שובר מוסכמות: סיפורו של מאור סגד
בניגוד לרוב הרצים ממוצא אתיופי המצטיינים בריצות ארוכות, סגד (20) בחר דווקא בריצות המשוכות הקצרות. אבינעם פורת על ספורטאי שחושב מחוץ לקופסא
"כשאני מספר לאנשים שאני אתיופי, אף אחד לא מאמין. חושבים עלי שאני הודי, או ממוצא אחר, לא מתחבר לאנשים שאני אתיופי", אומר מאור סגד, מבכירי האתלטים של מכבי באר שבע. ובכל זאת מדובר במשהו ייחודי: מאור הוא כנראה האצן היחידי בארץ שנולד בישראל להורים שהגיעו מאתיופיה. במלים אחרות, דור שני ליוצאי אתיופיה.
ynet ספורט ברשתות החברתיות
אביו, אדיס, איש קבע בצבא, ואמו רחל עלו ארצה, כל אחד לחוד, מאתיופיה. שניהם הכירו בישראל ונישאו. מאור (21) הוא הבכור מבין ארבעה אחים, מורן המשרתת בצה"ל, שחר העולה לכיתה ז' וגיל בן ה-5.
בעולם האתלטיקה, מאור התפרסם בזכות הצטיינותו בריצת משוכות וזכייתו באליפות הארץ ב-400 מטרים משוכות עם שיא אישי מרשים למדי, 52.08 שניות, התוצאה השביעית בטיבה בכל הזמנים בישראל.
מאור הוא לא רק אתלט פעיל אלא פריק של אתלטיקה. כשאני שואל אותו הוא את מי הוא מעריץ הוא יורה במהרה, "אדווין מוזס". אני תוהה על הבחירה במוזס שהתחרה לפני שמאור נולד, אך הוא מיד מסביר לי: "ב-youtube אפשר לראות הכל.
אני אוהב לצפות בגדולים, מי שרואה את הריצות של מוזס יכול ללמוד משהו. אני אוהד אתלטיקה ולא מחמיץ צפייה בטלוויזיה בתחרויות הגדולות. כשמתקרבות אליפויות העולם וכמובן האולימפיאדות, אני במתח ובהתרגשות".
כבר בבית הספר היסודי התבלט סגד בכשרונו לאתלטיקה. "כמו כל ילד התחריתי בהרבה מקצועות כדי שבסוף אבחר באחד או יותר". בכיתה ח' הוא הצטרף למכבי "כיוונים" באר שבע, "ראיתי מודעה בעיתון מקומי וביקשתי מאמא שלי שתתקשר למספר הטלפון שהיה רשום שם. זה היה הטלפון של ברוך שפירא, יו"ר המועדון, שזימן אותי לאימון ניסיון. אהבתי את המבחן והיה לי די ברור שאמשיך. התחלתי דווקא ב-100 מטרים ואפילו השגתי שיא אישי של 11.01 שניות". מדובר בתוצאה טובה ליוצאי אתיופיה שאינם מצטיינים כידוע במרחקים הקצרים. בגיל 15 הוא אפילו זכה באליפות ישראל בספרינט הקצר.
כשהוא נשאל על ציוני דרך הוא מזכיר שניים. הראשון, ב-2010 כשנסעתי למוסקבה להתמודד על אחד המקומות האירופאים לאולימפיאדת הנוער. סיימתי במקום 13 כאשר ששת הראשונים זכו בכרטיסים לאולימפיאדה. זה היה חשוב כי למדתי איך מתנהלת תחרות בינלאומית.
המקרה השני, היה מצער בהרבה. ההתרסקות שלו באליפות אירופה עד גיל 23 בטמפרה, פינלנד, ב-400 משוכות. "אחרי שסיימתי להתאמן אצל אירנה סובניקוב, עברתי למאמן פאבל אלתרמן. חשבנו איפה העתיד הכי טוב בשבילי והחלטנו על 400 מטרים משוכות, כי הייתי רץ 400 לא רע. בילדותי גם קפצתי 1.65 מטרים לגובה ביסודי ושישה מטרים למרחק, כך שלא היו אמורות להיות לי בעיות עם המשוכות. תוך זמן די קצר הגעתי לתוצאה של 52.46 בשנה שעברה. נסעתי לטמפרה בטוח בעצמי, אבל קרה משהו שאני לא יכול לספק לו הסבר עד היום. פתאום רצתי גרוע, 54.99 שניות, בלי שום קשר ליכולת האמיתית שלי".
מה היו המסקנות שלך מהריצה ומדוע זה קרה?
"עד עכשיו אני לא יודע מה קרה. הייתי חסר אנרגיות, זה היה שבוע שבו הכול הלך לי רע. נרגעתי כשאנשים הסבירו לי שכל אחד תופס כמה תחרויות רעות בקריירה שלו. הצלחתי לחזור לעצמי כי הייתה מכביה בפתח, ובאמת תוך כשבוע הצלחתי לשפר את היכולת לעומת טמפרה בשניה וחצי. רצתי 53.01. המשבר נראה מאחורי".
העונה הוא עזב את המאמן אלטרמן, כי זה עבר לחיפה בעוד מאור מתגורר בבאר-שבע. הוא נקלט אצל רפי גורדצקי מאמן הפועל חולון. "את רוב האימונים אני עושה בבאר-שבע בעזרת התוכניות שהוא נותן לי. רק לאימונים הטכנים אני חייב לנסוע אליו, למרכז".
400 "חלק" הוא רץ בסביבות 48.5 שניות. "אם ארד בשנייה, אוכל לרדת גם לכיוון ה-50 ב-400 מטרים משוכות שזו לא מטרה בלתי אפשרית". הפלוס הגדול שלו ברגליים שנראות ארוכות יחסית לגובה האישי, 1.83 מטרים.
התקופה האחרונה שלפני האליפות, עם הרבה "צבע אדום" בבאר-שבע, היתה קשה לך?
"לפני האליפות, נסעתי להתאמן אצל חברים במרכז הארץ ובהדסה נעורים, כך שלא הרגשתי את המצב. שמעתי אזעקה דווקא באצטדיון הדר-יוסף. עכשיו, כשחזרתי לבית של הורי בבאר-שבע, יש לי תמיד חששות שבאימון תהיה אזעקה ואצטרך להפסיק. צריך ללמוד להתמודד עם זה, כמו שכל אתלט במכבי באר-שבע מתמודד. המזל שלנו הוא שמכבי באר-שבע היא כמו משפחה אחת שבה כולם עוזרים לכולם, לכן פחות קשה".
מה המטרה הבאה?
"אליפות אירופה עד גיל 23 בעונה הבאה. לא אסע כמו טירון כמו אז לטמפרה. יהיו לי 3 שנות נסיון ותוצאה טובה בהרבה מהקודמת. הפעם אני מאמין שאצליח".
עוד ב- ynet ספורט:
היה או לא היה פנדל? שפטו בעצמכם
לפנייה לכתב/ת 
