הסתגרו בבתים: "שמענו מסוקים ופיצוצים"
במשך כשעתיים הונחו תושבים בעוטף עזה, בין ארז לניר עם, לנעול דלתות בשל חדירת המחבלים. אחד מהם הרגיע ב-ynet: "רוב היישוב כבר ריק"
חדירת שתי חוליות מחבלים לשטח ישראל בפתח היום ה-14 למבצע צוק איתן. ב-6:40 הבוקר (ב') קיבלו תושבים בעוטף עזה, באזור שבין ארז לניר עם, הוראה להישאר מסוגרים בבתיהם. האירוע הסתיים לאחר כשעתיים והתושבים קיבלו היתר לצאת מהבתים. תושב האזור, עופר ליברמן, אמר בראיון למשדר המיוחד ב-ynet: "יש פה כוחות צבא גדולים ואני מקווה שהאירוע יסתיים הכי מהר שאפשר. אני שומע מסוקים, הרבה כוחות והרבה פיצוצים. אנחנו סומכים על הצבא. צריכים לנעול את הדלתות. הסתובבנו ביישוב והודענו לאנשים לא לצאת מהבית. היישוב סגור ואנחנו מחכים להנחיות מהצבא. הרבה מתושבי היישוב לא נמצאים אז זה מקל על העניין".
צוק איתן - כתבות נוספות:
- חוליות מחבלים חדרו לישראל, צה"ל חיסל 10
- צפריר היה "קצין אגדי". סיפורי ההרוגים
- פרשנות: שעון עזה, שעון קהיר / רון בן ישי
- ניו יורק עם גולני: "בגאווה, בדמעה"
מדובר צה"ל נמסר כי שתי חוליות מחבלים חדרו בבוקר לשטח ישראל דרך מנהרה בצפון רצועת עזה. מערך התצפיות זיהה את המחבלים וכלי טיס של חיל האוויר תקף את החוליה הראשונה ופגע בה. כוח שהוקפץ לנקודה חיסל כ-10 מחבלים מהחוליה השנייה. כוחות צה"ל ממשיכים בסריקות באזור והצנזורה התירה לפרסם שנערך מצוד אחר מחבלים שייתכן שנמלטו בחזרה לרצועה.
מבצע צוק איתן - כתבות נוספות:
- חמאס ביקש הפסקת אש הומניטרית בסג'עייה
- ידלין: "טועה מי שחושב שיהיה טיול בעזה"
- יירוטים מעל ב"ש, אזעקה בשרון, רסיסים בת"א
- מח"ט גולני שנפצע: "תנו לי לחזור להילחם"
- מדלג ומפייס. אבו מאזן על תקן מתווך-על
הימים העוברים על עוטף עזה מן הסתם רועשים עוד יותר מאז החל המבצע הקרקעי. בקיבוץ עין השלושה סמוך לגבול הרצועה נשמעו גם אתמול הדי הפיצוצים של תקיפות צה"ל. בשעות הבוקר ביישוב עצמו לא נשמעה התרעת "צבע אדום", אך בהמשך היום נפלו כמה פצצות מרגמה בשטחי המועצה האזורית אשכול. רוב החברים כבר עזבו את הקיבוץ מאז תחילת המבצע - אולם יעקב סירוטה ואשתו הלנה הם מהבודדים שהחליטו להישאר.
"החלטתי להישאר כאן כי זה הבית שלי", מספר יעקב, "בנוסף, יש צורך לחזק את הקיבוץ ויש דברים שצריך לעשות - כמו לתפעל את הרפת ותשתיות נוספות". השניים מתגוררים בקיבוץ זה 40 שנה. "אנחנו רגילים לפצמ"רים ולקסאמים - זו מציאות שלא רגילים אליה במרכז, יש לנו 15 שניות להתרעה ולעתים אין התרעה ונופל פצמ"ר", מספרת הלנה.
הלנה, שעלתה מאורוגוואי בגיל 20, גם מתייחסת לאיום המנהרות. "המנהרות הן איום חדש יחסית וגורמות לפחד מוות", היא אומרת, "בשבוע האחרון הסתגרנו שוב ושוב מחשש לחדירות. אנחנו סוגרים את כל התריסים והדלתות - אבל עדיין החשש הוא גדול. עזבנו הכול כדי להקים כאן משפחה - ואני נשארת כאן למרות הפחד. אף אחד לא יזיז אותי מפה".
לדבריה, מבצע "צוק איתן" מהווה עבורה את ההוכחה שהמדינה וצה"ל החלו סוף כל סוף לפעול למיגור מתקפות הטילים. "אני מרגישה שבמשך כמעט 15 שנים שנפלו פה פצמ"רים וקסאמים המדינה שכחה אותנו", היא טוענת. "רק כשנפלו טילים במרכז הארץ המדינה התעוררה. אנחנו מתפללים עכשיו בשביל החיילים ומחזקים אותם. זה מבצע צודק", מוסיף יעקב.
"זו מלחמת אין ברירה"
דני, תושב נוסף בקיבוץ שנשאר במקום למרות הלחימה, מחזק את הדברים של יעקב והלנה. "המלחמה בימים האחרונים היא אצלנו בבית - ועל הבית. זו מלחמת אין ברירה", הוא אומר. מילואימניקים שגויסו בצו 8 ומגנים בשבועות האחרונים על היישובים מחשש לחדירות משתפים גם הם על אווירת הלחימה ביישובים. אחד הלוחמים ביחידה סדירה, ששהה במהלך הלילה בתוך הרצועה, מספר: "בפנים יש קרבות לא פשוטים - אבל אנחנו מרגישים שאנחנו משיגים את היעדים שלנו".
"יש כאן אווירת מלחמה, אבל אנחנו עושים פה עבודה חשובה ומגנים על היישובים", מסכם יפתח, איש מילואים. "השטח חם מאוד ויש התרעות כל הזמן. מה שקורה כאן זו לא פעילות של בט"ש אלא ממש לחימה. התושבים שנשארו כאן חזקים מאוד ותומכים בנו - למרות שהם בעצמם נתונים לאיום".
לפנייה לכתב/ת 
