לא נשאר לבד: 20,000 בהלוויית החייל הבודד
אלפים רבים נענו לקריאה והחליטו ללוות את שון כרמלי, לוחם גולני שנהרג ברצועת עזה, בדרכו האחרונה. רבים מהם הגיעו עם דגלי ישראל
יותר מרבבת בני אדם הגיעו להלוויית החייל הבודד: במשטרה מעריכים כי יותר מ-20 אלף איש נענו אמש (ב') לקריאה המרגשת להגיע להלווייתו של סמ"ר ניסים שון כרמלי, לוחם גולני שנהרג ברצועת עזה. רבים מאלו שהגיעו ללוות את כרמלי בדרכו האחרונה, בבית העלמין הצבאי בשכונת נווה דוד בחיפה, הגיעו עם דגלי ישראל. עומס רב נרשם במנהרות הכרמל, בכביש פרויד שיורד מהכרמל, בכביש ההגנה (הכניסה הדרומית לחיפה) ובמרכז הכרמל בעקבות החלטתם של רבים מאוד לחלוק כבוד אחרון לכרמלי.
בפורומים של אוהדי מכבי חיפה נפוצה קריאה לכל האוהדים להגיע להלווייתו של סמ"ר כרמלי, אוהד הקבוצה מהכרמל. "זו בקשה ענקית מאיתנו אליכם אוהדי מכבי חיפה וזו ההזדמנות שלכם לעשות מצווה גדולה", נכתב בהודעה. "שון כרמלי שנהרג היה חייל בודד ואנחנו לא רוצים שההלוויה שלו תהיה ריקה. בואו לתת כבוד אחרון לגיבור שנהרג כדי שאנחנו נוכל לחיות. זה המעט שנוכל לעשות עבורו ועבור העם שלנו".
רפאל קבסה, אחד האוהדים במועדון, אמר כי מאחורי היוזמה עמד חשש המשפחה מפני מיעוט משתתפים בהלוויה: "אני הכרתי אותו כאוהד. בבוקר פרסמתי את הודעת האבל על התמונה שלו. זה כואב ועצוב מאוד לאבד בחור כזה. לאחר כמה שעות פנו אליי בני משפחה רחוקים, ואמרו שהם חוששים שבגלל שהוא שירת כחייל בודד לא יבואו מספיק אנשים להלוויה ולא יהיה מכובד".
החשש הזה לא התממש. האוהדים, ורבים אחרים, נענו לקריאה והגיעו בהמוניהם להלוויה. מלבד זאת, גם תנועת הצופים החליטה לשלוח להלוויה 200 חניכים של הנהגת חיפה של השכבה הבוגרת, להביע סולידריות עם החייל ומשפחתו. שלומי פדר, כונן מתנדב בארגון איחוד הצלה, סיפר: "הצפיפות הייתה רבה ואנשי הארגון טיפלו בכמה בני אדם שחשו ברע בשל הדוחק, חשו חולשה או התעלפו. זה היה מחזה מרשים לראות את ההמונים מעם ישראל שבאו לחלוק כבוד אחרון ללוחם גיבור".
מפקד משטרת חיפה, ניצב משנה אבי אדרי, העריך כי בבית העלמין ובסביבותיו היו קרוב ל-20 אלף איש. לדבריו, המשטרה הפעילה את התוכניות הקיימות בנוגע לאזור בין העלמין הצבאי בימי הזיכרון, אולם כמות השוטרים הייתה רק כמחצית ממספר השוטרים בימי הזיכרון. "הציבור גילה סבלנות והתנהגות מופתית גם במהלך ההגעה והפיזור וגם בבית העלמין עצמו. זה מעורר גאווה והערכה לראות את הכמות של האנשים שהגיעו לחלוק כבוד אחרון", אמר מפקד המשטרה, והוסיף כי גם הוא לא האמין שתגיע כמות כה גדולה של אזרחים.
כרמלי נע במהלך חייו על הציר בין טקסס לביתו ברעננה, שם למד בכיתת עולים בתיכון אוסטרובסקי. בני המשפחה מתגוררים רוב השנה בישראל פרט לחודשי האביב והקיץ, שבהם יוצאים ההורים לארצות הברית לקדם את עסקיהם. "שון היה ילד טוב ונעים הליכות", סיפר עליו רב חב"ד אשר הכט באזור מגוריו בטקסס. "מאוד עצוב לנו. איבדנו ילד יקר", אמר הכט.
מאיה קדוש, סגנית הקונסול הישראלי בדרום מערב ארצות הברית, סיפרה לסוכנות הידיעות רויטרס כי שלושה ימים לפני ששון נהרג הוא נקע את קרסולו. רופא שאל את שון אם הוא מעוניין להחלים לפני שישוב למערכה והחייל סירב. "הוא פשוט אמר לא. הוא רצה לשוב ללחימה עם חבריו", אמרה קדוש.
ספיר הילל מקיבוץ נווה ים הגיע להלוויה עם חבר. רעייתו איילת, שנשארה לשמור על הילדים, אמרה כי גם היא הייתה מעוניינת לנסוע. "הסיפור ריגש אותנו מאוד, ורק רצינו לתרום איפה שאפשר כי ביום-יום אנחנו יכולים רק לעקוב ולהזדהות. פה יכולנו ממש לעשות מעשה", הסבירה.
נאווה לפיד הגיעה להלוויה מהדרום וסיפרה כי באה "להגיד תודה שהוא הגיע אלינו ושומר עלינו. אין לו משפחה ואנחנו נהיה המשפחה שלו לעת הזו". אוהד, משתתף אחר, הוסיף כי "רצינו לבוא ולהראות את הכוח שלנו. אנחנו מהצפון ומזדהים עם מה שהם סובלים שם בדרום. אנחנו איתם וזה חלק מהצרות שלנו".
רבים מבין הבאים הגיעו מצוידים בדגלי ישראל. "זו גאווה לאומית", אמר אחד מהם. "זו גאווה לאומית לבוא ולתמוך במשפחה ובחייל בודד. אדם שקיבל החלטה ובניגוד לכל המוסכמות ובמניעים ציוניים להתגייס ליחידה הקרבית ביותר שאפשר למרות שיכול היה לבחור בחיים נוחים יותר ואני באתי להצדיע לו", אמר אדם שהגיע מהקריות.
רבים מהבאים שנתקעו בפקקים בדרך לבית העלמין נאלצו לחזור על עקבותיהם, אולם רבים אחרים המשיכו והגיעו לבית העלמין ,ובחלק מהמקרים הלכו מרחק רב ברגל משום שלא נמצאה חנייה באזור בית העלמין.
Read this article in English
לפנייה לכתב/ת 
