קפצה מעל הגזענות / על אליס קואצ'מן
מחוץ לרדאר: האלופה האולימפית השחורה הראשונה בהיסטוריה, התמודדה עם אפליה קשה ועד גיל 16 נאלצה לקפוץ לגובה יחפה. אפילו בחגיגות הניצחון שלה הופרדו הצופים השחורים מהלבנים. השבוע היא הלכה לעולמה והותירה אחריה מורשת מפוארת
ביטולה של העבדות בארצות הברית שנכנסה לתוקף ב-1866 הייתה רחוקה מלהסדיר את זכויותיהם של האפרו-אמריקאים. לאחר סיום תקופת העבדות ובמשך קרוב למאה שנים נאלצו האפרו-אמריקאים להתמודד עם חוקי הפרדה גזעית נוקשים אשר מנעו מהם להפוך לאזרחים שווי זכויות.
ynet ספורט ברשתות החברתיות
עד שנחקק חוק זכות ההצבעה ב-1965, הצליחו מדינות שונות בתכסיסים ערמומיים למנוע מאפרו-אמריקאים את הזכות לבחור. מעבר לכך, ילדים אפרו-אמריקאים למדו בבתי ספר נפרדים מלבנים, חיילים אפרו-אמריקאים לחמו ביחידות נפרדות והחוק איפשר למעשה להפריד בין הגזעים בכל המרחב הציבורי, החל מאוטובוסים ואפילו בשירותים ציבוריים.
עבור אליס קואצ'מן, קופצת לגובה מצטיינת והספורטאית כהת העור הראשונה בהיסטוריה שזכתה במדליית זהב אולימפית, האפליה הייתה כואבת אף יותר. היא נאלצה להתמודד גם עם אפליה גזעית בשל צבע עורה וגם עם אפליה מגדרית בשל היותה אישה.
היא נולדה ב-1923 באלבני במשפחה ענייה בת 10 ילדים. באותם ימים השתתפות של נשים בספורט ועל אחת כמה וכמה נשים אפרו-אמריקאיות נחשבה לדבר חריג ואף פסול. קואצ'מן הפגינה כבר מילדותה כישרון ספורטיבי נדיר. היא הייתה מנצחת בתחרויות שונות גם את הבנים בבית ספרה. עם זאת, היא לא הורשתה להשתמש במתקני הספורט הציבוריים בעיר ונאסר עליה להשתתף באליפויות בתי ספר מאורגנות, מה שהקשה עליה כמובן להתפתח כספורטאית.
בניגוד לילדים כיום החולמים להיות ליונל מסי או לברון ג'יימס, קואצ'מן לא הציבה לעצמה שאיפות ספורטיביות רחוקות או כפי שאמרה בעצמה "לא ידעתי בילדותי מהי האולימפיאדה כך שלא יכולתי לחלום עליה", אבל על האהבה שלה לספורט היא סירבה לוותר ועשתה את המיטב כדי להמשיך ולהתאמן בנסיבות הקיימות. היא נהגה לרוץ יחפה בשדות ובשבילים בסמוך לביתה. בקפיצה לגובה, ענף הספורט החביב עליה, הייתה מתאמנת בציוד שהייתה מאלתרת בכוחות עצמה. היא נהגה לקפוץ מעל לחבלים או למקלות במשך שעות.
הוריה התנגדו בתוקף לקריירה הספורטיבית שלה. הם רצו שתעסוק בפעילות נשית יותר, קואצ'מן אף זוכרת כיצד אמה איימה שתסטור לה אם לא תתנהג כמו "ליידי". מי שעמדה לצידה באותם ימים הייתה דודתה. בזכות התמיכה של הדודה היא המשיכה להתאמן במרץ ובסופו של דבר אף זכתה במלגת לימודים במוסד החינוכי היוקרתי טאסקיגי, שם גם קיבלה את זוג הנעליים הראשון שלה.
בטאסקיגי ניתנה לקואצ'מן סוף סוף האפשרות לתת לכישרונה הגדול לפרוח. מלבד קפיצה לגובה היא התחרתה בהצלחה גם בריצות שליחים ושיחקה בנבחרת הכדורסל של בית הספר שזכתה בשלוש אליפויות לאומיות.
ב-1939 כשהייתה רק בת 16 היא התחרתה באליפות ארצות הברית בקפיצה לגובה והדהימה כשניפצה את שיא בתי הספר והמכללות גם יחד ועוד עשתה זאת יחפה.
בתחילת שנות ה-40' היא כבר ביססה את עצמה כאחת מהאתלטיות הטובות במדינה אך מלחמת העולם השנייה וביטולן של האולימפיאדות ב-1940 ו-1944 השאירו את השאיפות האולימפיות בהמתנה.
את ההזדמנות הגדולה שלה היא קיבלה רק באולימפיאדת לונדון 1948. כבר בהכנות לאולימפיאדה היא הוכיחה שהיא נמצאת בכושר שיא כששברה שיא אמריקאי בן 16 שנים. באולימפיאדה עצמה היא ניצחה בקרב מותח את חביבת הקהל המקומי, דורותי טיילר הבריטית כשלשתיהן נרשמה תוצאה זהה, 1.68 מטרים שהיוותה שיא אולימפי דאז, אלא שקואצ'מן עברה את הגובה המדובר בניסיון הראשון. המלך ג'ורג' השישי בכבודו ובעצמו העניק לה את המדליה.
קואצ'מן באולימפיאדת לונדון
קואצ'מן הייתה האלופה האולימפית היחידה של ארה"ב בתחרויות האתלטיקה לנשים ב-1948 והפכה בין רגע לגיבורה לאומית ואפילו כיכבה בשלטי פרסומת לקוקה-קולה יחד עם ג'סי אוואנס.
האופן בו התקבלה במולדתה סימל אולי יותר מהכול את היחס הבעייתי כלפי האפרו-אמריקאים באותם ימים. מצד אחד היא זכתה לקבלת פנים מלכותית עם תהלוכת רכבים וביקור בבית הלבן אצל הנשיא האמריקאי דאז, הארי טרומן. לעומת זאת, בטקס שנערך עבורה באלבני הופרדו הצופים השחורים מהלבנים. ראש העיר הלבן נמנע מללחוץ את ידה. מעריצים לבנים שלחו לה מתנות תחת מעטה אנונימיות מתוך פחד ששכניהם יידעו שהם מברכים אישה שחורה.
"ההפרדה לא הטרידה אותי, כי אני ניצחתי. זו הייתה בעיה שלהם אם לקבל את זה או לא", נזכרה קואצ'מן באותם ימים.
לאחר אותה אולימפיאדה פרשה קואצ'מן מספורט תחרותי והחלה לעסוק בחינוך. במקביל היא הקימה קרן על שמה שתפקידה לסייע לספורטאים צעירים ולספורטאי עבר הסובלים מקשיים כלכליים. ב-1975 היא נכנסה להיכל התהילה של האתלטיקה האמריקאית וב-2004 זכתה למקום של כבוד באחד ממקדשי הספורט האמריקאי, היכל התהילה של הספורט האולימפי. השבוע היא הלכה לעולמה בביתה שבאלבני והיא בת 90.
בהיסטוריה האפרו-אמריקאית קואצ'מן לא הפכה לדמות מפורסמת כמו רוזה פארקס, האישה שסירבה לפנות מקום באוטובוס לאדם לבן והפכה לסמל במאבק נגד האפליה, אך את השפעתה אפשר לראות עד היום בספורט האמריקאי ובמיוחד בנבחרות האתלטיקה לאולימפיאדות הכוללות יותר נשים שחורות מלבנות.
"עשיתי שינוי בקרב השחורים, אם הייתי נכשלת באותה אולימפיאדה לא היה מי שיילך בדרכי. עודדתי את יתר הנשים לעבוד קשה יותר ולהילחם", התייחסה קואצ'מן בראיון בעבר לתרומתה לקידום האפרו-אמריקאים.
צפו: שיא העולם של פארה
כמה קטנות:
- גבי דאגלס, המתעמלת האמריקאית שכבשה את העולם באולימפיאדת לונדון 2012 כשהפכה לאפרו-אמריקאית הראשונה בהיסטוריה שזוכה
במדליית זהב בקרב-רב, הבטיחה כי תנסה להגן על תוארה בריו. דאגלס לא התחרתה מאז לונדון ולאחרונה נפרדה בפעם השנייה ממאמנה ליאנג צ'או.
- החטא ועונשו: גולשת הסקי הגרמנייה והאלופה האולימפית, אבי סאשנבאכר-סטהל שהייתה הספורטאית הראשונה שנתפסה בסוצ'י על שימוש בסמים, הושעתה לשנתיים.
- מו פארה רשם הישגים רבים ומדהימים בחייו, וכעת הוא פנוי גם לשבור שיאים ביזאריים. הרץ הבריטי שידוע דווקא כמצטיין בריצות ארוכות התגלה גם כספרינטר לא רע כששבר את השיא העולמי בריצת שק ל-100 מטרים. פארה עצר את השעון על 39.91 שניות וייכנס לספר השיאים של גינס.