העובדות בשטח: שווה להתחסן לשלבקת חוגרת או לא?
בעקבות הקמפיין הקורא לבני 60 ומעלה להתחסן נגד שלבקת חוגרת הושמעו דעות מנוגדות של רופאים בתחום ושל חולים המתארים סבל וכאבים קשים. ד"ר הילי גלעדי עושה סדר ומביאה את העובדות שיעזרו לכם להחליט. "החיסון הוא פוליסת ביטוח מפני המחלה", היא אומרת
בשבועות האחרונים אנחנו עדים לקמפיין הקורא לאנשים מעל גיל 60 להתחסן כנגד נגיף ההרפס, הגורם לשלבקת חוגרת . לפני מספר ימים פורסם גילוי דעת של פרופ' מוטי רביד, מומחה לרפואה פנימית ומנהל רפואי ב"מעייני הישועה", שבו טען כי החיסון המוצע לציבור משווק באמצעי פרסום הזורעים חרדה, שעלותו הגבוהה אינה מצדיקה חיסון של אנשים בריאים וכי "מאחורי הפרסום עומדת חברת תרופות המעוניינת למכור חיסונים וזוכה לשיתוף פעולה של רופאים אשר ייתכן ששיקולי עלות-תועלת אינם בראש מעייניהם", כך לדברי פרופ' רביד.
סערת החיסון לשלבקת חוגרת:
התגובות לא איחרו להגיע. מעבר לטוקבקים, שחלקם הצדיקו את פרופ' רביד וחלקם שיתפו ב"חוויות השלבקת" שלהם שלטענתם הייתה נמנעת אילו היו מתחסנים מבעוד מועד, פורסם טורה של אתי מזוז, שנפגעה כתוצאה מהנגיף וסיפרה את סיפורה האישי המצמרר, כדי לסתור את טענותיו של פרופ' רביד ולעודד את הציבור להתחסן.
למנוע את הסבל
מהי האמת? מה עלינו לעשות? האם מוטב שנתחסן, נשלם 800-400 שקלים כ"תרומה" לקופת החולים ולחברת התרופות עבור חיסון נגד נגיף שאיננו יודעים אם אי פעם יתקוף אותנו? ואם לא נתחסן, והנגיף יתקוף, אולי באמת נסבול רק שלושה ימים ונשוב לחיות את חיינו ללא כל כאב? כדי למנוע שלושה ימים של סבל או אי נוחות שווה להוציא כזה סכום?
מנגד, אם יש לנו סיכוי כלשהו לסבול מאוד כמו הגב' מזוז (ועוד כמה טוקבקיסטים, אשר לצורך העניין נניח שחלקם לפחות לא מתוגמלים על ידי חברת התרופות, כפי שחלק מקוראי ynet סבורים), אולי שווה לנו לספוג הוצאה חד-פעמית כדי למנוע סבל בר-מניעה?
גילוי נאות: אינני עובדת עבור חברת התרופות. למען האמת, לא ראיתי ולא שמעתי אפילו פרסומת אחת במסגרת הקמפיין המעודד את הציבור להתחסן, ואינני יודעת את שמה של חברת התרופות שמשווקת את החיסון בארץ. אני רופאה, וכמו פרופ' רביד מומחית ברפואה פנימית, אבל שלא כמוהו, תחום העיסוק שלי הוא שיכוך כאב וכחלק מעבודתי במרפאות בדרום הארץ אני מרבה לטפל באנשים הסובלים מכאב חריף וכרוני.
לפני כשנה וחצי שבתי מהשתלמות ממושכת בחו"ל בתחום של שיכוך כאב כרוני, שם פגשתי מטופלים הסובלים מבעיה ששמה postherpetic neuralgia (PHN, ובעברית, נאורלגיה בתר-הרפטית). טיפלתי גם במספר מצומצם של מטופלים הסובלים מבעיה זו בישראל. PHN הוא מצב של כאב כרוני, בעל אופי קבוע או המופיע לסירוגין, באזור שנפגע משלבקת חוגרת. הדבר מתבטא בכאב שורף, דוקר, מגרד ורגיש מאוד למגע, המופיע למשך שלושה חודשים או יותר לאחר שנגיף ההרפס גרם לזיהום על פני העור.
מה שתיארה הגב' מזוז בסיפורה האישי היה PHN, ותיאוריה דומים מאוד למה ששמעתי מהמטופלים שלי בעבר. הסיפורים תמיד קשים: מעבר לכאב מתוארת בדידות, מצוקה נפשית עקב הקושי בקיום חיי משפחה ועבודה תקינים, ביקורים תכופים בחדרי המיון, במרפאות הראשוניות ובמרפאות הכאב ודיכאון עד כדי ייאוש ומצב אובדני לעתים.
העובדות בשטח
עד כאן סיפורים אישיים, והנה העובדות: על פי מחקר שפורסם בשנים האחרונות, כ-1,250 איש לוקים ב-PHN מדי שנה בישראל, וזאת על פי מאמר שפורסם בנובמבר האחרון בכתב העת העוסק במחלות זיהומיות בשם Journal of Infection. מספר החולים הסובלים מ-PHN בקרב מבוטחי מכבי בין השנים 2006 ל-2010 עמד על 1,508, על פי אותו מחקר (במכבי מבוטחים כשני מיליון אנשים, כרבע מאוכלוסיית המדינה).
המחלה אכן מופיעה יותר אצל חולים עם מערכת חיסונית מוחלשת, אבל יכולה בהחלט להופיע אצל אנשים בריאים לחלוטין. אף על פי שקיימות כמה אפשרויות טיפול בכאב, ברוב המקרים לא ניתן להגיע לשיכוך כאב מלא אלא רק להקלה חלקית. בחלק גדול מהמקרים הטיפול גורם לתופעות לוואי לא נעימות, ולפעמים כל האפשרויות הטיפוליות נכשלות והמטופל ממשיך לסבול מכאב עז.
אם רק כ-1,250 איש בשנה לוקים ב-PHN בישראל ורוב הסיכויים שאת, אני או אתה לא נהיה ביניהם, האם שווה להתחסן? מדובר בהחלטה אישית, ממש כשם שישנן פוליסות ביטוח שאנשים רוכשים, משלמים מאות שקלים עבורן ובסוף לא מפעילים אותן כי כלום לא קרה (כמו ביטוח למטיילים, למשל), בעוד שאנשים אחרים לא רוכשים את הפוליסה, מצטערים בדיעבד אם משהו קרה להם או לחלופין מרוצים מכך שלא רכשו את הפוליסה ואכן דבר לא קרה והם לא נזקקו לביטוח.
תשלום של 800-400 שקלים עבור החיסון מבטיח שלא תחלו ב-PHN, אבל בניגוד לביטוח, שאותו תפעילו כשיקרה לכם דבר העומד בקריטריונים של הפוליסה, לא תוכלו לדעת לעולם אם לא חליתם ב-PHN בגלל החיסון או פשוט משום שאתם לא חלק מאותם מאות אנשים הסובלים מ-PHN ושנגזר עליהם לחיות בסבל. זוהי טיבה של פוליסת ביטוח.
פרופ' רביד, שמומחיותו אינה שיכוך כאב, חושב שביטוח כזה מיותר. אני, שראיתי את סבלם של החולים ב-PHN, לא מאחלת זאת לאיש, אמליץ על החיסון לכל מי שגילו 60 ומעלה ואתחסן בעצמי.
כפי שחיסונים אחרים בעבר לא היו כלולים בסל הבריאות וכיום הם חלק משגרת החיסונים הרגילה, אני מקווה שעם הזמן גם הממונים על העניין בוועדת סל הבריאות יכניסו את החיסון לשגרה המומלצת במחיר שפוי יותר, ואז הדילמה תהיה כבר פחות רלוונטית, ועם השנים העומס על המרפאות העוסקות בשיכוך כאב יקטן.
הכותבת היא מומחית ברפואה פנימית, עוסקת בשיכוך כאב בקהילה וחברה באגודה הישראלית לכאב.
לפנייה לכתב/ת 
