גיקים תוצרת אנגליה: קומיק-קון הלונדוני
גיבורי על, אבירי ג'דיי, לוחמים מווסטרוז ועוד דמויות דמיוניות שונות ומשונות קמו לחיים בלונדון באירוע קומיק-קון המקומי - השלוחה הבריטית של כנס המדע הבדיוני והפנטזיה הענק בסן דייגו. אהוד קינן יצא לחפש את בריאן קרנסטון מתחת למסכות. הוא לא מצא אותו, אבל חזר עם שלל חוויות ומזכרות
המסלול לאירוע קומיק-קון בלונדון (London Film and Comic Con) היה די ברור: עולים מתחנת הרכבת התחתית לרחוב, ועוקבים אחרי כל האלזות (מהסרט "לשבור את הקרח"), או נציגי משפחת לאניסטר מ"משחקי הכס" שנוהרים לעבר האולם, שבמגרש החניה שלו חנתה המשאית אופטימוס פריים.
בדומה לאחיו הגדול מסן דייגו שבארצות הברית, קומיק-קון הלונדוני מפגיש יוצרים ומעריצים של קומיקס ויצירות קולנוע וטלוויזיה - בעיקר מז'אנר המדע בדיוני, האנימציה, הפנטזיה, האימה וגיבורי העל. אבל גם סדרות כמו "שובר שורות", "ליגת הג'נטלמנים" ו"שרלוק" (למרות שהבלש הבריטי בגילומו של בנדיקט קאמברבאץ' יכול בהחלט להיחשב בגיבור על) הפגינו נוכחות באירוע.
מבת הים הקטנה ועד לוולטר ווייט
בתחום ה"קוספליי" - מסורת התחפושות של המעריצים - נצפו גם מספר גירסות של ארלקינו, איירון-מן, קרואלה דה-וויל, לארה קרופט, הג'וקר, ספיידרמן, סופרמן, וונדר-וומן, בת הים הקטנה, לוק סקייווקר, סופר מריו, ד"ר הוריבל, קאסט של מופע האימים של רוקי ועוד.
פגשנו גם וולטר ווייט אחד. פה חשדנו. בשנה שעברה בקומיק-קון האמריקאי התברר כי אחד מכפילי וולטר ווייט שטיילו ברחבה היה השחקן שמגלם את דמותו, בריאן קרנסטון בכבודו ובעצמו. שאלנו את האיש במסיכה אם הוא קרנסטון האמיתי במסיכה של עצמו, והאם הוא חוזר על התרגיל. הוא הכחיש לחלוטין, ואמר שאפילו לא שמע על הסיפור הזה. שזה בדיוק מה ששחקן שמנסה להתחבא בכנס מעריצים היה עושה.
ווירד-אל ינקוביץ', שהוציא זה עתה אלבום חדש, הסביר במענה לשאלות גולשים באתר רדיט, מדוע הם מתחבאים שם הכוכבים - מתחת לתחפושת. "כשהייתי בקומיק-קון לפני עשר שנים, זה היה קצת גדול עלי. עצרו אותי כל חצי מטר, כך שלא הספקתי לראות כלום. מאז גיליתי שסלבריטיז אמורים ללבוש תחפושת של סטורמטרופר (חיילי האימפריה הלבנים מ"מלחמת הכוכבים")", אמר. גם לוחמים כאלה ראינו, אבל הם סירבו להוריד את המסיכה. שזה בדיוק מה שבריאן קרנסטון היה עושה.
אלפי האנשים שהגיעו למתחם בילו שעות ארוכות פשוט בלעמוד בתורים. עניין ראוי להערצה, במיוחד עבור אלה שלבשו חליפות איירון-מן כבדות, או שמלות מסורבלות, ובמיוחד לקראת שעות הצהריים כאשר האולם התמלא יותר ויותר, והחום היה בלתי נסבל - אפילו לאנשים המוזרים שמשום מה סתם באו בג'ינס וטי שירט.
מי שצלח את התורים לכרטיסים, ולכניסה, יכול היה קצת לשחק במשחקי מחשב ישנים, להציץ על הסט של "שרלוק", לרכוש מזכרות, מרצ'נדייס וממתקים, ואז לעמוד שוב בתור לפאנלים בהשתתפות הכוכבים והיוצרים, או בתור אחר לחתימה ותמונה (בתשלום כמובן).
בין הכוכבים שאפשר היה לגעת באבק שלהם היו רוברט הייז ("טיסה נעימה"), דרך ג'ייסון מיוז ("ג'יי ובוב השקט"), ועד לקארי פישר (פרינסס ליאה, תתביישו ששאלתם) ואגדת הקומיקס סטן לי. בין לבין אפשר היה להתכבד בנוכחות של אנשים כמו דיוויד יוסט ("הפאוור ריינג'ר הכחול"), הלן סלייטר ("סופרגירל"), מתאבקים מה-TNA, כריסטיאן ניירן (הודור - שכמעט נתקל בנו בצאתו מהמעלית), ג'ון הארט (הסדרה "סיפורי עמים"), מארק גייטיס (מייקראפט מ"שרלוק") ועוד רבים.
לא צריך לגרד בראש. חלק מהשמות אכן לא מוכרים לכולם, ובמיוחד של שחקנים ושחקניות שלבשו מסיכות או תחפושות של מפלצות בסרטים שהשתתפו בהם. חלק מהשחקנים גם הספיקו להזדקן מאז התפקיד החשוב האחרון שלהם, אבל עדיין מעמידים בתור עשרות עד מאות מעריצים. חלקם פשוט ממש לא נראים כמו הדמויות שלהם. כך למשל לנה הידי שנראית אישה שונה לחלוטין מסרסיי לאניסטר. לפיכך, פוסטרים ענקיים עם שמותיהם, וכל התפקידים החשובים שעשו נתלו ממש מעל ראשיהם.
הכוכבים הגדולים יותר כמו פישר קיבלו חדר משלהם - כלומר, קוליסות עץ עם לבד שחור. סטן לי, שמפגש עמו עלה 65 פאונד (380 שקלים), היה בכלל באולם השני, מלווה באבטחה. כל הכרטיסים ללחיצת יד חטופה וצילום איתו כבר נמכרו לפני שדלתות הכנס נפתחו.
אבל גם לזה יש פתרון. דוכני המכירות שהיו באולם הציעו תמונות רגילות ותמונות חתומות של כוכבים שאי אפשר היה להגיע אליהם. בשנה הבאה כנראה יצורפו לדוכנים תמונות עדכניות מהשנה.