פרידה מגיא בוילנד: המטאליסט שנפל בעזה

מאחורי המספרים ושמותיהם של חללי צה"ל מאז החל מבצע "צוק איתן", מסתתרים אנשים וחיים שלמים שנגדעו בטרם עת. אחד הנופלים הוא גיא בוילנד בן ה-21 מקיבוץ גינוסר, לוחם הנדסה קרבית שנהרג בסוף השבוע האחרון, לא יותר משלושה חודשים בטרם היה אמור להשתחחר משירות סדיר.

תכנן להתקדם בעולם המוזיקה. גיא בוילנד בפעולה(צילום: יובל לסרי)

יצא לכם לחשוב על איך ממשיכים הלאה כלהקה בלעדיו?

נלחם על המטאל

מגיל צעיר עסק גיא במוזיקה, ורבים מחבריו סיפרו על אהבתו לתחום ועל ג'אם-סשנים והופעות רבות שזכו לחלוק עמו. לצד כך, חבריו מספריו על אדם שעצם השירות בצה"ל היה חשוב לו, כמו ללא מעט חברים בסצנת המטאל הישראלית. בעוד אמנים מז'אנרים אחרים לא תמיד רואים את השירות הצבאי כנקודת ציון חשובה בחייהם, סצנת המטאל הישראלית ידועה ברוח הלחימה והפטריוטיות שבה, וגיא לא היה שונה.

Silent Sin. קהילת המטאל הישראלית מרכינה ראש

"פשוט כואב לי. לא דיברתי עם הבחור בערך שנה בגלל סיבוכים שהיו לי בצבא, וביום שבת קיבלתי את השיחה שלא רציתי לקבל", מספר מיתר אלעזרי, שניגן עם גיא בעבר בלהקת "Blood Everywhere" - שם תיפקד בוילנד כבסיסט. "הוא היה מוזיקאי אדיר. הקליטה שלו היתה מאוד מהירה. הוא למד את כל השירים מהר מאוד, משהו שממש לא קל לעשות במוזיקה שאנחנו ניגנו - מטאל קיצוני, מסובך, מהיר וגם איטי. לצד הלהקה הנוספת שלו, חלקנו לפעמים במות ביחד. הוא אהב המון סגננונות מוזיקליים. לעולם לא אשכח כמה הוא אהב את השיר 'Black and Yellow' של וויז קליפה".

"Black and Yellow". מהשירים האהובים על גיא 

"פשוט כואב לי. בהתחלה לא האמנתי והייתי בשוק", משתף אלעזרי. "הבכי לא עוצר. אי אפשר להירדם, אני ער כבר מעל ל-24 שעות.

כל היום רק בכי ומכתבים בפייסבוק, וגעגועים. איך בן אדם כזה זהב שמעולם לא עשה רע לאף אחד, אין מישהו אחד שלא אוהב אותו, איך החמאס לקח לנו אותו?".

"אני זוכר שגיא היה מגיע להופעות שלנו ותמיד ראיתי אותו שם בקהל, באמת נהנה", מספר חבר להקת "Blood Everywhere" קאי אייזן. "הזמנו אותו לחזרות שלנו, סתם כדי לכייף, ואני זוכר איך בתוך כל ענן המטאל הזה, גיא פשוט ניגן הכל. לנגן איתו היתה חוויה מדהימה. ביום שהבסיסט שלנו עזב כולנו ישבנו וחשבנו מי יוכל להחליף אותו, וברגע אחד כולם אמרו 'גיא'. הוא אפילו לא היה בסיסט, אבל כזה היה גיא: עבד קשה ותוך שבועיים הגיע עם בס כשהוא יודע את כל השירים בעל פה. כשהוא אהב משהו והאמין בו, הוא הלך עליו עד הסוף".

חבריו של גיא לסצנה מתכננים לו מחווה יפה בדמות ביצוע משלהם לקלאסיקה "Cemetery Gate" של להקת פנתרה, בהשתתפות מוזיקאים מכל קשת המטאל בארץ. "נעשה משהו שיכבד אותו. משהו שמגיע מכל הסגנונות האפשריים וירגש. אני באמת מקווה שהמשפחה שלו תמצא איך להתחזק דרך המוזיקה שלו", אומר המוזיקאי דור מידלש, ולמעשה מבהיר כמה סיפורו של גיא הוא סיפורה של סצנת המטאל בארץ, ואולי יש בו גם אלמנטים שיש רק בחייהם של מוזיקאים בישראל.

זוכה למחווה מחבריו לסצנה. בוילנד בימי השיער הארוך(צילום: יובל לסרי)

"חבל על כל אחד שנופל, אבל הוא יצר כל החיים שלו - וזה נעצר ככה. הוא היה בן אדם מאוד מוכשר. זה נורא. בן אדם בן 21. שבקושי הספיק לעשות את הקטע שלו. אני זוכר שהיה בזמנו איזשהו מבול של אלבומים חדשים במטאל הישראלי, ובאמת האלבום של Silent Sin יותר משך את האוזן מהיתר. הם היו עושים באמת אחלה מוזיקה, אני חושב שרוב הלהקה שלהם הלכה לקרבי, אז זה קצת עצר. זה משהו שלצערי יכול לקרות רק פה".