האם השמיעה בהלוויה הקלטה של השיחה האחרונה עם בנה: "דניאל, תהיה חזק"
ורדה פומרנץ, אמו של דניאל שנפל בסג'עייה, ספדה לבנה והקריאה דברים שכתב: "אם אתם קוראים את זה סימן שסיימתי את הקריירה ". האם ששירתה כקצינת נפגעים סיפרה: "ידעתי שיבוא יום בו ידפקו גם על דלתי"
ורדה פומרנץ, אמו של חייל צה"ל סמ"ר דניאל פומרנץ ז"ל, השמיעה הערב (יום ה') בהלוויה של בנה בכפר אז"ר הקלטה של שיחת הטלפון האחרונה שלה עם בנה. בהקלטה, שהושמעה לנוכחים, נשמעת האם אומרת לבנה תהיה חזק. "סגור", הוא ענה לה וסיפר כי החיילים התבקשו לכתוב מילות פרידה. "לא כתבתי בדף אלא בתוך הפלאפון", אמר דניאל. "איך ימצאו?" שאלה האם ודניאל הסביר כי הפלאפון נמצא אצלם. "זה בתוך תיקייה שנקראת פתקים שם זה רשום". ורדה שאלה את בנה אם הוא רוצה להגיד לה מה הוא רשם ודניאל השיב: "לא לא למקרה ו...". האם השיבה בחזרה: "ישמור אלוהים זה לא יקרה. אמן ואמן".
מאות הגיעו לבית העלמין בכפר אז"ר כדי ללוות את דניאל בדרכו האחרונה. "אני עומדת פה מול קברך", המשיכה האם, "וכל שנותר לי זה רק לצעוק ולבכות. מאחר שזכינו לשוחח ביום שישי הרגשתי שגם אתה יודע ששעותיך ספורות והקלטתי את השיחה ללא ידיעתך".
האם ורדה הקריאה לנוכחים מה שכתב דניאל: "למשפחה האהובה שלי בחיים לא חשבתי שאכתוב דבר כזה. לא יודע מה אומרים כי הכול כבר אמרתי בטלפון מה יש לי להוסיף? אולי זה בעצם משהו בשבילי? לתת לכם להיאחז בו. חשוב שתדעו שאני שמח שנולדתי למשפחה הזו, אני שמח שהתגייסתי לגולני ועשיתי הכול הכי טוב שלי. אם אתם קוראים את זה, סימן שאני סיימתי את הקריירה שלי, אבל לפחות נלחמתי בכבוד ואני שמח. תהיו בטוחים שאני שמח. חשוב שתדעו את זה".
במכתב פנה דניאל למשפחתו: "לאחים המושלמים שלי: אין שמח ממני שיש לי אחים כאלה ולשני הוריי המדהימים שהביאוני עד הלום. אין כמוכם לא חסר לי כלום אף פעם, הייתי עטוף בחום ואהבה. בקיצור, אחרי כל החרטות: אין כמוכם ואני פשוט שמח לא משנה מה קרה. אוהב המון, דניאל פומרנץ הילד הקטן שלכם. בעזרת השם נחזור בשלום ותגידו לחיילים שלי שאני אוהב אותם".
האם המשיכה: "נולדת ב-13 לספטמבר, שובצת לגדוד 13. נהרגת ביום ה-13 של צוק איתן עם עוד 13 חיילים כי היה אפשר להכניס אותך רק על נמר של נייר ובשניה אחת, לא יותר, הכל פשוט נגמר. אוהבת עד כלות וכולנו כבר מתגעגעים".
ורדה פומרנץ שירתה בצה"ל כקצינת נפגעים. בהספדה מעל קבר בנה היא אמרה בדמעות: "אחרי שהשתחררתי מצה"ל ופשטתי מדים כי אזלו כוחותיי מלתמוך במשפחות שכולות ומשפחות של נעדרים, כל כך עצוב לי להודות בפנייך שידעתי. כל הזמן ידעתי שיבוא יום בו ידפקו גם על הדלת שלי אותם מבשרי רעות לובשי מדים".
האם המשיכה בהספדה ואמרה כי "לא שיתפתי אותך אף פעם בפחד הנוראי הזה. למרות זאת גיביתי את החלטותיך לנסות להתקבל ליחידות המובחרות. הפכת מהר להיות גולנצ'יק שרוף ומורעל. אהבת את החבר'ה מגולני ממש עד כלות הנשמה. סיום קורס מ"כים הפך אותך להרבה יותר רציני, שקול ומחושב. אהבת את החיילים שלך ללא גבולות".
אבי, אביו של דניאל, קרא קדיש על בנו כשהוא ממרר בבכי. "בני האהוב, אני כל כך מתגעגע ולא מצליח להבין שלא אראה אותך יותר. העובדה שאני צריך לדבר אלייך ואתה בשמיים קורעת את לבי. נפלת במלחמה על הגנת המולדת. תדע שהחלטתך ללכת לקרבי מילאה אותי בגאווה רבה".
האב סיפר על חוויות בנו משירותו הצבאי. "היית חוזר מהאימונים עם חיוך על פנייך ותמיר כשנשאלת על הקשיים אמרת 'הכול דבש'. תמיד דאגת לחברייך. כל כך הייתי גאה לראותך מקבל את האגרוף בחזה, את הכומתה ממפקדך. היית מורעל גולני". האב סיפר גם כיצד בנו הכיר את נגמ"ש הנמר על בוריו והשמיע ביקורת על כך שלא נכנסו איתו לשטח הרצועה. "לדאבון ליבי, מסיבה לא מובנת, ביום פקודה לא אפשרו לך ולחייליך להשתמש בכלי שכה דאגת לכשירותו ויכול היה להציל את חייך וחיי חייליך".
סגן פז אליהו הובא למנוחות: "אתה זהב טהור"
הערב הובא למנוחות גם סגן פז אליהו, קצין צנחנים בן 22, שנהרג אתמול ברצועת עזה. אלפים בהם בני משפחה וחברים לנשק הגיעו לבית העלמין בקיבוץ עברון הסמוך לנהריה כדי ללוות את פז בדרכו האחרונה. פז הניח זוג הורים, רחל ואורי, ואת שני אחיו, מתן בן ה-19 צוער בקורס קצינים ויותם בן ה-15.
חברתו של פז בשבע השנים האחרונות, אלה בר, לא הפסיקה לבכות את מותו וסיפרה על היכרותו עמו כבר כתלמידה בכיתה ט' במחנה השומר הצעיר. "פז, בעל הלב הטוב, שחשב על אחרים לפני שחשב על עצמו. פז האהוב, הביישן והצנוע. אהבת חיי", התייפחה בת הזוג.
האב השכול אורי לא ראה את בנו במשך חמישה שבועות וסיפר על בנו שלא סתם נקרא פז. "אתה זהב טהור. אני מצדיע לך בפעם האחרונה. נמשיך לחיות, לצחוק ולאחד את המשפחה. אוהבים אותך לאין קץ". האם רחל ספדה גם היא בקול שבור וחנוק. "אין לי חיים יותר".
בין הסופדים היה גם מפקדו של אליהו. "הוא היה לוחם אמיץ, נועז ומצטיין. חכם ומוכשר, מנהיג אמיתי שעמד בראש צוות". לפני שירותו הצבאי, יצא פז לשנת שירות יחד עם חברתו בכפר הנוער נרדים בדרוך הארץ. החניכים באו גם הם לחלוק לו כבוד אחרון וסיפרו על פועלו ותרומתו של "בחור ערכי ומלח הארץ".
לפנייה לכתב/ת 
