לאחר הפציעה: כך מצילים חיים - שלב אחר שלב
החובשים והפראמדיקים שפועלים בדקות הראשונות לאחר הפציעה, הם אלה שמגבירים משמעותית את הסיכוי של הנפגע לחיות. כך מתבצעת ההחייאה הראשונית, שמצילה חיים
הדקות הקריטיות, הדקות הראשונות לאחר הפציעה, הן אלה שיחרצו את דינו של החייל שנפגע בשטח. הטיפול הנכון באותן דקות, על ידי החובשים, הפראמדיקים והרופאים הצבאיים, פעמים רבות יקבע את סיכוייו של הפצוע לשרוד את הפציעה ולצאת ממנה חי. והכל בזכותו של רופא אמריקני שפיתח את תורת רפואת החירום.
עוד סיפורים חמים - בפייסבוק שלנו
הפרוטוקולים של רפואת החירום, מתבססים על תוכנית אמריקנית הקרויה ATLS, אותה אימץ חיל הרפואה. תוכנית זו, קובעת במדויק כיצד יש לטפל באירועים רבי נפגעים או בפציעות בודדות בשטח, טרם ההגעה לבית החולים. הטיפול הזה כאמור, הוכח כמציל חיים אם מתבצע במהירות בדקות הראשונות שלאחר הפציעה.
מתמודדים בשעות הלוחמה:
- כך מגבירים משדרי הטלוויזיה את הטראומה של כולנו
- האזעקה העירה אתכם? 10 דרכים להירדם שוב
- איך לזהות פחד וצורך בעזרה במבוגרים וקשישים
את ה-ATLS פיתח ד"ר ג'יימס סטיינר, מנתח אורתופד. בשנת 1976 מטוס עליו היה עם משפחתו התרסק. רעייתו שרלין נהרגה במקום, ושלושה מתוך ארבעת ילדים נפצעו קשה. אחד מילדיו, כריס, סבל משבר בזרוע.
ד"ר סטיינר החל למיין את הפצועים בשטח, והעביר את ילדיו לבית חולים סמוך, שהיה ללא חדר מיון וללא ידע וניסיון בטיפול בנפגעי טראומה. בשל כך נאלץ האב הרופא להעביר אותם לבית חולים אחר.
לאחר הטרגדיה שחוה ד"ר סטיינר עם משפחתו, הוא הצהיר כי רפואת החירום בעולם חייבת להשתנות, והחליט להקדיש את חייו לפיתוח תוכניות רפואיות להצלה מיידית של פצועים.
עקרונות הבסיס להחייאה
תוכנית ה-ATLS אותה הגה, ראשי תיבות של "החייאת פצועים מתקדמת", קובעת כיצד יש לטפל בדקות הראשונות לפציעה, בשטח, עוד לפני ההגעה לבית החולים. התוכנית מתבססת על ראשי התיבות SABC. הטיפול מורכב מאוד, אולם מתחיל בעקרונות הבסיסיים הבאים:
S – Safety: בטיחות
בשלב ראשוני זה, עוד לפני כל טיפול אפשרי, מעבירים את הנפגע למקום בטוח. אם הפגיעה התרחשה בבית בוער, מוציאים אותו תחילה לאיזור בטיחותי. אם הפצוע הוא באוטובוס שהתפוצץ, יש תחילה להוציאו מהאוטובוס ורק אז להתחיל את הטיפול.
במקביל, כולל שלב הבטיחות גם עצירת שטפי דם פורצים הנראים לעין. אלה נמצאו כגורמים המהווים את סכנת החיים המיידית הגדולה ביותר, ועל פי ה-ATLS יש לעצור אותם, באמצעות לחץ ישיר על הדימום הפורץ או על כלי דם המוביל אל הדימום.
A - Airway : פתיחת נתיב אוויר
בשלב זה, מתבצעת בדיקת ההכרה של הנפגע, וקיבוע דרכי האוויר שלו באמצעות פתיחת פיו. כאשר קיים חשש לפגיעה בעמוד שדרה, מתבצעות פתיחת הפה וקיבוע דרכי האוויר בשתי שיטות, השומרות על מנח קבוע של חוט השדרה. אם הנפגע מחוסר הכרה, או שהכרתו ירודה, שוקל המטפל להתחיל בהנשמתו, על פי מנגנון הפגיעה והסכנות של המטופל.
_wa.jpg "לשמור על נתיב נשימה פתוח (צילום: אבי מועלם)")
B - Breathing : נשימה
אם הנפגע אינו נושם, מתחילים בהנשמתו באמצעות מכשיר הנשמה "אמבו" ובהמשך בהנשמה מתקדמת באמצעות צינור הקרוי "טובוס". אם הפציעה חמורה שגרמה לפגיעה קשה בלוע, ולא ניתן להחדיר לקנה הנשימה את ה"טובוס", מתבצעת הנשמה באמצעות החדרת צינור לצוואר, ישירות לתוך קנה הנשימה, בפעולה הקרויה "קוניוטומיה" או "טרכאוסטומיה".פצועים שנפגעו בחזה וקיים חשש לפגיעה ותמט הריאה שלהם (פנאומותורקס) ודימום בחזה (המותורקס) עוברים טיפול מיוחד הכולל סגירה של איזור הפציעה בחזה, ודיקור יחודי של בית החזה לשם הוצאת האוויר והדם שהצטברו.
C - Circulation : זרימת דם
הדם הוא נוזל החיים. הוא נושא את החמצן ומוביל אותו לאיברי הגוף. ללא נפח מספיק של דם מחומצן, לא מתקיימים חיים. ואכן, הפגיעה המרכזית בנפגעי טראומה נגרמת מדימום המוביל למצב של הלם (שוק). במצב כזה, דם אינו מגיע אל הלב ומשם לאיברי הגוף והתוצאה קטלנית: אם לא מגיע דם מחומצן למוח במשך 4 דקות, נגרם מוות מוחי.
בשל מרכזיות הדימום בפגיעות טראומה, החובש הפראמדיק והרופא פועלים ראשית כדי לאתר ולעצור דימומים, באמצעות לחץ ישיר, לחץ על כלי הדם המוביל לדימום, וקיבוע איברים פגועים. במקביל לעצירת הדימומים, מוחדרים לגופו של הפצוע עירויים: תחילה מוכנס צנתר הקרוי "ונפלון" ישירות לוריד, דרכו מוזרמים הנוזלים.
בשנים האחרונות התחדש חיל הרפואה גם בטיפול בפלסמה מיובשת, המהווה פתרון חלקי להחזרת הדם שאבד. המדובר באבקה אותה מערבבים בשטח עם נוזלים, והתמיסה המתקבלת, דומה בהרכבה לפלסמה האנושית המכילה לא רק מינרלים, אלא גם מרכיבי קרישה המסייעים לעצירת הדימומים.
סקר שניוני
לאחר טיפול ההחייאה הראשוני, מתבצעת סקירה שניונית של הפצוע, שכוללת בדיקה יסודית של כל האיברים, הערכת מצב ההכרה על פי סולם הקרוי "גלזגו", בדיקה נוירולוגית וטיפולים רפואיים מורכבים יותר.
צוותי רפואת החירום בישראל, בצה"ל ובמד"א, מיומנים היטב בטכניקות ה-ATLS ועוברים הכשרות ממושכות בבית הספר לרפואה צבאית בבה"ד 10, במד"א ובארועי הנפגעים המתרחשים לאורך כל מערכות ישראל ללא הרף.
התוצאות מדברות בעד עצמן: מהנתונים שנאספו בצה"ל, עולה כי יישום הפרוטוקולים בשטח - העלה משמעותית את שיעור הניצולים בזכות הטיפול בדקות הקריטיות, הרבה לפני ההגעה לבית החולים.
לפנייה לכתב/ת 
