מאות בהלוויית ההרוג מהרקטה: "המדינה לא דואגת למגן אותנו"
קרוב משפחתו של עודה אל-וודג', תושב הפזורה הבדואית שנהרג מפגיעת רקטה, סיפר ל-ynet כי בשיחה ביניהם אמר לו שהוא מפחד שמשפחתו תיפגע. בכפרו האשימו את ראש הממשלה במחדל המיגון. היום צפויה להתקבל החלטה בבג"ץ בנושא מיגון היישובים הבדואיים בנגב
מאות השתתפו אמש (שבת) בהלווייתו של עודה אל-וודג' (32), תושב הפזורה הבדואית שנהרג בשעות הצהריים לאחר שרקטה פגעה בביתו. אשתו נפצעה קל ובתו הפעוטה נפצעה באורח קשה.
מוחמד אל-וודג', קרוב משפחתו של ההרוג, סיפר ל-ynet: "היום הוזמנו לסעודת רמדאן בביתו. הוא הכין הכול כדי שיוכל לקבל אצלו כמעט 40 איש. אם הרקטה הייתה נופלת בזמן ארוחת שבירת הצום התוצאה הייתה קשה יותר ומספר ההרוגים היה יכול להגיע אולי ל-20 איש". לדבריו, בשיחה שקיימו אתמול אל-וודג' הביע בפניו חשש מהמצב: "אני דואג מהטילים", אמר, "מפחד שאחד מהם יפגע בנו. אני מקווה שהמלחמה תסתיים ונמשיך את החיים בשקט. לא רוצים שילדינו יפגעו וישארו חיים בפחד כל הזמן".
מבצע "צוק איתן" - כתבות נוספות בנושא:
- קורבן רקטות: הרוג ו-4 פצועים ליד דימונה
- חשש לחיי בת 10: "אין כאן מיגון"
- הילדה שנפצעה מרקטה פוחדת לחזור הביתה
לדבריו, אל-וודג' התרגש לקראת האירוע שהיה אמור לארח בביתו אמש, כאילו הרגיש שהוא "יעזוב בקרוב": "הכנתי הכול. יהיה לנו אחלה ערב, נשחרר קצת אוויר ונצא מאווירת הטילים והסכנה. ניתן הרגשה טובה לכל קרובי המשפחה ובמיוחד לילדים", אמר לו. "כולנו מתפללים עכשיו שהפעוטה תצא מסכנת חיים. אביה היה מאוד קשור אליה. תמיד סיפר לנו עד כמה הוא מאושר והיה מוכן לעשות הכול בשבילה", אמר קרוב המשפחה.
המדינה: "לא מחויבת למגן"
בכפרו של אל-וודג' מתחו ביקורת חריפה על ראש הממשלה בנימין נתניהו והאשימו אותו במחדל הקטלני, בייחוד לנוכח העובדה שבשבוע שעבר נפגעו שתי ילדות בנות 11 ו-13 באחד היישובים הבדואים הסמוכים לבאר-שבע. "הממשלה יודעת שאנחנו בסכנת חיים ולא דואגת לנו", אמר מוחמד אל-וודג', "הם רק הורסים לנו את הבתים. אפילו לבנות קירות מבטון שתגן על הילדים בזמן מלחמה או מקרה חירום אחר לא זוכים. בסוף אנחנו משלמים את המחיר ואין מי שידאג לנו לחיים כמו לשאר האזרחים במדינת ישראל".
היום צפויה להתקבל החלטה בעתירה שהוגשה לבג"ץ בנושא חוסר המיגון מפני ירי טילים לבדואים בנגב. בתשובתה לעתירה הדחופה, שהגישה ביום רביעי האגודה לזכויות האזרח, טענה המדינה כי אינה חייבת למגן את אזרחיה וכי בפועל היא מחייבת בחוק בעלי בתים, מפעלים ורשויות מקומיות להתקין מקלטים ומרחבים מוגנים אך אין היא בונה עבורם את אותם מרחבים ואינה מממנת אותם - והאחריות הינה על הרשויות ובעלי הנכסים.
לדברי נציג המדינה עו"ד אבינועם סגל אלעד, המצב בו אין מיגון בכפרים הבדואיים הלא מוכרים אינו תוצאה של אפליה מכוונת או מדיניות אלא כתוצאה של בנייה והתיישבות בלתי חוקית, במסגרתם אין מי שיאכוף את החובה במיגון. לצד כך ציין סגל אלעד כי חלוקת מיגוניות נעשית בהתאם לרמת האיום על הרשויות. על פי נתוני פיקוד העורף, נטען, אחוז הירי לעבר הישובים שאליהם נוגעת העתירה "הוא זעום. מספר נפילות בודדות מתוך למעלה מ-1,000 שיגורים לעבר ישראל".
המדינה טענה שקיימה פעולות הסברה רבות בקרב האוכלוסייה הבדואית במסגרת המבצע, שציות להן עשוי להוריד באופן ניכר את הסיכון לפגיעה. בנוסף טענה המדינה כי היענות לדרישת העותרים משמעותה פיזור מאות ואף אלפי מיגוניות כשבפועל מחולקות במדינה כ-100 מיגוניות בלבד באזורים מסוכנים יותר כמו עוטף עזה ושכונות "רגישות" בבאר שבע ואשקלון.