שוחים בצל המלחמה

אם הזדמן לכם בימים האחרונים להגיע לאליפות ישראל לילדים בשחייה, הייתם שומעים הוראות שלא ניתנות בשום מקום אחר בעולם. נכון שלא היו הרבה אזעקות בנתניה, אבל כבר בתדריך קיבלו השופטים הוראות כיצד להוציא את הילדים מהמים ולהובילם בעת הצורך למרחב מוגן.

המאבטחים קיבלו הנחייה לא לסגור את הדלתות ואיגוד השחייה הוריד את כל המחסומים המפרידים בין הקהל לבריכה, כדי לאפשר זרימה נוחה יותר של פינוי. על לוח התוצאות הוכן שלט גדול גם למקרה שמישהו לא ישמע את האזעקה והכרוז ביקש מהקהל לא לתופף בתופים, כדי שלא יהיה אחד שיחשוב שמדובר בפיצוץ. ואכן, כבר בשעות הבוקר האזעקה הגיעה גם לבריכה החדשה.

הילדים המשתתפים באליפות. רבים הגיעו מהדרום(צילום: אורן אהרוני)

בין 600 הילדים שהחלו את התחרות היו גם 25 שהגיעו מישובי הדרום כמו שער הנגב, ערד, באר שבע, עומר, אשדוד ואשקלון. הם לקחו פסק זמן מהמציאות היום יומית של השבועיים האחרונים, בה מצאו את עצמם רצים לממ"ד בין אזעקה לאזעקה.

"אנחנו עוברים תקופה לא פשוטה", סיפרה שקד וולק בת ה-12, המתגוררת בנתיב העשרה. "זו המציאות שאני מכירה. זה משפיע עליי גם פיזית, כי אני עוברת ממקום למקום, וגם נפשית. אי אפשר להתאמן ככה. רוב השחיינים בקבוצה מתאמנים בכל מיני מקומות שונים ואנחנו לא ביחד. השארנו חברים ומשפחה שם וכל היום הם בממ"ד. גם אם אנחנו לא סופגים, אנחנו שומעים את התקיפות של צה"ל בתוך עזה".

שקד וולק. "אנחנו עוברים תקופה לא פשוטה"(צילום: אורן אהרוני)

וכאן בנתניה את מרגישה הרבה יותר בטוחה?

"בכל מקרה ובכל מקום צריך להיזהר ולהיות מוכן לכל דבר. אנחנו כאן בנתניה, זה הרבה יותר רחוק ויש הרבה יותר זמן ללכת לממ"ד. לא 15 שניות שיש לנו במקרה הטוב".

אפשר להתרכז בצורה כזו?

"כשאני קופצת למים אני רק חושבת לנצח. אם לא המצב הזה, אני בטוחה שהייתי מצליחה לעשות יותר באליפות. אני מקווה שהמצב הזה יסתיים כמה שיותר מהר ונחזור להתאמן כמו שצריך".

עודד ברלינסקי (11) מרוחמה סיפר:  "אני לא מפחד, אני פשוט מתרגל לזה. היה את זה הרבה פעמים. סגרו לנו את הבריכה וקבוצות אחרות הזמינו אותנו להתאמן. ההורים נשארו בבית וכל הזמן שומרים איתי על קשר ושואלים מה איתי".

הילדות בנתניה. "יש יותר זמן להגיע לממ"ד"(צילום: אורן אהרוני)

אמיר (פיש) כהן, רכז מחוז הדרום באיגוד השחייה ומאמן הפועל שער הנגב, מתגורר בקיבוץ מפלסים המרוחק כמה מאות מטרים מהגבול, וסיפר על ההכנות

בצל המלחמה: "ברור לגמרי שזה לא מצב אידאלי, אבל זו המציאות. אני אומר שאנחנו הקבוצה הכי מהירה בעולם בצבע אדום ותפיסת מחסה".

"בשבועיים האחרונים אני לא רואה את השחיינים שלי שפזורים בכל הארץ. יש כמה שלא התאמנו בצורה סדירה וסביר להניח שלא ישחו טוב. גם מצב הרוח משפיע עליהם. אין להם את השקט שהם צריכים".

"לילדים שלנו זה מאוד חשוב ועשינו את הכול שקבוצות מהדרום לא יפסידו אפילו אימון אחד", סיפר יו"ר האיגוד נעם צבי. "להגיד למי שעבד שנה שלמה שאין אליפות, זו היתה עבורם אכזבה ולכן עשינו את הכול לקיימה. אנחנו שמחים שאנחנו רואים אותם כאן היום מתחרים. דווקא בימים כאלה, הספורט יכול לאחד ולחבר וגם להשכיח לכמה שעות את המצב הבעייתי בעזה".