45 עובדות ותאוריות על הירח
ב-21 ביולי 1969 צעד האדם הראשון על הירח. לרגל חגיגות 45 שנים להישג המדעי הזה, קבלו 45 עוּבדוֹת (ותֵאוֹריוֹת) על הירח, על המֵרוֹץ לחָלל, על המשימה המאוּיֶשת
1. החוקרים מניחים שהירח נוצר בעִקבות פְּגיעה של גוף שמֵימי גדול בכדור הארץ לפני כ-4.4 מיליאַרְד שנים. הפגיעה קרעה מכדור הארץ חלקים, אלה הועפו לחלל, הִצטַבּרוּ ונהיו יָרֵח.
2. הירח הילֵךְ תמיד קֶסם על בני האדם. הוא הֵאיר כמה מלֵילוֹתיהם עוד לפני שנוֹצרו אמצעי תְּאוּרה מְלאכוּתיים, ובתַרבּוּיוֹת רבות הִכתיב מוֹעדים וחגים.
3. חודש עברי (וגם מוּסלֵמי) הוא חודש ירחי – מתחיל עם הירח "החדש", בצורת חֶרמֵשׁ דקיק (המילה "חודש" קרובה למילה "חדש"; חודש נקרא בעברית גם יֶרַח). שני החגים הגדולים ביהדות – פּסח וסוּכּות – מתחילים כשהירח מלא, באמצע החודש.
מגזין גליליאו צעיר בפייסבוק
המירוץ לירח
4. תקופת המלחמה הקרה הייתה מַאֲבק בין אַרצוֹת הבְּרית לברית המוֹעצות (רוּסיָה הסוֹביֵיטית), שהִתבּטא במרוץ לרכּוֹש שליטה באֲזוֹרים נִרחבים בעולם ובתחרות להישגים מדעיים-טכנוֹלוֹגיים, ועל רקע זה גם "המרוץ לחלל". המאבק נקרא כך משום שהיה במידה רבה ללא שימוּש בנֶשק.
5. כל אחד מהצדדים נעזר במדענים ובטכנאים גֶרמָנים שרכשו ניסיון בפיתוּח טילים נושאֵי חומרי נֶפץ במלחמת העולם השנייה, ובהם גם פּוֹשעֵי מלחמה. אלא שהאמריקנים והסוֹביֵיטים העלימו עין, ובלבד שיסייעו להם במרוץ.
6. בשנות החמישים של המאה העשרים היתְרון היה של בְּרית המוֹעצות, ששיגרה לחלל את הלַווין הראשון בהיסטוריה – סְפּוֹטניק 1, ב-1957. ספוטניק 1 הִקיף את כדור הארץ בגובה של כ-250 קילוֹמֶטר, שידר במשך כשבועיים, ושרד כשלושה חודשים עד שנשרף באַטמוֹספֵרה.
להיות הראשונים בחלל
7. ברית המועצות גם שיגרה לראשונה בעל חיים לחלל – הכלבה לַייקה, בחללית ספוטניק 2.
8. ברית המועצות גם שיגרה את החללית המאוישת הראשונה עם הקוֹסמוֹנאוט יוּרי גָגארין בחללית ווֹסטוֹק 1 (אפריל 1961). גָגארין היה האדם הראשון בחלל.
9. שיגוּר ספוטניק 1 זיעזע את תושבי ארצות הברית, שהיו משוכנעים כי לארצם עליוֹנוּת טכנולוגית. בתגוּבה החלה ארצות הברית במאמץ רב לשיקוּם העליונות הטכנולוגית, ובין היתר שונו תכניות הלימודים בבתי הספר תוך כדי הדגשת מדעים וטכנולוגיה.
10. רק כארבעה חודשים לאחר שיגור ספוטניק 1 שיגרה ארצות הברית את הלוויין הראשון שלה – אֶקספְּלוֹרר 1, ומאוחר יותר חוותה עוד כּישלונות במרוץ לחלל.
11. החללית הרוסית לוּנה 2 (לונה - ירח ברוסית) הייתה העֶצם הראשון מעשה ידי אדם שהגיע לגֶרם שמֵימי מחוץ לכדור הארץ – לירח (1959).
12. החללית לונה 3 שלחה לראשונה תַּצלוּמים של "הצד הנִסתר" של הירח, שאינו מוּפנה לְעולם לעֵבר כדור הארץ, וכך בפעם הראשונה חזוּ בו בני אדם.
13. החללית לונה 9 נחתה לראשונה נחיתה רַכּה (בלי להתרסק) על אדמת הירח ב-1966.
14. ג'ון גלֶן היה האמריקני הראשון שהִקיף את כדור הארץ בחללית בפֶבּרוּאר 1962, עשרה חודשים לאחר יורי גגארין.
15. ביוני 1963 שיגרוּ הסובייטים את האישה הראשונה לחלל – הקוסמטנאוטית וָלֶנטינה טֵרֶשקוֹבה.
16. בחודש מרץ 1965 בּיצע הקוסמונאוט הסובייטי אלֶכּסֵיי ליאוֹנוב את הליכת החלל הראשונה.
17. בימי ראשית המרוץ לחלל היו האסטרונאוטים מוּשָׂא להַעֲרצה: יורי גגארין, האדם הראשון בחלל, זכה לכָבוֹד עָצוּם, לאוֹתוֹת כּבוד והוֹקָרה בברית המועצות ושמו נישָׂא בעולם; ג'ון גלֵן, האסטרונאוט האמריקני הראשון שהִקיף את כדור הארץ בחללית, היה עם נחיתתו לגיבּוֹר לאומי, ומִצעד ענקי נערך לכבודו.
18. בסופו של דבר הצליחה ארצות הברית לרכּוֹש לעצמה – במאמץ מדעי, טכנולוגי וכלכלי רב – עליונות במרוץ לחלל.
קפיצה ענקית לָאנוֹשוּת על ים השלווה
19. ב-25 במאי 1961 קבע נשיא ארצות הברית ג'וֹן קֵנֵדי את היעד "להנחית לפני תום העשור אדם על הירח ולהחזירו לכדור הארץ בשלום".
20. חזוֹנו של קנדי הוּגשם במשימת אפולו 11, אך הוא לא זכה לראותו מְמוּמָש - הוא נרצח ב-1963.
21. האדם הראשון שהניח את נעליו על הירח היה האסטרונאוט ניל אַרמְסְטרוֹנג ב-21 ביולי 1969, בשעה 2:56 (זמן בין-לאומי). זה היה רגע היסטורי - פעם ראשונה שאדם ניצב על גרם שמים שאינו כדור הארץ.
22. ההתרגשוּת הגיעה לשׂיאהּ שניות לפני שהנַחֶתת (רכב הנחיתה) "עַיִט" (איגְל) התייצבה על קרקע הירח באזור ששמו "ים השלווה", וכן כשש שעות וחצי לאחר מכן, כשירד ארמסטרונג מהנחתת ודרך על קרקע הירח.
23. כשהניח ארמסטרונג את כף רגלו על הירח הוא אמר את המשפט המפוּרסם "צעד קטן לְאדם, קפיצה ענקית לָאנוֹשוּת". זמן קצר לאחר מכן פָּסע על הירח גם שוּתפוֹ לנחיתה אֶדווין (באז) אַלדְרין.
באו לשלום בשם האנושות
24. לפני שהמריאו ארמסטרונג ואלדרין בחזרה הם השאירו על אדמת הירח לוּחית עשויה מפּלדַת אל-חֶלד ובה כתוב: "כאן הניחו לראשונה בני אדם מכוכב הלֶכת ארץ את כף רגלם, יולי 1969. באנו לשלום בשם האנושות כולה".
25. בעת הנחיתה הייתה בעולם המערבי הרגשה של הִזדהוּת כּלל-אנושית. זו החלה עוד קודם לכן, עם הגעת התמונות הראשונות של כדור הארץ מהחלל, שעולמנו נראה בהן ככדור קטן ועָדין, אשר גוֹרל כּולנו תלוּי בו.
26. אז התעוררה תִּקווה שהאנושות תתחיל לגלות התנהגות אַחראית יותר, שגישוֹת חשוּכוֹת יפנו את מקומן לגישות נאורות בעקבות ההישֵׂג המַדהים. אך תקווה זו נִכזבה במידה רבה. עימוּתים לא שככוּ, מלחמות הִתלקחוּ, וגישות קיצוֹניות נפוֹצות מאוד גם בימינו.
27. סמל המשימה אפולו 11, שהִנחיתה לראשונה בני אדם על הירח.
28. החללית אפולו 11 שוגרה באמצעות סָטוּרְן 5, מַשגֵר חלליוֹת תְּלַת-שׁלַבּי שמבוּסס על דֶלק נוֹזלי. לאחר שניתקו שני השלַבּים הראשונים של המַשגר הופעל השלב השלישי כדי להכניס את החללית למַסלוּל הַקָפה סביב כדור הארץ, ולאחר מכן כדי לשגרהּ ממסלול ההקפה אל עבר הירח.
29. בחללית היו תא פּיקוּד, ששם שהו שלושת האסטרונאוטים בדרכּם לירח, ובחזרה לכדור הארץ; תא שׁירוּת, שסיפק דַּחף לתא הפיקוד; וכן חַשמל, מים וחַמצן. תא השירות נִפרד מתא הפיקוד לפני החזרה לאטמוספרה; הנחֶתת "עַיִט", שנשאה שני אסטרונאוטים ממסלול ההקפה סביב הירח לנחיתה על אדמת הירח, המריאה בחזרה למפגש עם רכב הפיקוד. לאחר ההתחַבּרוּת אל תא הפיקוד ומַעבר האסטרונאוטים אליו נוּתקה הנחתת והוּשלכה והִתרסקה על אדמת הירח.
מי היו הראשונים על הירח?
30. ניל ארמסטרונג היה בּוֹגר הַנדסה אווירוֹנאוּטית וטייס קְרב בצי האמריקני, ונבחר על ידי נאס"א ב-1962 לקבל הַכשָׁרה כאסטרונאוט. הוא טס בחללית גֵ'מיני 8 ב-1966 והיה מפקד משימת אפולו 11 ומפקד הנחתת "עיט". שימש פְּרוֹפֵסוֹר להנדסת תְּעוּפה וחלל. ביוּלי 2007 ביקר בישראל. נִפטר באוֹגוּסט 2012.
31. אדווין (באז) אלדרין היה טייס קרב בחיל האוויר של ארצות הברית, הוא דוֹקטוֹר לאווירוֹדינָמיקה ובוגר המָכוֹן הטֶכנוֹלוגי של מָסָצ'וּסֵטס. נבחר על ידי נאס"א ב-1963 לקבל הכשרה כאסטרונאוט. ב-1966 טס בחללית ג'מיני 12; טס במשימת אפולו 11 והיה האדם השני שצעד על הירח.
32. מייקל קוֹלינְס הוא בוגר במדעים מהאָקָדֶמיה הצבאית בוֵוסט פּוֹיְנט ושירת כטייס בחיל האוויר של ארצות הברית. נבחר על ידי נאס"א ב-1963 לקבל הכשרה כאסטרונאוט, וב-1966 טס בחללית ג'מיני 10 ופיקד על תא הפיקוד במשימת אפולו 11.
33. ארמסטרונג ואלדרין שהו על אדמת הירח 21 שעות וחצי. מהרגע שיצאו מהנחתת לעבר הירח ונחתו עליו עד שהמריאו בחזרה והתחַבּרוּ עם תא הפיקוד היה מייקל קולינס, מפקד תא הפיקוד, האיש הבּוֹדד ביותר ביְקוּם, מרחֵף לבדוֹ בחללית סביב הירח.
34. בסך הכול הלכו 12 בני אדם על הירח – כולם אמריקנים, כולם כחלק מתכנית אפולו. למרות היתְרון של הסובייטים בתחילת המרוץ לחלל, לא דרכו מעולם קוסמונאוטים רוסים על הירח.
35. בשעות ששהו ארמסטרונג ואלדרין על הירח נִכשלה במשימתהּ החללית הסובייטית לונה-15, שהייתה אמורה לנחות על הירח לצורך איסוּף רוֹבּוֹטי של אדמת ירח והבאתהּ לכדור הארץ, והתרסקה על הירח.
36. נחיתת בני אדם על הירח היא אַחַד ההישגים המַרשימים של האנושות, גם אם יש טענות כי זו הייתה משימה יקרה מדי.
יש הטוענים: זה לא קרה בכלל
37. יש הטוענים כי האמריקנים לא הנחיתו מעולם אסטרונאוטים על הירח, והנחיתה הייתה מזויפת ומבוימת. טענה כזו מכוּנה "תאוריית קשר" או "תאוריית קוֹנספּירַציה".
38. הספר הראשון בנושא תאוריית הקשר נכתב ב-1974, שנתיים לאחר הנחיתה המאוישת האחרונה על הירח - אפולו 17. הספר נקרא (באנגלית) "מעולם לא הגענו לירח" ומחבּרוֹ הוא בּיל קיְיסינג.
39. ספרים אחרים בנושא היו ספרו של רלף רֵנה "נאס"א שיטתה באמריקה" וגם ספרו של הפּוֹליטיקָאי הרוסי יוּרי מוחין, שטען כי פוליטיקאים ומדענים רוּסים סייעו לנאס"א לבַיים נחיתוֹת של אמריקנים על הירח, נחיתות שלא קרו מעולם.
40. תאוריות קשר מועלות פעמים רבות בנוגע למאוֹרָעות יוֹצאֵי דוֹפן כמו הרצח של נשיא ארצות הברית ג'ון קנדי. מצד אחד יש מקום לחשוֹד בדיווּחים רִשמיים במקרים מסוימים, בעיקר במִשטרים לא חופשיים, ומצד אחר קל יחסית להָפיץ תאוריית מְזימה, גם אם היא דִמיוֹנית לַחֲלוּטין, וקשה יותר לִסתוֹר אותה.
41. אלה שמאמינים כי אסטרונאוטים לא באמת נחתו על הירח טוענים כי אנשי נאס"א ביימו נחיתות כדי להשיג יוּקְרה, למַמֵש את חזוֹנו של קנדי, לקבל ממון רב ועוד.
42. לטענתם יש "עדוּיוֹת" לכך שלא התקיימו נחיתות מאוישות, אלא רק בּוימו: תמונות "לא הגיוניות", חוסר כּוֹכבים בשמֵי הירח השחוֹרים המצוּלמים, הטענה כי מאז 1972 לא שבו בני אדם לירח, ועוד.
43. לכל הטענות הללו יש לאנשי נאס"א ולמוּמחים אחרים הֶסבּרים. יש לזכּוֹר כי הרוסים היו זוכים ביוקרה עצומה אִילו הוכיחו כי הנחיתות של האמריקנים על הירח זוּיפו, אבל הם לא עשו זאת.
44. אחת ההוכחות לנחיתוֹת היא אבנים שהובאו מהירח במשימות המאוישות (משימות אפולו: 11, 12, 14, 15, 16, 17) – לסלעים אלה מאפיינים שונים מכל הסלעים שבכדור הארץ, ומאפייניהם דומים לאלה של סלעים שהוּבאו לכדור הארץ במשימות הלא מאוישות של הרוסים לירח.
45. חלליות רבות הקיפו מאז את הירח, וכמה מהן – גם לא אמריקניות, שלחו תצלומים של אתָרים שנחתו בהם אסטרונאוטים כחלק מתכנית אפולו. בכמה מהתצלומים נראים מכשירים שנותרו על הירח ונראים סימני נְסיעה ועֲקֵבות, ואולם הקיצוֹניים שבקֶרב הדוֹגְלים בתאוריית המְזימה טוֹענים שאפילו תצלומים אלה אינם משַכנֵעים אותם; הם אינם טוענים שחלליות לא נחתו כלל, אלא שהן לא היו מאוישות.
- רוצים לקרוא עוד? לקבלת מגזין גליליאו צעיר במתנה
לפנייה לכתב/ת 
