קצין גולני נטמן: "אמרתי לילדים שהקב"ה חיפש שומר"
שלושה מלוחמי גולני שנהרגו בעזה הובאו למנוחות בחיפה, בחולון ובירושלים. עדי, אלמנתו של סרן צביקה קפלן, ספדה: "כשהיית מגיע הביתה זאת הייתה חגיגה". אלמנתו של רס"ן צפריר בר אור בכתה על קברו: "דמיינתי איך אני קופצת עליך עם המדים". אחותו של סמ"ר משה מלקו: "עברת להיות מלאך"
"צביקה שלי, היית איש של אמת, איש של ענווה, איש של אמונה, צדיק גדול, אני מרגישה זכות כל כך גדולה שהיית שלי". כך ספדה בצהריים (יום ב') עדי קפלן, אלמנתו של סרן צביקה קפלן, שנהרג במוצאי שבת במהלך פעילות צה"ל בעזה. בהלוויה בבית העלמין הצבאי בחיפה תיארה האלמנה כיצד סיפרה לילדיהם אלקנה (5) ונדב (3) על התקרית שבה נהרג צביקה: "סיפרתי להם שהקדוש ברוך הוא חיפש שומר, אז הוא שלח מלאך שביקש שתבוא, וכמובן שרצית משום שזה הדבר הכי טוב שאפשר לבקש, להיות שומר".
סרן קפלן ז"ל, קצין אג"ם בגדוד הסיור של חטיבת גולני, נפל בקרב עם מחבלי חמאס בסג'עייה. ההמונים, שהגיעו להלוויית יליד העיר שהתגורר בקיבוץ מירב, דמעו יחד עם האלמנה שהספידה את בעלה בגאווה. "הבית המדהים שלי הוא אתה, מתוך הבית הצלחנו לצמוח ולהקים משפחה לתפארת, מתנות קטנות שבזכותך כאן קיימות. כל כך אהבת את הילדים וחינכת אותם לתפארת".
האלמנה עדי אמרה עוד: "בכל פעם שהיית מגיע הביתה זאת הייתה חגיגה, כולנו קרנו מאושר, נסענו לטיולים ונהנינו כל כך. אני בטוחה שאתה עולה עכשיו למקום קסום יותר, אתה רגוע ושליו ושמח על מה שהספקת. שמח על הדרך שבה בחרת, דרך החיים בצבא, וזה שהיית כל כך מרוצה מהעבודה הרבה במבצע עכשיו. היית שמח, והשיחות האחרונות שלנו היו שמחות, היו מחזקות, ואני לא מצטערת על אף מילה שנאמרה בינינו. הדרך שלך עברה לפקודיך במלוא הטוהר. החיילים שלך כל כך העריצו אותך".
יהודה קפלן, קצין משטרה בדימוס ואביו של צביקה, ספד לו גם כן, והזכיר כי ארץ ישראל נקנית בייסורים. "בן יקר, עלית בסערה השמימה מתוך קידוש שם שמים טהור וזך, ואין שכר יותר גדול מזה. כשתעמוד לפני בית דין של מעלה, סנגורים רבים מספור יעמדו לצדך, על מעשיך הטובים ועל היותך בן מסור ומוסרי, נאמן לארץ ישראל ולדרך ישראל סבא".
הלוויית צפריר בר אור: "לא מגיע לילדים לגדול בלי אבא"
להלווייתו של רב-סרן צפריר בר אור בחולון, שנערכה בבית העלמין הצבאי בעיר, הגיעו מאות בני אדם. אביו אריה קרא קדיש על קברו. דברים לזכרו בשם צה"ל נשא חברו סגן-אלוף יעקב הלר, שסיפר על החלק שלקחו שניהם בפינוי הנפגעים מקרב בינת ג'ביל במלחמת לבנון השנייה: "היית תמיד במרכז העניינים, קשוב, ידעת לגעת באנשים".
האלמנה סיוון, שנמצאת בהריון מתקדם, ספדה לצפריר בבכי: "אני מסרבת לדבר עליך ולא אליך. בעלי המוכשר, היפה, האהוב. כתבת שאתה תבוא הביתה ואנחנו עדיין מחכות. דמיינתי איך אני קופצת עליך עם המדים".
עוד אמרה האלמנה כי "כמה אושר היה להפוך מזוג למשפחה. לא מגיע לבתנו לגדול בלי אבא ולא מגיע לבנך לא להכיר את אבא שלו. אהוב שלי יקר, בשבילי אתה תמיד תהיה מלך העולם". רס"ן בר אור, בן 32 בנפלו, הותיר אחריו אישה ותינוקת בת שנה.
הלוויית סמ"ר משה מלקו: "הלב מסרב להאמין"
בבית העלמין בהר הרצל בירושלים הובא למנוחות סמל ראשון משה מלקו, לוחם בחטיבת גולני שאף הוא נהרג במהלך פעילות צה"ל ברצועה. "מושיקו, עברת להיות מלאך, לשמור עלינו מלמעלה", אמרו המשתתפים בהלוויה. מאות בני אדם ובהם בני משפחתו, חבריו לנשק ומכריו של סמ"ר מלקו משכונת נווה יעקב בעיר, באו לחלוק לו כבוד אחרון.
אביו קרא בדמעות קדיש על קברו ולאחר מכן ספדה לו אחותו אסתר. "התפללתי עליך כל הזמן, היית משוש חיי, האור על פניו, תמיד בטוח ב'אני מאמין' שלו, תמיד נתת הרגשה של ביטחון ועכשיו אתה אינך, והלב מסרב להאמין. אמרתי לבנות שלי שיש מלאכים בארץ ויש מלאכים בשמים, ואתה עברת להיות מלאך. בחייך ובמותך היית ראשון וגיבור. אם רק הייתה עוד שנייה לחיבוק ונשיקה. זכינו כל המשפחה באדם יקר עם לב אוהב ושומע".
האחות אסתר התייחסה בדבריה לטרגדיה שפקדה את המשפחה לפני כמה שנים: "מושיקו, אתה האור שלנו, שמור עלינו מלמעלה, ציון מחכה לך שם. גם שם יש לך אח גדול ששומר עליך. תשמור עלינו עד שניפגש. המוות הוא הדבר הכי קשה אך החיים חזקים כפליים. אמרת לי 'אל תדאגי עוד ניפגש' אבל לא חזרת. כולם אוהבים אותך". האחות השכולה ביקשה להעביר מסר לראש הממשלה: "אל תניח שדם חיילינו יהיה לשווא".
שרת הקליטה סופה לנדבר, שהשתתפה בהלוויה, אמרה: "איך אומרים שלום לילד שכבר לא יחזור ולא יקים משפחה? משה, אנחנו היום עם השאלות האלה סביב קברך הטרי. אתה התשובה לרעות הלוחמים שלא עברה מהעולם. אני מסתכלת על המשפחה ויודעת שאין דרך לרפא את הכאב. רוח הלחימה שלך היא זו שבזכותה אנו ממשיכים לחיות".
נציג צה"ל, סגן אלוף משה דנגור, נשא דברי פרידה בשם הצבא ואמר: "אנחנו כואבים את נפילתך, ניצבת מול האתגרים כלוחם אמיץ. מפקדיך מעידים כי היית מסור, חברותי ואהוב ומימשת את חלומך. שימשת דוגמה לבני הנוער בעדה האתיופית. פצצה מסוג RPG הכריעה אותך ואת חבריך". סמ"ר מלקו, בן 20 בנפלו, הותיר אחריו הורים ושמונה אחים.
הלוויית סמל עוז מנדלוביץ': "לחמת כמו אריה"
בבית העלמין במשגב הובא למנוחות סמל עוז מנדלוביץ' מהיישוב עצמון, שנהרג ברצועה. בהלוויה השתתפו כ-1,000 בני אדם, בהם בני משפחה, חברים לנשק ומכרים. גם חברו של מנדלוביץ', שלחם לצדו ונפצע בידו, נמנה עם המשתתפים בהלוויה. מפקד היחידה ספד לעוז ואמר כי פקודו היה חדור אמונה, רוח התנדבות ואומץ והיווה דוגמה ומופת לחבריו.
האב עופר, ששירת כמפקד פלוגה בגולני, ספד: "לחמת כמו אריה במלחמה צודקת כדי שאחרים יחיו בשלווה". האב סיפר כי בנו ביקש ללכת בדרכו ובשל כך התגייס לחטיבת גולני. האם אסנת ספדה אף היא לבנה: "עוז שלי , בני בכורי, נשמה תאומה שלי, קיבלתי אותך מתנה לגיל 25. נולדת בהפרש של יומיים ממני, ובמשך 21 שנים חגגנו ביחד יום הולדת. איך אחגוג השנה בלעדיך?".
האם אמרה עוד: "לא הספקתי ליהנות ממך וכבר הלכת לי, אתה שכל
כך חיזקת את כולנו, עמוד התווך של הבית, ילד אהוב שלי , כל כך צעיר וכבר איננו. ועכשיו, איך אני אסתדר בלעדיך, איך כולנו נקום ליום שאחרי. בלי עוזי שלנו. 'מלך העולם', 'מלך הגברים', כמו השיר שהתנגן כשהיית מתקשר אליע לנייד".
רגע לפני שהסתיים טקס ההלוויה, ביקש האב מחברו הטוב של עוז, דניאל, לנגן בכינור את "א יידישע מאמע" - הניגון האחרון שעוז ניגן לפני שלושה חודשים עם מות סבו. עוז, בן 21 בנפלו, הותיר אחריו הורים, אח ואחות.
לפנייה לכתב/ת 
