מחקר ישראלי: אלכוהול מפחית חרדה ממלחמה
חוקרים אמריקנים וישראלים שבדקו יותר מ-1,000 איש במהלך מבצע "עופרת יצוקה" ואחריו מגלים כי שתיית אלכוהול לפחות פעם בשבוע מסייעת בהפחתת דיכאון הקשור בטרור ובמלחמה. החוקרים: "מי ששותה אלכוהול פתוח יותר חברתית, ומאפשר לחברים לחזק אותו ולהקטין את רמות הדיכאון"
שתייה מתונה של אלכוהול עשויה להפחית חרדה ודיכאון הקשורים בטרור ובמלחמה: כך עולה ממחקר אמריקאי-ישראלי שבחן קשר זה בקרב ישראלים לאור מבצע "עופרת יצוקה". עוד נמצא כי רמת הדיכאון בקרב אלה ששתו באופן קבוע הייתה נמוכה משמעותית כשנה לאחר המבצע, לעומת אלה שלא שתו אלכוהול.
"ייתכן שיש כאן 'נבואה שמגשימה את עצמה'", אומרת פרופ' דפנה קנטי מבית הספר למדעי המדינה באוניברסיטת חיפה, השותפה הישראלית במחקר, שמומן על ידי המכון האמריקאי לחקר בריאות נפשית. "מי ששותה אלכוהול פתוח יותר בסיטואציות חברתיות, לכן הוא מאפשר לחברים ולבני משפחה לחזק אותו ובכך להפחית את רמות הדיכאון".
עוד סיפורים חמים - בפייסבוק שלנו
נשארים בריאים בצוק איתן:
משרד הבריאות מנע משלוח סיגריות לחיילים
הדרך שתעזור לכם להפסיק לפחד מהאזעקה
נפגעי חרדה: איך לעזור לאדם ברגע האירוע?
מחקרים קודמים התמקדו באספקטים השליליים של צריכת אלכוהול. הפעם, ביקשו החוקרים מאוניברסיטאות בארצות הברית ומאוניברסיטת חיפה לבחון את הקשר בין תמיכה חברתית של חברים ושל בני משפחה, צריכת אלכוהול ומצב דיכאוני, כל זאת כאמור לאור מבצע "עופרת יצוקה".
במחקר השתתפו כ-1,300 ישראלים בוגרים, יהודים וערבים, המתמודדים עם טרור ומלחמה באופן אינטנסיבי. הם נשאלו שאלות לגבי החשיפה שלהם לטרור או לירי טילים, נזק כלכלי לאור פעולות טרור או הפגזות, היכולת שלהם לפנות לחברי ולבני משפחה כדי להתמודד עם המצב, צריכת אלכוהול - בעיקר יין ובירה, וכן לגבי עמדותיהם הפוליטיות.
המשתתפים ענו פעמיים על נושאים אלו: פעם אחת במהלך מבצע "עופרת יצוקה" ופעם נוספת כעשרה חודשים לאחר מכן. החוקרים נטרלו משתנים שונים שעשויים היו להשפיע על התוצאות, כמו דמוגרפיה, אידיאולוגיה פוליטית ובעיות בריאות, ובחנו את ההשפעה של צריכת האלכוהול בלבד.
הממצאים הראו כי בקרב כלל הנשאלים נמצאה רמה גבוהה יותר של תמיכה חברתית, הן מקרב בני המשפחה והן מקרב חברים, שהובילה לירידה בדיכאון. בקרב אלה שצרכו אלכוהול לפחות פעם בשבוע רמת הדיכאון הייתה נמוכה הרבה יותר, בהשוואה לאלה שצרכו אלכוהול לעתים נדירות או לא צרכו כלל.
בנוסף, התברר שגם לאחר עשרה חודשים אלה שצרכו אלכוהול באופן קבוע גילו רמות נמוכות יותר של דיכאון, כך שהאפקט היה ארוך טווח וקבוע.
"אלה ששתו אלכוהול לפחות פעם בשבוע הרוויחו יותר מהתמיכה החברתית", מסבירה פרופ' קנטי. "כלומר, צריכת אלכוהול הפכה את התמיכה החברתית ליעילה יותר מבחינת הורדת רמת הדיכאון".
לדברי החוקרים, הסבר אפשרי לכך נובע מהתיאוריה שלפיה אנשים צורכים אלכוהול מתוך ציפייה להשיג רווחים, בעיקר חברתיים, לכן סביר להניח שבמצב משבר כמו ירי הרקטות מעזה הם ייטו יותר ל"שתייה חברתית", במשותף עם חברים או בני משפחה, ואף יהיו פתוחים יותר להשפעה המרגיעה של התמיכה החברתית.
החוקרים מדגישים שמחקרים קודמים מצביעים על כך שצריכה כבדה של אלכוהול מביאה עמה בעיקר השפעות שליליות, לכן ההנחה שלהם היא שההשפעות החיוביות קשורות לצריכת אלכוהול מבוקרת מאוד ובמינונים נמוכים.
"אין לנו ספק שקיימת רמה מסוימת שבה צריכת אלכוהול אינה משפיעה יותר לחיוב על התמיכה החברתית", מסכמים החוקרים. "מחקרים נוספים צריכים לבדוק היכן בדיוק עובר קו הגבול הזה. עם זאת, חשוב לציין שהממצא החדש לגבי הקשר החיובי שבין צריכה קבועה של אלכוהול והפחתת הדיכאון יש חשיבות רבה הן מחקרית והן מבחינה טיפולית".
לפנייה לכתב/ת 
