, בהודעה המקדמת את הצעת החוק להסכם קדם נישואים.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

התהייה כמה נשים עגונות יש בישראל נחשבת לשאלת מיליון דולר. בעוד הנהלת בתי הדין הרבניים טוענת שמדובר בעשרות בודדות, העוסקים בתחום נוקבים במספרים גבוהים הרבה יותר. מקור הפער נעוץ בהבדל בין "עגינות הלכתית" לבין "עגינות מעשית", ולחוסר הנכונות של בתי הדין הרבניים להכיר בכך שההשלכות זהות.

דת ומדינה

ארבע הצעות החוק שנותנות תקווה לחילונים

עו"ד רות דיין וולפנר

נישואים אזרחיים, גירושים אזרחיים וקנס לסרבני גט. בכנסת ממתינות הצעות שעשויות לקדם את המעמד האישי בארץ. מה הסיכוי שהן יתקבלו?

ארבע הצעות החוק שנותנות תקווה לחילונים

עגינות הלכתית מתייחסת לנשים שבני זוגן חויבו על ידי בית הדין לתת להן גט, אך מסרבים לעשות כן ומותירים אותן כבולות בניגוד לרצונן. במקרים כאלה מוסמכים בתי הדין להפעיל אמצעי כפיה על הסרבנים, ובכלל זה עונש מאסר, עיקולים, הוצאת צו עיכוב יציאה מהארץ ועוד. מקרים כאלה אכן אינם רבים ובתי הדין הרבניים פועלים במרץ להביאם לכלל פתרון.

עגינות מעשית, לעומת זאת, נפוצה הרבה יותר ומתייחסת הן לנשים והן לגברים שבני או בנות זוגם מסרבים לגירושים, אך בית הדין לא מחייב אותם בגט גם כשברור שאפסו כל הסיכויים לשלום בית. עגינות מעשית אינה גזירת גורל או גזירת הלכה: בתי הדין הרבניים נוטים לא לחייב סרבנים בגט ולא להטיל עליהם סנקציות בשל התפישה ההלכתית הגורסת שפירוק נישואים הוא המוצא האחרון, וקידומו יביא לריבוי גירושים ולהפיכתו למוצא ראשון דווקא.

רוב הנפגעים של המאבקים הארוכים והמתישים האלה - באופן לא מפתיע - הן נשים, הנדרשות לוותר על כתובתן או על זכויות אחרות בתמורה לגט המיוחל. את הבעיה הזו באה הצעת החוק החדשה לפתור: רשם הנישואים יציע לבני הזוג לחתום על הסכם קדם-נישואים שיקבע שבן זוג שיסרב בעתיד לגט, ולמעשה יכבול את הצד השני, ישלם מזונות בגין כל יום של סירוב ולא יוכל להתנות את הגט בדרישות שונות, כמו סנקציות ממוניות ורכושיות, או דרישות בענייני משמורת והסדרי ראיה.

קיצור הליכים

נשים מסורבות גט נמצאות בעמדה פגיעה יותר מגברים, משום שלפי ההלכה הן לא יכולות לקיים זוגיות גם אם הבעל עזב את הבית מרצונו, שלא לדבר על להרות לגבר אחר טרם הגט. אבל גם גברים מסורבי גט ייהנו מהצעת החוק, אם תתקבל: מדובר, בסופו של דבר, בנדבך נוסף במאמץ לקצר את הליכי הגירושין ולהיטיב עם כל הצדדים, כולל הילדים.

החדשנות שבהצעת החוק, שהוגשה בעבר על ידי שלושה חברי כנסת שונים לפחות (גילה גמליאל, דב ליפמן ואורלי אבקסיס), היא הוצאת הסכם קדם הנישואים מהתחום הפרטי-זוגי והפיכתו לנחלת הכלל באמצעות הוראת חוק. מהלך כזה אכן עשוי לצמצם עד מאוד את היקף הסרבנות האינטרסנטית ולקצר את משך ההתדיינות, לפחות סביב סידור הגט עצמו.

בתי הדין והממסד הרבני בישראל גילו בעבר חשדנות ועוינות רבה כלפי ניסיונות לעשות שימוש בהסכמי קדם נישואים למניעת סחטנות בגירושים. טענתם העיקרית הייתה שיצירת סנקציה כספית הכופה גירושים מהירים מובילה לגט "מעושה", כלומר גט שאינו ניתן מרצון חופשי, ולכן על פי ההלכה הוא פסול או עלול להיפסל. אף שטענה זו מתגברת כאשר מדובר בהוראת חוק ולא בהסכם בין הצדדים, לא נראה כי המגזר החרדי יפתח חזית בנושא ויש להמתין ולראות את טיבה של ההצעה הסופית ושל יישומה בשטח.

בסופו של יום, הדרך למנוע את תופעת סרבנות הגט - מצד הגברים והנשים כאחד - היא לחנך לערכים, ובראשם כיבוד הזולת. זכותו של בן הזוג לסיים את הנישואין ולפתוח פרק חדש בחיים מבלי שהצד השני יטיל עליו סנקציות כאלה ואחרות. בשפה משפטית אפשר לקרוא לזה "כיבוד האוטונומיה של האחר". בלשון חז"ל זה הרבה יותר פשוט: "מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך".