הקורבט נפגעה מהרקטה באשדוד: "אקריב גם ארבע קורבטים למען חיילי צה"ל"
עידן, תושב אשדוד, הצטער לגלות את השמשה המנופצת של מכונית הקורבט בחניה. "מבאס שצריך להביא שמשה חדשה מארה"ב, וזה לוקח חודש, אבל הכי חשוב שאף אחד לא נפגע ושהחיילים יחזרו בשלום"
מטח הירי הכבד שנורה אחר הצהריים (יום ו') לעבר אזור המרכז, השרון ואשדוד, גרם מפח נפש לבעליה של מכונית שברולט קורבט, שגילה לאחר הירי שהיא נפגעה בחניה. "שמענו את הבום של היירוט מעל הבית", סיפר בעליה של הקורבט, עידן, בן 39 מאשדוד שלא נפגע למרבה המזל, "היינו בממ"ד ואחרי כ-20 שניות בערך שמענו נפילה באזור החניה. יצאתי החוצה וראיתי את השמשה מנופצת".
מבצע צוק איתן - כתבות נוספות
- נס שבת בגן יבנה: "תפסתי את הילד, רצנו לממ"ד"
- תיעוד: הצנחנים חשפו שמונה מנהרות בעזה
- רחובות ריקים בעזה: "פצצות נופלות סביבנו"
- ארדואן: ישראל היא איום על שלום העולם
- ההתכתבות האחרונה בווטסאפ לפני שאיתן נהרג
"שטויות, אני לא מתרגש. מבאס רק שאת השמשה של הקורבט ניתן להחליף רק עם שמשה חדשה מארה"ב, וזה לוקח חודש. אבל אני מוכן להקריב גם ארבע קורבטים כדי שהמבצע יצליח. הכי חשוב הבריאות ושאף אחד לא נפגע".
עידן אומר כי תחושותיו לגבי המבצע מעורבות. מצד אחד יש חשש לחיי החיילים, ומצד שני הידיעה שאין ברירה. הכניסה הקרקעית הכרחית כי פעילות אווירית בלבד אינה מאפשרת לטפל נקודתית במתרחש בעזה. "אני חושב שאם ירחיבו את הפעילות מעבר למנהרות בלבד, שזו מטרה מצומצמת, ישיגו את המטרות של המבצע. אנחנו אוהבים את החיילים, תומכים בהם ובפעולה. והכי חשוב שיחזרו בשלום".
בגן יבנה: "הגענו לממ"ד ממש על הקשקש"
מעט לפני השעה 18:00 הערב (ו') נורו רקטות במטחים כבדים אל גוש דן ואל אזור השרון, ודקות ספורות לאחר מכן נשמעה אזעקה גם באשדוד והסביבה. לא היו נפגעים, אך נזק רב נגרם כשרקטה נחתה בין בית מגורים, בית כנסת וגן ילדים ביישוב גן יבנה.
יאיר שלום, ששהה בזמן האזעקה עם בנו בן החמש בגן משחקים בגן יבנה, ניצל מהרקטה שהתפוצצה לידם, לאחר שהצליחו להגיע בזמן למרחב מוגן. המשפחה המתגוררת באשדוד הגיעה להתאוורר מהאזעקות אצל הסבתא - ושם תפסה אותם האזעקה.
"כשנשמעה האזעקה תפסתי את הילד והתחלתי לרוץ עם הכפכפים לכיוון הבית", סיפר שלום, "הילד אמר תוך כדי ריצה שהוא רואה את היירוטים מעל הראש, ובשנייה שנכנסנו לממ"ד בביתה של חמותי שמענו את הבום הגדול. הנחיות פיקוד העורף אומרות שעלינו להשתטח כדי להינצל, משום שיש מרווח זמן של 45 שניות לרוץ למרחב המוגן, אבל החלטתי לרוץ ולהגן על נפשנו. הגענו לממ"ד ממש על הקשקש. פשוט ניצלנו. אני בסערת רגשות וצריך לומר ברכת הגומל. אם היינו נשארים להשתטח על הקרקע לא היינו מדברים עכשיו".