מיקוח מדמם
חמאס הנואש זקוק להישג תודעתי כדי לנהל מו"מ על הפסקת אש מעמדה של כוח. נוכחות צה"ל ברצועה מעלה את הסכנה ביישובים לאורך הגבול. הערכה: הכוחות לא יצאו לפני הפסקת אש
היום ה-12 למבצע צוק איתן : בתוך רצועת עזה, על גדר הגבול ובפעולות טרור בתוך שטח ישראל מתנהל מאבק מדמם על תנאי הפתיחה של המשא ומתן המדיני שאמור יהיה להביא להפסקת אש בין ישראל לבין חמאס והג'יהאד האיסלמי. החדירות לתוך שטח ישראל - כמו זו שבוצעה הבוקר - נעשות במסגרת מאמץ של העזתים להיכנס למו"מ מעמדה של כוח ולכפות את עמדות הפתיחה הנוקשות שלהם על ישראל ומצרים. באופן דומה, גם הכניסה הקרקעית של צה"ל לרצועה התבצעה ומתבצעת במטרה לשפר עמדות ולהפעיל מנופי לחץ על חמאס כדי שיסכים לתיווך בהובלת מצרים וכדי שימתן את התנאים שהוא מציב להפסקת אש.
צפו: חיילי צה"ל מאחלים לכם שבת שלום
מבצע צוק איתן - כתבות נוספות:
- קורבן רקטות: הרוג ו-4 פצועים ליד דימונה
- ניסיון חדירה ממנהרה ליישוב באשכול: נפגעים לצה"ל
- מצרים: לא נמתיק את התנאים בשביל חמאס
- צפו: כך מפוצץ צה"ל פתח מנהרה בעזה
- פרשנות: מה חמאס רוצה / ד"ר עידו זלקוביץ'
השאלה היא כמה זמן ייקח וכמה דם יישפך בשני הצדדים עד שיתחיל המו"מ המדיני ועד שתוכרז הפסקת אש. חדירת המחבלים לישראל הבוקר (שבת) ממנהרה נוספת היא רק חלק ממאמץ גדול יותר שימשך גם בימים הקרובים להגיע למו"מ מעמדה של כוח.
צריך לזכור שהארגונים הפלסטיניים נערכו לעימות הזה במשך שנים, ועכשיו הם מוציאים את כל מה שיש להם במטרה להגיע להישג התודעתי - אם בשטח ישראל ואם נגד כוחות צה"ל בתוך הרצועה. בשלב הנוכחי מנסה חמאס לאגף את כוחות צה"ל הפועלים ברצועה ועסוקים במנהרות, ולהנחית מכות באגפי הכוח התוקף ומאחוריו, באזורים בתוך שטח ישראל בעוטף עזה, שמטבע הדברים זוכים כעת לפחות קשב ותשומת לב מודיעינית. צריך להודות שמאז נכנסו כוחותינו לרצועה ירדה הערנות לאורך הגדר.
זה לא הסוף: יש כעת ועוד יהיו ניסיונות פיגוע נוספים בשטחנו בימים הקרובים. יהיה גם ירי פצמ"רים שאין עליו אתרעה וירי טילי נ"ט.
אפשר להעריך כמעט בוודאות מוחלטת שכוחות צה"ל ישהו ברצועה וכנראה אף ירחיבו פעילותם כל עוד נמשך המו"מ. אפשר גם להניח בסבירות גבוהה שישראל לא תצא מעזה לפני שיוכרז רשמית על הפסקת אש, ולכן ההתקדמות במו"מ והפעילות הצבאית בשטח תלויות זו בזו. המטרה המוצהרת של פעולת צה"ל ברצועה היא סיכול איום מנהרות התקיפה על יישובי הנגב המערבי, אולם הכוחות אמורים להשיג גם מטרה מדינית, שבטווח הארוך יותר חשובה: להביא את חמאס והג'יהאד האיסלאמי למו"מ בהובלת מצרים, ואחר כך - להוריד אותו מהעץ הגבוה שהציג בדרישותיו.
לכן צה"ל ערוך להרחבת הפעילות ברצועה, ולשם כך יש יחידות נוספות שערוכות בשטח ועדיין לא הצטרפו ללחימה. גם חשיפת המנהרות והפעולות שמתבצעות להשמדתן למעשה משרתות גם בעקיפין את המטרה המדינית. ככל שחמאס מבין שהוא מאבד את הנכסים הצבאיים שלו, כך גוברת נכונותו להגיע לשולחן המשא ומתן לפני שהנזק שנגרם לו יגבר.
לזה בדיוק התכוון הרמטכ"ל, רב אלוף בני גנץ, כשאמר: "צה"ל ערוך להרחבת המבצע ככל שיידרש". הקבינט הוא שיורה לצה"ל להרחיב את המבצע אם חמאס ימשיך להתעקש לא להסכים לתיווך מצרי וינסה לבצע את המשא ומתן באמצעות תיווך של קטאר וטורקיה שישראל מתנגדת לו.
נכון לשבת בבוקר מודיעים חמאס והג'יהאד האיסלאמי בעזה לנציגיהם בחוץ שהם מעוניינים להגיע מהר להסדר הפסקת אש. על פי סימנים שונים, אפשר לקבוע
בביטחון שהכניסה הקרקעית של צה"ל הפתיעה אותם, וכעת גם איסמעיל הנייה (הדרג המדיני) וגם מוחמד דף (הדרג הצבאי) מעוניינים להגיע להסכם רגיעה מהר ככל האפשר.
אך חאלד משעל, ראש הזרוע המדינית של חמאס היושב בקטאר אינו מעוניין בתיווך מצרי. כמשרת נאמן של מארחיו, וכמי שהמצרים לא מוכנים להידבר עמו ישירות, יש לו אינטרס שהתיווך יהיה קטארי. אבל הזרוע הצבאית ברצועה מודעת לנזק המתמשך שנגרם לנכסיה. בכל יום שבו צה"ל נוכח ברצועה מאבד חמאס עוד ועוד תשתיות ואנשים. הזרוע הצבאית של חמאס גם יודעת שבשלב הבא – אחרי שצה"ל יסיים עם המנהרות – הוא יעבור להרחיב את הפעולה לעבר נכסים אחרים. ניתן לשער שמדובר במתקני ייצור של רקטות, בבורות שיגור מוטמנים, מחסני חומרי גלם ומחסני רקטות. ברחבי עזה יש עדיין כ-4,000 רקטות שצה"ל ירצה לטפל בהן ובמערך הייצור שלהן. לכן חשוב מאוד לחמאס הצבאי שצה"ל ייצא מהר ככל האפשר מהרצועה.
גם לאיסמעיל הנייה חשוב שצה"ל ייצא. בקרב אוכלוסי עזה גדולים המרמור והכעס והאזרחים לא מהססים להגיד את זה לאנשי חמאס. המרמור יגדל כשבהמשך ירחיב צה"ל את האזורים שתושביהם נקראים להתפנות לעבר מרכז הרצועה, מה שייצור גל של פליטים שלא רק אונר"א תצטרך לטפל בהם, אלא גם ממשל חמאס שגם יאלץ להסביר להם למה הם חייבים להיות פליטים במרחק של קילומטרים ספורים מבתיהם.
הפשרה האמריקנית
כרגע לא מתנהל מו"מ מפני שמשעל ומוחמד דף מתעקשים על תיווך קטארי-טורקי. אבל בינתיים הממשל האמריקאי בוושינגטון הבין את השגיאה שעשה כשתמך בתיווך הקטארי, ועכשיו הוא דוחף בכול כוחו - יחד עם ישראל וגורמים אחרים - שהתיווך ייעשה בהובלת מצרים, עם תיקון קטן אחד: ההצעה החדשה המתגבשת היא שהקטארים יהיו במושב טייס המשנה בהובלת המשא ומתן, כשקברניטי המטוס הם אנשיו של עבד אל פתח א-סיסי.
ישראל לא מתנגדת לכך שקטאר תצורף למאמצי התיווך כיוון שהם מביאים איתם יתרון גדול: יש להם הרבה כסף והם יוכלו לסייע לשיקום ההומניטארי והכלכלי של הרצועה. במילים אחרות, הקטארים יספקו את הגזר בעוד שישראל מספקת את המקל. במקביל יספקו המצרים במקביל גם מקל וגם גזר בצורת פתיחת מעבר רפיח.
אחרי שיוסכם על מודל התיווך בהובלת המצרים ידונו כל הצדדים בשאלה אם תהיה הפסקת אש תחילה ואחריה יתנהל בקהיר משא ומתן על תוכן ההסכם (כפי שמציעה מצרים בתיאום ישראל ואבו מאזן), או שהמשא ומתן על פרטי הסכם הפסקת האש החדש יתנהל ורק אז יסוכם על הכרזת הפסקת אש. זה יהיה הנושא הבא.
הקרב על המנהרות
בינתיים בשטח מתמקדת הפעילות של צה"ל בנושא המנהרות. עד כה נחשפו 16 מנהרות תקיפה, חלקן ממולכדות ובתוכן חומרי נפץ, והרבה שלוחות והסתעפויות. לכן העבודה לאיתורן והשמדתן תצריך זמן.
בזמן הזה, הכוחות המחפים על אנשי המקצוע בתחום המנהור ערוכים בעמדות סטטיות, מה שמגביר את הסכנה לפגיעה בהם באמצעות טילי נ"ט, מטולי אר-פי-ג'י וצלפים. חיילי צה"ל, בסיוע דחפורים גדולים, הקימו מגננים וחומות עפר גבוהות, אולם זה עדיין לא מונע כליל פגיעה.
בנוסף, חמאס כארגון צבאי עדיין לא ממש התאושש מההלם שספג מהכניסה הקרקעית של צה"ל, אבל בודדים מבין פעילי חמאס והג'יהאד האיסלאמי כבר מנסים את מזלם. היה כבר מקרה שבו מחבל מתאבד רכוב על אופנוע ניסה להתקרב לכוח צה"ל. הוא נורה ונהרג.
היו גם כמה מקרים של מחבלים שהיו במנהרה או שניסו לצאת ממנהרות ובונקרים, התעמתו עם כוחות צה"ל ונורו. אבל בסך הכול ההתנגדות והחיכוך של כוחות צה"ל עם המחבלים בתוך הרצועה עדיין בהיקף מצומצם. סביר להניח שככל שהכוחות יישארו בעמדות סטטיות, כך יגבר החיכוך ויגברו הניסיונות של המחבלים לפגע.
הרחבת הפעולה לשטחים נוספים עוד תגביר את מה שמכונה "החיכוך". בצה"ל מתכוננים לכך בידיעה שלחיכוך יש גם יתרונות. הוא גורם גם לאבידות ניכרות בקרב המחבלים ומציף אל פני השטח הרבה מודיעין ועצורים הנחקרים בשטח ובשב"כ.
ובהקשר זה אי אפשר שלא לדבר בהערכה על המאמץ המודיעיני של צה"ל ושב"כ, שאפשר לכוחות שנכנסו לרצועה לנוע במהירות היישר לעבר פירי הכניסה של מנהרות התקיפה. אם צה"ל היה צריך לחפש אותן הוא היה צריך להימצא שנים ברצועה. במצב הנוכחי, עם המודיעין המשובח שאגף המודיעין ושב"כ העמידו לרשותו, הכוחות בשטח יכולים להשמיד עבודה של שנים של חמאס והג'יהאד האיסלמי והשקעה של מיליונים ולסכל איום אסטרטגי על ישראל בתוך כמה יממות. ההישג הזה, מבחינה צבאית, הוא בלי ספק מהלך שובר שוויון. עכשיו הגיע תורם של המדינאים להפיק את המרב מההישגים הצבאיים.
לפנייה לכתב/ת 
