הדרך להבנות עוברת בארנק של חמאס

בסיומו של כל מבצע צבאי מול החמאס אנו מגיעים להבנות ביטחוניות, בכדי לשמור על השקט. על ההבנות הללו יושבים מיטב המומחים הצבאיים ומעלים פתרונות יצירתיים, על מנת להביא לרגיעה. הפתרונות הצבאיים הללו לא משנים באופן מהותי את המציאות, שנשענת רבות על הפן הכלכלי ולשם כך צריך להגיע גם להבנות כלכליות.

לטורים האחרונים של אדם רויטר :

הרקטות של חמאס יביאו לנפילתו

העתיד טמון בסטארטאפים: יצואנים יוצאי דופן

הישראלים מהמאושרים בעולם - זה ייתכן?

למעשה, קיים סיכוי גדול שמנוף הלחץ העיקרי על החמאס יכול דווקא לבוא משם. קיים סיכוי רב שהבנות כלכליות יביאו לשקט הרבה יותר מאשר הבנות ביטחוניות, כאשר במסגרתן תבוא דרישה גם לפירוז מטילים ורקטות.

הסבב הנוכחי של הלחימה מול החמאס נעוץ כנראה בבעיות כלכליות חריפות בהן מצוי ארגון זה שאינו מסוגל לשלם יותר את המשכורות של 40 אלף פקידי הממשל ואנשי הביטחון שלו. לפני פריצת הסבב הנוכחי הופתעה המערכת המודיעינית מ"הסכם הפיוס" הפלסטיני. מיד לאחר חתימתו, התבררה הסיבה האמיתית למצוקת החמאס: מצוקת מזומנים.

זו לא פעם ראשונה שמתרחשת כזו מצוקה ברצועה. לא אחת לחמאס יש פתרון מיידי למצוקה כזו: הוא יורה כדי להשיג שינוי במצב. אחת המצוקות הקודמות באוקטובר 2008 הובילה לטפטוף רקטות שהפך למבול וחייב את ישראל לצאת למבצע "עופרת יצוקה" . תוצאותיה: מיליארדים שזרמו לעזה לצרכי "שיקום".

לכפות על חמאס לעזור לפלסטינים בעזה

מדהים עד כמה ארגון החמאס המייצג לכאורה את עמו, מתעלם מצרכיהם הבסיסיים ומשקיע את מיטב הכספים המגיעים אליו בבניית "תעשיות ביטחוניות" התקפיות, במקום שרוב הכספים הללו ילכו לשיקום כלכלי אמיתי של רצועת עזה. מכיוון שהחמאס אינו עושה זאת מיוזמתו, זה הזמן למנף את הלחץ ולכפות על ארגון זה מספר תוצאות כלכליות שאיש בעולם, כולל בעולם הערבי לא יתנגד להן.

פרויקט חשמל אוטונומי לרצועה

תושבי רצועת עזה נסמכים ברובם על חשמל שמגיע מ"האויב הציוני". זהו אבסורד שאין כדוגמתו. במסגרת הבנות כלכליות יש לעמוד על כך שהכספים שוודאי יגיעו שוב לשיקום עזה, ישמשו בחלקם למימון הקמת תחנת חשמל אוטונומית ברצועה. האחריות על הקמת התחנה תהיה של החמאס, חלק מן הכספים ישוריינו לצורך זה, יהיו לוחות זמנים ברורים וקבועים שעל החמאס יהיה לעמוד בהם ותוטלנה עליו סנקציות כלכליות במידה ולא יעמוד בלוחות הזמנים.

פרויקט התפלה לרצועה

אחת הבעיות החמורות ביותר ברצועה הינה מחסור תדיר במי שתיה. תושבי עזה נסמכים על מקורות מים לא מספקים. במסגרת אותן הבנות כלכליות יש לעמוד על כך שהכספים שיגיעו ישמשו גם לשם מימון מתקן התפלת מי ים. מתקן כזה יספק מי שתיה טריים לתושבי הרצועה שהוא המשאב הבסיסי ביותר שכל אדם זקוק לו.

פרויקט מפעלי מזון

רצועת עזה נסמכת על מזון המגיע מ"האויב הציוני" או מחולק באופן תדיר על ידי אונר"א. במסגרת ההבנות יופנו חלק מן הכספים גם להקמת שורה של מפעלי תעשיית מזון, שישרתו את תושבי הרצועה ויקטינו את הסתמכותם על סחר עם ישראל.

פיקוח בינלאומי וסנקציות כלכליות

פיקוח בינלאומי הדוק יוטל על השימוש בכספים הללו, כאשר אי עמידה בלוחות הזמנים של הפרויקטים, שימוש בכספים למטרות אחרות או היעלמותם של הכספים, תוביל להטלת סנקציות כלכליות על ידי המדינות שיממנו את הפרויקטים הללו.

הפרויקטים - פתרון מקובל על כל הצדדים

הסטה של כספים המגיעים לחמאס לפרויקטים כלכליים אמיתיים ברצועת עזה, שתהיה מקובלת לחלוטין על העולם המערבי וגם על העולם הערבי, אמורה להיות מקובלת על החמאס כי היא תקטין את התלות של הרצועה בטוב ליבה של ישראל בכל הקשור לחשמל, מים, מוצרי מזון ועוד. בנוסף, היא תקטין את זרימת הכספים הפנויים שיוכלו לשמש בידי הארגון לחידוש ארסנל הלחימה שלו, מכיוון שחלקם יהיו מכוונים לשם יצירת הפרויקטים הכלכליים הללו וזרימתם תיפסק במידה ויופנו להשקעות "אחרות". היא תיצור מקומות עבודה רבים לתושבי הרצועה ויכולה לחולל שינוי בכלכלת עזה, השרויה מאז ומעולם במצוקה קשה. השינוי הכלכלי הזה יגרום ליותר עזתים להיות בעלי אינטרס לשמירה על השקט.

פירוז מטילים בתמורה לכסף עבור הפרויקטים

יש לכפות על החמאס, במסגרת ההבנות הנוכחיות, גם דרישה לפירוז הרצועה מטילים ורקטות אחרת המימון עבור הפרויקטים לא יתקבל. זאת אומרת, כסף תמורת השמדת הטילים והרקטות. למעשה, ניתן להבטיח לחמאס תמיכה כספית משמעותית לפיתוח כלכלת עזה, וכן פתיחה מלאה של מעבר רפיח לתנועת נוסעים וסחורות – כל זאת תמורת מסירת הטילים והרקטות הנמצאים ברשותו וברשות שאר הארגונים לידי כוח בין לאומי או כלל ערבי. כוח שיופקד על פירוז עזה ופירוק היכולת הרקטית שבה. את ההתחמשות הבאה כבר מונעים כעת המצרים.

המצרים, שמצויים אף הם במצוקה כספית,ייהנו מפתיחת המעברים ברפיח וירוויחו מהפיכתם לשער הכלכלי של עזה החדשה. קיים סיכוי רב שהבנות כלכליות יביאו לשקט הרבה יותר מאשר הבנות ביטחוניות.

הכותב הוא יו"ר רויטר מידן ומנכ"ל חיסונים פיננסים