עזה תחתית: כך הפכה הרצועה לעיר מנהרות תת-קרקעיות
מתחת לאדמה וכנראה גם לרדאר הישראלי הפכה רצועת עזה לעיר עם מחילות תת-קרקעיות. חלקן נחפרו מתחת לשטח ישראלי ומסכנות את תושבי הדרום. רק ביממה האחרונה נחשפו ברצועה 13 מנהרות, וצה"ל לא עוצר
צפו: חיילי צה"ל מאחלים לכם שבת שלום
נושא המנהרות בכללותו מוגדר בעזה כפרויקט דגל לאומי. הוא כולל בתוכו שלושה סוגי מנהרות: מנהרות ההברחה בציר פילדלפי ברפיח, המנהרות ההתקפיות בציר הוברס לאורך גדר המערכת עם ישראל, והמנהרות בתוך רצועת עזה שתפקידן הוא לשמש בעיקר אמצעי אסטרטגי בעתות חירום לניוד כוחות בין אזורים, אך גם לצורך ירי, מיקוש וחטיפות.
בשנים האחרונות הוסבו חלק מהמנהרות לשימוש כבורות שיגור שבהם הוטמנו משגרי רקטות. בעת הצורך, המשגרים פועלים מתוך צוהר שנפתח ושבים למתחם המוסווה מיד בתום הירי. השימוש במנהרות כבורות שיגור החל בעקבות לקחי מבצע "עופרת יצוקה": גורמים בכירים בזרועות הצבאיות של הפלגים ברצועה העריכו כי משגרי הרקטות מהווים מטרה קלה מאוד עבור צה"ל בעקבות העליונות הטכנולוגית הישראלית.
בתחילה הם ניסו ירי מאזורים מאוכלסים, מבתי ספר ואפילו מבתי קברות, אך הסיכול המדויק יחסית דרש פתרון אחר מבחינתם, ואז הוחלט על הסבת המנהרות. לצד ייעול ירי הרקטות, המנהרות גם סיפקו מקום מחסה לפעילים; חלק גדול מההנהגה בעזה והפיקוד העליון של הזרוע הצבאית שרד בזכות אותן מנהרות. במבצע "עמוד ענן" ב-2012 הוכחה תרומת מנהרות אלו והשימוש בהן רק גבר לאחר מכן.
אחראי לכל מנהרה, הנתיב שמור בסוד
אשתקד נחשפה
בסמוך לקיבוץ עין השלושה מנהרה שפתח הכניסה אליה היה ממוקם סמוך לחאן יונס. היא אינה היחידה - ההערכה היא שברצועת עזה ישנן עוד מנהרות שמסתיימות מתחת לשטח ישראל, וביניהן קיימים לרוב רווחים גדולים. הסיבה לכך היא הניסיון לוודא - במיוחד אם המנהרות משמשות גם כבור שיגור - כי גם אם אחת מהן תיהרס בהפצצת צה"ל, השאר לא ייפגעו.
פרויקט המנהרות ברצועת עזה מסודר, מחושב, ואינו מאפשר מקום לפיראטיות. הוא מתואם בין כל הזרועות הצבאיות של הפלגים וכולל את רישומן של כל המנהרות ברצועת עזה, כמו גם את נתיבי המנהרות, דרכי הכניסה אליהן והיעד שלפיו הן ממופות. המנהרות מחולקות לארבע נפות: צפון, העיר עזה, מרכז ודרום. על ראש כל נפה עומד אחראי שמתואם עם מקביליו, ובראש כל מנהרה עומד אדם אחד בלבד. לצורך שמירה על סודיות ומידור, שמו נשמר בסוד וכך גם נתיב המנהרה. רק החופרים והאחראי על הנפה מכירים את הפרטים.
כל פלג צבאי ברצועה רשאי לחפור מנהרה רק לאחר תיאום עם אחראי הנפה. חפירה ממוצעת נמשכת כארבעה חודשים, מרביתן נחפרות באופן ידני בשעות הלילה וכל מנהרה מחושבת
במדויק. הפלגים הגדירו כי כל שטחי הרצועה כשירים ומותרים לחפירה עבור מטרות צבאיות. כשנחפרת מנהרה סמוך לגדר הגבול, האחראים מיידעים את בעל הקרקע, בכפוף לתיאום ביטחוני, ומדגישים בפניו את ההפרדה המובנית: כל מה שעל הקרקע שייך לו וכל מה שמתחתיה מצוי באחריות הפלג הצבאי. במקרה הצורך, הוא יפוצה כספית. כך, חלק מבעלי הקרקעות יודעים כי ישנה מנהרה מתחת לאדמותיהם, אך הם אינם יודעים את מסלולה.
במסגרת מבצע "צוק איתן" פעל בתחילה צה"ל להריסת מנהרות בתקיפה מהאוויר, אולם לאחר ש-13 מחבלים ניסו לחדור לקיבוץ סופה דרך מנהרה ולבצע פיגוע גדול, הוחלט לפתוח במבצע קרקעי בראש ובראשונה כדי לפגוע בתשתית המנהרות. מוקדם יותר מסר גורם צבאי בכיר כי "ביממה וחצי של תמרון פגענו מאוד משמעותית במערך המנהרות של חמאס, בפחות מיממה הוא איבד 13 מנהרות. הן בבת עינו. אנחנו מדברים בזהירות על שלילת יכולות המנהור שלו".