הכירו את ריפל - מערכת תשלומים חינמית

בטור הקודם התחלתי להציג מערכת תשלום בינלאומית חדשה (גוגל היא אחת המשקיעות בגרסת הבטא שכבר פועלת), שכוללת בתוכה גם כסף אלטרנטיבי. שם המערכת הוא ריפל (RIPPLE) והיא אמורה להפוך את כל תחום העברות הכספים לחינמי, מהיר וגם לייצר מערכת חליפין של מטבע חוץ, במהירות ובמחיר הזול ביותר ברמה העולמית.

לטורים נוספים של אושי שהם קראוס

• בחזרה לימי הביניים: מטבע שונה בכל עיר
• עתיד אופטימי לכסף: הדור הבא של הביטקוין
  

כדי להתחיל עם ריפל הצגתי בעיה ואת הרמז לפתרון. אחת הבעיות היתה ריבוי מטבעות ואמצעי תשלום אורתודוקסיים (רגילים, של המדינות) וגם דיגיטליים ואלטרנטיביים.

הפתרון הנרמז היה רשת של חלפני כספים שפעלה במזרח התיכון לפני מאות שנים. הרשת נקראה בשם הוואלה. אני חוזר בשתי מילים על אופן פעולת ההוואלה: אתה נכנס לסוכן הוואלה בבגדד. ומבקש להעביר 100 שקלים ליפתח בדמשק. אתה נותן לאיש ההוואלה בבגדד את 100 השקלים וסיסמה סודית. בינתיים אתה מודיע ליפתח מה הסיסמה.

איש ההוואלה בבגדד שולח איגרת לעמיתו בדמשק. הוא מבקש ממנו להעביר על חשבונו (על חשבון האיש מדמשק) 100 שקלים לאדם בשם יפתח שיתן לו את הסיסמה הסודית.

עכשיו יש לאיש ההוואלה בבגדד 100 שקלים שבעצם שייכים לעמית שלו, איש ההוואלה בדמשק. אבל לא לדאוג. הם יסתדרו. כי עוד כמה ימים האיש מדמשק יצטרך להעביר לבגדד כסף והם יתקזזו.

עכשיו נשאלת השאלה היפה: האם ואיך אפשר לייצר הוואלה וירטואלית גלובלית, ענקית שבה מליארדי משתתפים. בעצם, זה מה שריפל עושה.

מה זה בעצם הוואלה

כדי לבנות הוואלה דיגיטלית או וירטואלית צריך להביט במערכת הזאת בצורה טיפה יותר כללית ומופשטת. זה ממש לא מסובך. הוואלה היא רשת של נקודות. (כל איש הוואלה הוא מעין נקודה מופשטת). אבל הוא לא סתם נקודה. אפשר לקרוא לו נקודת כניסה או נקודת יציאה.

למה אני מתכוון? ובכן, כל נקודה כזו יכולה לקבל משהו אמיתי מהעולם (למשל מטבעות זהב) ולהכניס אותם לתוך המערכת. כל נקודה היא בעצם שער לצורך הכנסת ערכים (כסף, רכוש, שווה כסף) לתוך המערכת. עכשיו, קיימות גם נקודות יציאה. שערים שמהם אנשים יכולים להוציא כסף, או כל שווה ערך לכסף.

בדוגמה שנתתי למעלה, האיש בבגדד היה נקודת שער למערכת (אני נתתי לו מטבעות או שטרות מתוך החיים לתוך מערכת ההוואלה). האיש בדמשק תפקד כנקודת יציאה, כשער יציאה.

מאפיין נוסף שיש להוואלה הוא שכל איש הוואלה יכול לתפקד גם שער כניסה וגם כשער יציאה. בדוגמה שלי האיש מבגדד קיבל כסף שלי לתוך המערכת והוא היה שער, אבל מחר יפתח, החבר שלי מדמשק, יעביר לי כסף ואז האיש מדמשק יתפקד כשער הכניסה והאיש שלי בבגדד יתפקד כשער יציאה.

זה הזמן לסיכומון ביניים: יש לנו רשת של נקודות שכל אחת יכולה לתפקד כשער להעברת ערך לתוך המערכת וכל אחת יכולה לתפקד כשער להוצאת כסף מהמערכת לעולם האמיתי.

והנה, ריפל היא מערכת שבה כל אדם בעולם יכול להכנס (להפוך לנקודה, או לכתובת אינטרנט, או לכתובת ריפל) ולתפקד בתפקודים שונים. הוא יכול לקבל דברים מבחוץ מאנשים שהוא רוצה או מוכן לקבל מהם, או לתת דברים לאנשים מבחוץ. הוא יכול לתפקד כשער פנימה וכשער החוצה. והוא כמובן יכול להיות האדם ששולח כסף דרך שער או מקבל כסף משער. אבל עכשיו צריך להמשיך בעבודה. השאלה היא מה השער עושה עם הכסף שלו.

מה מעבירים חברי ההוואלה זה לזה?

אנחנו ממשיכים לנתח את פעולת ההוואלה כדי לייצר ממנה מערכת מופשטת. אז ככה. יש לנו נקודה שמתפקדת מולי עכשיו כשער להוואלה. אני מפקיד אצלה (האיש שלי בבגדד) 100 מטבעות זהב של שקל. האיש שומר אותם בכספת שלו. יפתח אמור ללכת לאיש ההוואלה בדמשק. האיש בדמשק יתפקד ביום זה כשער יציאה ביחס ליפתח. יפתח יקבל ממנו כסף מתוך הכספת הפרטית שלו.

אבל מה מעבירים חברי ההוואלה זה לזה? הרי איש ההוואלה בבגדד השאיר את הכסף שלי בכספת שלו. הוא לא שלח אותו לדמשק על גמל. (שליחה בפועל היא דבר מסוכן מאוד. מערכת ההוואלה הוקמה בדיוק כדי להמנע ממהלך כזה). והתשובה: האיש שלי בבגדד העביר לאיש בדמשק עדכון של מאזן החובות שיש בינהם.

שוב. הוא העביר לו בסך הכל מידע. הוא העביר לו משפט כתוב על נייר שאומר משהו כזה: "ידידי מדמשק, הנה, יש נתון חדש במערכת היחסים המסחרית שלנו, ואתה צריך לעדכן עכשיו מחדש את מצב החשבון בינינו.

עד עכשיו המאזן המשותף שלנו היה כזה: אתה היית חייב לי 50 מטבעות זהב. אבל עכשיו אני מבקש ממך לשלם בעולם האמיתי מאה 100 מטבעות זהב. תפחית בבקשה ממה שאתה חייב לי את מה שאני הופך להיות חייב לך. והמאזן הסופי בינינו , נכון לרגע זה, הוא שאני חייב לך חמישים מטבעות זהב".

נחזור לריפל. ריפל פועל בדרך דומה. מאחורי המערכת של ריפל עומד מאזן ענק, דיגיטלי, ממוחשב. זהו המאזן הכללי של כל יחסי החוב בין כל הנקודות. נניח שיש עכשיו מיליון נקודות בריפל, כלומר, מיליון ארנקים או מליון חשבונות של אנשים, הרי המאזן זוכר את כל מצבי החובות והזיכויים בין כל אחד מהמשתמשים עם משתתפים אחרים.

ומאחר שכל שניה יש פעולות דיגיטליות של העברת כסף בתוך המערכת, או הוצאה שלה, הרי המאזן הזה משתנה כל שניה. בואו נמשיך עוד קצת ואז נסיים להיום.

נסתבך

נניח שאני מגיע לאיש ההוואלה שלי. אני נבוך. "תשמע", אני אומר לו, "יש לי ממש בעיה ולא בטוח שתוכל לפתור אותה. אני צריך להעביר כסף לנורית אסיאג".

נו? שואל ההוואליסט שלי, מה הבעיה? "היא...אני מגמגם...היגרה למקלנבורג. זו דוכסות בצפון גרמניה". "אין בעיה", אומר לי איש ההוואלה... מה? אני שואל, "אתה מכיר את נציג ההוואלה במקלנבורג"? "אתה מכיר את כל אלפי נציגי ההוואלה בעולם?"

"לא", צוחק האיש שלי, "אבל אני מכיר טוב ובוטח מאוד באיש ההוואלה בדמשק. והוא מכיר ממש טוב ובוטח במאה אחוז באיש ההוואלה באיסטנבול, והאיש באיסטנבול בוטח במאה אחוז בזה שבברלין, והאיש בברלין הוא אחיו הגדול של האיש במקלנבורג".

"וואלא", אני אומר, "זה ממש רחוק. הכסף שלי יעבור מאיש אחד לשני, ומשם לשלישי ומי יודע אם הוא יגיע? הרי אנחנו לא מכירים את האנשים בדרך"

תשמע, אומר לי ההוואליסט שלי בבגדד, "תמיד יכול להיות מקרה של רמאות - בנקים יכולים להתמוטט. תראה", הוא אומר, "מה יקרה בעתיד לבנקים במשבר העולמי ב-2007, תראה הוא אומר (בכאילו בכאילו) מה יקרה עוד 800 שנה לאנשים שהשקיעו אצל ברנרד מיידוף. תמיד יש סיכון".

והוא ממשיך: "אין מה לעשות. אבל אם אתה תיסע למקלנבורג, זה יקח לך חצי שנה וסביר שישדדו אותך ויהרגו אותך בדרך".

ובמערכת האינטרנטית שלנו המופשטת; ריפל

מערכת הריפל יודעת לחפש באופן אוטומטי קווים של אמון בין שערים שונים. זה ממש אותו דבר כמו בהוואלה המזרח תיכונית העתיקה. אתה מגדיר אמון בשער שמוכר לך. שער, כמו שאמרנו, הוא עניין של תפקוד. ולכן, שער יכול להיות חבר שגר בחו"ל, אבל גם בנק שיעבוד עם ריפל או חברה שבעבר התמחתה בהעברות כספים ומשתמשת בקשרים הענפים שלה בעולם. שער יכול להיות גם איש המכולת בכפר בניגריה.

ובכן, היגדרת שער בריפל והיגדרת נקודת יציאה (אדם מסויים שעובד עם שער אחר). המערכת תמצא את קו האמון בין השערים.

אתה מאמין בחברת העברת הכספים א' , היא עובדת כשער ידוע ובעל מוניטין בריפל, היא בוטחת בחברה אחרת, החברה השניה בוטחת בחברה שלישית. את כל זה תגלה המערכת באופן אוטומטי, תוך שניות, וההעברת הכספים שלך נעשתה בשניות. נמשיך בטור הבא.

ד"ר אושי שהם קראוס , מומחה לפילוסופיה של הכלכלה. מעביר הרצאות וסדנאות לקהל פרטי ולחברות. מוזמנים ליצור קשר , ולהאזין לתכנית הרדיו שלי "קצה הקרחון ". התוכנית משודרת בימי רביעי, ב-12.05, ברשת א' של קול ישראל