מחקר: המדינה תרמה להיווצרות משבר הדיור
מחקר של מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית-כלכלית, שהוכן ליום הדיור בכנסת, טוען שהממשלה סותרת את החזון התכנוני שלה - וכך גרמה ליוקר הנדל"ן. "מדיניות הממשלה של צמצום מעורבות בשוק הדיור הגבירה הקיטוב בין הפריפריה למרכז והובילה למחסור בהיצע דירות שהביא לעליית מחירים"
נייר מדיניות של מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית-כלכלית, שאמור להיות מונח מחר (ג') על שולחנה של ועדת הכלכלה של הכנסת, מתאר גורמים חדשים לעליית מחירי הדיור. על פי המסמך, ממשלת ישראל לא פעלה כדי להגשים את החזון התכנוני שקבעה לעצמה, במסגרת תוכנית המתאר הארצית (תמ"א 35).
כותרות אחרונות בערוץ הנדל"ן של ynet:
- הצעה: פטור מלא ממע"מ - לקרביים בלבד
- מ' השיכון: ירידה של 18% ברכישת דירות
- תושבי גבעת עמל בת"א יקבלו דיור חלופי
"הבנייה החדשה בישראל בשנים האלו, כולל בנייה ביוזמה ציבורית, התאפיינה בדירות גדולות יותר, ובהתאמה - יקרות יותר", כותבת בן-שטרית. היא מצאה גם כי בין השנים 1995-2007 צומצמה הבנייה הרוויה לטובת בנייה צמודת קרקע.
בבנייה הרוויה (בניינים בגובה 3 קומות ויותר) מספר התחלות הבנייה ב-1995 היה כ-48,500 לעומת כשליש מזה בלבד בשנת 2007. לדברי בן-שטרית, "בנייה צמודת קרקע היא לרוב יקרה ומשמשת אוכלוסייה מבוססת, ולכן הצמצום הדרמטי בבנייה הרוויה רחוק ממדיניות של דיור בר-השגה".
מערך הדיור הציבורי כמעט וחוסל
בן-שטרית מציינת גם בדו"ח שלה את העובדה שבשנים 2008-2011 נעשתה 51% מהבנייה בארץ על קרקעות פרטיות - ולא על קרקעות המדינה. "ויסות קרקעות שונה יכול היה להביא למחירי דיור נמוכים בהרבה", היא מציינת.
עוד טוענת בן-שטרית בדו"ח שהכינה כי בניגוד לחזון של תמ"א 35, שקראה לפיזור האוכלוסייה ברחבי הארץ, 48% מהגידול באוכלוסייה היהודית בין השנים 1995-2011 היה באזור המרכז.
יש לציין כי לצד ביקורת מסוג זה, יש גם אלו המאשימים דווקא את החזון של פיזור האוכלוסייה ופיתוח הנגב והגליל בהעלאת מחירי הדירות. זאת, מכיוון שבעקבות חזון זה הוקפא בשלב מסוים התכנון של קרקעות לבנייה במחוז המרכז באופן מוחלט, באופן שעיכב את הוספתן של יחידות דיור בערים הגדולות.
עוד מוזכר בנייר המדיניות, כי מדיניות הממשלה בנוגע למכירת דירות ציבוריות כמעט שהובילה לחיסול מאגר הדירות. בין השנים 1998-2011 נמכרו כ-37,500 דירות לדייריהן, אך רוב הכסף לא הועבר לבניית דירות חדשות במקומן - וכך נוספו למאגר רק כ-1,000 דירות.
"קוצצו מענקי השתתפות בשכר דירה"
בן-שטרית אף מראה כי מספר המממשים את זכותם למשכנתא מסובסדת מהמדינה ירד מ-30 אלף בשנת 2003 לכ-2,200 זכאים בלבד ב-2011. הסיבה לכך, לדבריה, היא הקשחת הקריטריונים והירידה בריבית הכללית במשק, שהפכה את המשכנתאות המסובסדות לפחות אטרקטיביות.
כמו כן, מוזכר בנייר המדיניות כיצד תוך פחות מעשור קוצץ תקציב "מענקי השתתפות בשכר דירה" ב-27% - מ-1.8 מיליארד שקלים בשנת 2003 ל-1.3 מיליארד שקלים בשנת 2011. בעקבות זאת, מספר משקי הבית המקבלים סיוע בשכר דירה פחת, מ-195 אלף ב-2001 ל-138 אלף ב-2011.
"דיור, בדומה לרפואה וחינוך, הוא תחום בעל השפעה נרחבת על השוויון בחברה", כותבת בן-שטרית בדברי הסיכום שלה. "המדיניות הממשלתית של צמצום מעורבות בשוק הדיור גובה מחיר בכמה רבדים: סיכול החזון התכנוני של תמ"א 35; הגברת הקיטוב בין המרכז לפריפריה; מחסור בהיצע שהביא לעליית מחירים; ובעיקר תסכול והתמרמרות בקרב קבוצות אוכלוסייה רחבות, שבאו לידי ביטוי בקריאה לצדק חברתי במחאת קיץ 2011".
אם לא יהיו שינויים בלו"ז בשל המצב הביטחוני, המחקר יוגש מחר לוועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ פרופ' אבישי ברוורמן. זאת לקראת דיון במסגרת יום הדיור בכנסת, שיזמה שדולת הדיור החברתי, בראשות חברי הכנסת איציק שמולי, אילן גילאון, אורלי לוי-אבקסיס, דב חנין ומירי רגב.
לקראת יום הדיור בכנסת מחר, אמר ח"כ אילן גילאון, יו"ר משותף בשדולת הדיור בכנסת: "אם למישהו היה בכלל ספק, התחקות אחר מדיניות המדינה בתחום הדיור מגלה השתמטות שיטתית ומכוונת משמץ של אחריות. בהיעדר דירות, נאלצו אלפי ממתינים לדיור ציבורי להתמודד עם שוק השכירות מצויידים בבקשיש לשכר הדירה שרק הלך ופחת. בעלת הבית, המדינה, פשטה מזמן את הרגל בזכות היסוד לקורת גג, ואת התוצאות הקשות אנחנו רואים לפנינו".
לפנייה לכתב/ת 
