איך למנוע מהמקלט להפוך למחסן של השכן

הטילים ארוכי הטווח וגם אלה הקצרים, הנורים מדי יום מכיוון עזה למרחבי ישראל, מדגישים שוב את הדחיפות והצורך במקלוט סביר המתאים למגורי אדם. כפי שפורסם לא אחת על ידי פיקוד העורף, לנעדרי המרחב המוגן הדירתי קיימת עדיפות לירידה למקלט בשעת צפירה ולפחות ליציאה אל קומות התווך בחדר המדרגות.

מדריכים נוספים במדור "שכנים שכנים ":

• מה עושים אם חסמו לכם את החניה בבניין
• לא משחקים באש: כך השכן לא יתבע אתכם
• עצמאות שמח? כשהמנגלים הופכים למטרד
  

אך מה יעשה דייר אשר המקלט בביתו הפך למחסן, וגם אל חדר המדרגות יש מי משכניו הרואה בו מחסן דירתי, באופן המונע את השימוש בו כמרחב מוגן, או אפילו רק מקשה על ההגעה אליו או גורם לשהייה לא נוחה בו? למעשה, קיימים שני חוקים המקנים את הסמכות לפעול להסדרת המקלט או המרחב המוגן.

חוק ההתגוננות האזרחית

האחד הוא חוק ההתגוננות האזרחית. על פי החוק, אחריות האחזקה של המקלטים הציבוריים היא בידי הרשות המקומית, ואחזקת המקלטים בבתים משותפים או פרטיים היא באחריות דיירי הבניין. המשמעות היא שדיירי הבית המשותף חייבים להחזיק מקלט תקין וזמין לשעת חירום, לרבות החובה לפנות את כל המטלטלין (נכסים שאפשר להעביר ולטלטל ממקום למקום) שבו - למעט המטלטלין שלפי דיני ההתגוננות האזרחית חובה, או מותר, להחזיקם.

כמו כן, חלה החובה לשמור על הנקיון במרחב המוגן ולהחזיקו במצב המאפשר את השימוש בו בכל עת כמחסה בשעת חירום. יש לזכור כי מי שפועל בניגוד לחוק או להנחיות פיקוד העורף והרשות המקומית עובר עבירה פלילית - אשר העונש עליה הוא מאסר וקנס.

ילדים מנקים מקלט באשקלון(צילום: רויטרס)

במקרה שבו קיימת בעיה לפנות את המטלטלין עקב סכסוך בין דיירים או מכל סיבה אחרת, הרשות המקומית מוסמכת לחייב את הדיירים בכלל או הדיירים הסוררים בפרט לבצע את הפעולות שאמורות להכשיר את המקלט לשעת חירום.

חוק המקרקעין

חוק המקרקעין הוא החוק השני המקנה את הסמכות ומטיל את האחריות על נציגות הבית, בכל הקשור לניהול ואחזקת השטחים המשותפים בבית המשותף. מאחר שהמקלט או חדר המדרגות הם חלק מהרכוש המשותף, הנציגות מחוייבת לטפל באחזקתם, לרבות העמדת המקלט מצויד, בהתאם לחוק ובמצב תקין לשעת חירום, לרבות הדאגה לתקינות ושלימות מערכות המים, הסניטריה והחשמל. על פי הנחיות פיקוד העורף, יש לוודא שהמקלט פנוי ומוכן לשימוש בכל עת.

כל דייר זכאי ליהנות מהרכוש הציבורי ולעשות בו שימוש סביר, אך יחד עם זאת הפסיקה מורה שזכות זאת מוגבלת בכך שלא תימנע מאחרים הזכות לעשות שימוש סביר ברכוש המשותף. מאחר שהשימוש הסביר במקלט על פי ייעודו הוא התגוננות, והשימוש הסביר בחדר המדרגות הוא מעבר ובשעת חירות התגוננות - דייר ההופך אחד מאלה למחסן, יוצר עוול כלפי האחרים ומונע מהם לעשות שימוש ברכוש המשותף.

למעשה מדובר בהסגת גבול לרכוש המשותף. במקרה זה, ככל שהדייר אינו נשמע להוראות נציגות הבית ואינו נענה לפנייתם לפינוי חפציו, באפשרות הנציגות - לצד האפשרות לפנות לרשות המקומית - גם להגיש נגד הדייר תובענה לפינוי חפציו. תובענה "זריזה" יכולה להיות בקשה לצו מניעה נגד הדייר.

לסיכום, ניתן לפנות לרשות המקומית שתסייע בפינוי חפצי הדייר, ולרוב פנייה כזו תטופל במלוא החומרה. במצב שבו קיימת אזלת יד מצד הרשות המקומית, ניתן לפנות למפקח על המקרקעין ו/או לבית המשפט, בטענה לפלישה ושימוש אסור ברכוש המשותף לצורך קבלת צו פינוי.

הכותב הוא שותף בכיר במשרד עוה"ד ד"ר מילר ושות . הכתבה אינה תחליף לייעוץ משפטי אלא כללית בלבד. בכל הליך משפטי או אחר מומלץ לפנות לעו"ד להתייעצות ולהמשך הטיפול