איך לגרום למוח להפריש את "הורמון האהבה" בעת לחץ

המצב הבטחוני מגביר באופן טבעי את רמות הלחץ והחרדה של רבים. המחיר המיידי מבחינה רגשית ומבחינת תפקוד ברור, אולם לאירועי חיים מלחיצים יש גם השפעות ארוכות טווח.

עוד סיפורים חמים - בפייסבוק שלנו

ב-1967 שני פסיכיאטרים, תומס הולמס וריצ'ארד ראיי חקרו את הקשר בין אירועי חיים לבריאות, ומצאו כי אנשים שחוו לחץ  רב בחייהם היו בעלי סבירות גבוהה יותר לחלות בשנה שאחרי.

מאז נערכו מחקרים רבים בנושא, ומסקנותיהם אימתו ממצאים אלו והוסיפו עליהם. כך למשל, במחקר שעקב אחרי 3,000 מבוגרים בארה"ב במשך שמונה שנים נמצא שאנשים שחוו לחץ רב היו בסיכון גבוה ב-43% למות.

מתמודדים עם המצב

השיעורים הגבוהים יותר של מחלות ומוות נגרמים ככל הנראה בשל השפעה המזיקה של הורמונים שנועדו להכין את גופנו להתמודדות במצבי חירום, כשהם מופרשים לאורך זמן ולא נקודתית בלבד. כשעלינו להתמודד עם איום גופנו צריך להיות ערוך לכך כדי להגיב בצורה טובה.

ניקח דוגמא רלוונטית: כשאנו שומעים אזעקה עלינו צריכים להגיע במהירות למרחב מוגן. כדי לאפשר לנו לפעול במהירות מופעלת בגופנו מערכת שנקראת המערכת הסימפטטית. מערכת זו מפרישה הורמונים שיוצרים מגוון שינויים פיזיים: ייתכן שהלב שלנו ידפוק מהר יותר, נרגיש רעד בידיים, ברגליים או בגוף כולו, נזיע ועוד.

המער' הסימפטטית בגוף מאותתת לנו לרוץ מהר לתפוס מחסה(צילום: רויטרס)

גם אם השינויים הפיזיים האלה אינם נעימים לנו או אפילו מבהילים, לכולם יש מטרה משותפת וחיובית – לאפשר לגופנו להתמודד עם אתגרים פיזיים שונים. הדופק המהיר נועד להוביל יותר דם (המוביל "דלק", חומרי תזונה) לתאים, הרעד בגוף הוא ביטוי של דריכות גבוהה של השרירים, שמאפשרת להם לפעול במהירות ויעילות וכן הלאה.

בניגוד להשפעה החיובית של הורמונים הקשורים ללחץ על גופנו בטווח הקצר, כשהורמונים אלו מופרשים לאורך זמן הם עלולים להזיק ולהפוך אותנו לפגיעים יותר למחלות ואף למוות. כך למשל, בזמן לחץ כלי דם בלב מתכווצים. כשההתכווצות מתרחשת באופן כרוני, הפגיעות לבעיות לב שונות עולה.

הורמון האהבה לוחם בהשפעות הלחץ

אז מה עושים? למרבה הצער איננו יכולים לשלוט במצב הבטחוני, ואי אפשר גם להחליט להפסיק להרגיש חרדה - המצב באמת מדאיג ומפחיד. למרבה המזל הגוף שלנו חכם ומערכת ההתמודדות עם לחץ כוללת בתוכה גם מרכיב המנטרל את ההשפעות השליליות של מתח ולחץ.

ייתכן ששמעתם על הורמון בשם אוקסיטוצין. הורמון זה נקרא גם בשם הפיוטי "הורמון האהבה" כיוון שהוא מופרש בזמן לידה, הנקה ואורגזמה, ומסייע לפתח קשר רגשי לבן/בת הזוג החדשים או לרך הנולד.

הפרשה של אוקסיטוצין אינה מוגבלת רק לקשרים רומנטיים ולילד חדש, היא מתרחשת במגוון מצבים חברתיים ומסייעת לנו להרגיש אמפתיה לצד השני ולהתחבר אליו.

ומה הקשר של זה למצב הגופני? מסתבר שההפרשה של אוקסיטוצין מתגברת גם בזמני לחץ, כשהמטרה היא לסייע למתן את ההשפעות המזיקות של לחץ על גופנו.

כך למשל, יש בלב קולטנים מיוחדים לאוקסיטוצין, וכשאוקסיטוצין נקשר אליהם מתרחשות בלב מספר תגובות חיוביות: התכווצות כלי הדם פוחתת, ותאים שנפגעו מהמתח מתחדשים. ההשפעה החיובית של האוקסיטוצין אינה מתרחשת באופן ישיר בלבד.

כאמור, אוקסיטוצין קשור לקשרים חברתיים, אמפתיה ואהבה. מסתבר שלא רק שהאוקסיטוצין עוזר לנו לתפקד טוב יותר במצבים חברתיים, הוא גורם לנו גם לרצות אותם יותר ולחפש מגע וקשר חברתי.

יש לכך היגיון אבולוציוני – אנשים יכולים לסייע לנו להתמודד טוב יותר עם לחץ בדרכים שונות, בין אם על ידי עזרה פרקטית, הקשבה ותמיכה רגשית, או פשוט כיוון שאנחנו חושבים פחות על הדברים שמלחיצים אותנו כשאנחנו עסוקים בדברים אחרים (למשל בשיחה).

ועכשיו אנחנו מגיעים לגאונות של גופנו: לחץ מתמשך מעמיד אותנו בסיכון למחלות, אולם לחץ גם מוביל להפרשת הורמון שממתן את ההשפעה המזיקה של לחץ ומעודד אותנו לפנות לאנשים אחרים.

אם נקשיב לאוקסיטוצין ונחפש קשר עם אחרים, ההפרשה של האוקסיטוצין תתגבר והשפעות הלחץ יפחתו. השפעות אלו מתרחשות בין אם אנחנו נעזרים באחרים או עוזרים להם.

השפעה זו נמצאה במגוון מחקרים, דוגמא לכך היא מחקר שנערך על ידי פאולין, בראון, דילארד וסמית מאוניברסיטת באפלו ופורסם ב-2013. החוקרים עקבו אחרי 846 איש לאורך חמש שנים, ובחנו רמות לחץ, זמן שהושקע בעזרה לאחרים ושיעורי תמותה.

במחקר נמצא כי כל חווית מתח רצינית הגבירה את הסיכון למות ב-30%. ממצא זה לא היה נכון לגבי אנשים שהתנדבו או עזרו לאחרים, אצל אנשים אלו לא נמצאה כל עלייה בסיכון למוות בחמש שנים שלאחר האירועים המלחיצים.

תוצאות מעין אלו נמצאו במגוון מחקרים. המסקנות הן עקביות: תמיכה חברתית, קשרים חברתיים ועזרה לאחרים מפחיתה את הסיכון למחלות ומוות אחרי אירועי חיים מלחיצים.

עיזרו לאחרים – תהיו בריאים יותר

אם המצב הבטחוני גורם לכם להרגיש רמות גבוהות של מתח או חרדה, הסיכון שלכם לחלות בשנים הקרובות גובר. אולם, כפי שראינו, אתם יכולים להפחית את הסיכון בקלות על ידי האזנה לגוף שלכם, או ליתר דיוק – לאוקסיטוצין שדוחף אותנו לחפש קירבה לאחרים.

מחקרים שונים הראו שקשרים חברתיים מועילים להתמודדות עם לחץ כשאנחנו תומכים באחר, כשתומכים בנו, או כשאין למפגש מטרה מוצהרת לתמוך, והוא נועד למטרות חברתיות בלבד.

המשמעות של כך היא שמגוון קשרים ואינטראקציות חברתיות יכולות לסייע לכם: היפגשו עם חברים, שתפו אנשים בקשייכם, התנדבו לסייע לאחרים שנמצאים במצוקה. כל הפעולות האלו יסייעו לכם להרגיש טוב יותר, ויתרמו גם לצד השני להתמודד עם המצב.

אז למה אתם מחכים? התקשרו לחבר או בן משפחה, הציעו עזרה לשכנה שבעלה קיבל צו 8 או צרו קשר עם ארגון התנדבות המסייע לחיילים או לתושבי הדרום.

 הכותבים הם ממרכז קוגנטיקה