עיד אל-פיטר עצוב בעזה: "איפה העולם?"
בנה של עאביר שמאלי נהרג בהפגזה ישראלית בשכונת סג'עייה. את חגיגות החג לסיום הרמדאן היא החליפה בישיבה ליד קבר בנה הטרי והתאבלה, כמו פלסטינים רבים אחרים שכואבים את מותם של יותר מאלף הרוגים ב"צוק איתן"
"צוק איתן" - כותרות אחרונות:
הפלסטינים: ישראל הפגיזה פארק, 10 נהרגו
ירי הרקטות נמשך: רקטה יורטה מעל אשקלון
מגרמניה עד וייטנאם: היסטוריה של מנהרות
החג לציון חודש הרמדאן נחשב בדרך כלל לתקופה של חגיגות ושמחה, של מתנות ושל מסיבות, אפילו במקום עני ומבודד כמו רצועת עזה. אלא שהימים שעוברים על עזה אינם ימים כתיקונם.
"איך צריכה להרגיש אימא כשהיא פוקחת את עיניה ביום של עיד אל-פיטר ולא רואה לידה את הבן שלה?", אמרה עאביר שמאלי, שבנה נהרג בשבוע שעבר בהפגזה ישראלית כבדה בשכונת סג'עייה בעזה.
איבדה את בנה וביתה בהפגזות הישראליות
במקום לחגוג עם החיים, שמאלי יושבת ליד קבר בנה הטרי. והיא לא הייתה היחידה בבית הקברות. תושבים רבים ברצועת עזה הגיעו לחלוק כבוד ליותר מאלף פלסטינים, רובם הגדול אזרחים, שנהרגו ב-21 ימי מבצע "צוק איתן" בעזה.
בתה הצעירה של שמאלי הניחה בשקט זר פרחים סגולים ולבנים על תלולית העפר שנחפרה לא מזמן עבור אחיה המת. "העולם צופה בנו, אבל לא כואב את כאבנו", אמרה שמאלי, שבנוסף לכול איבדה את ביתה בהפגזה בסג'עייה, שלטענת ישראל היה מעוז של ארגון חמאס.
ישראל יצאה ב-8 ביולי למבצע "צוק איתן" במטרה להפסיק את ירי הרקטות לעבר ישראל ולהרוס את מערכת המנהרות המסועפת שהקים חמאס מתחת לאדמה ומתחת ליישובים ישראליים. במהלך 21 ימי הלחימה נהרגו 48 חיילים ישראלים, שני אזרחים ופועל זר מתאילנד. בצד הפלסטיני נהרגו יותר מ-1,040 בני אדם ויותר מ-5,000 נפצעו.
חמאס מצדו דורש לשים סוף לסגר הארוך שהוטל עליו על ידי ישראל ומצרים ושחנק את הכלכלה העזתית על 1.8 מיליון תושביה.
"איזה מין חג זה?"
"בחג הזה רואים אנשים שהופכים לקדושים, רואים הרס. איזה מין חג זה? למי יש לב ליהנות מהחג?", אמרה אום מוסטפה, פלסטינית קשישה, ופניה דומעות בשעה שהיא יושבת על רצפת בית הספר של אונר"א.
אום מוסטפה הגיעה לבית הספר מהעיר בית להיה בצפון רצועת עזה, וכמו פלסטינים רבים אחרים היא ברחה מביתה לפני הכניסה הקרקעית הישראלית לתוך הרצועה. "כשאנחנו אוכלים אוכל יש לו טעם של רעל. איפה העולם? איפה כולם?", היא שאלה ובעצם ביטאה דעה רווחת בקרב הפלסטינים שהעולם החיצוני, כולם מדינות ערביות, הפנו את גבם למצוקתם.
הטלפון מצלצל - ולא כדי לאחל חג שמח
גברים שכן יצאו מבתיהם חיבקו זה את זה ואיחלו ש"יום המחר יביא לפתרון". אלא שמעטים ברצועת עזה רואים פתרון באופק.
כשהטלפון מצלצל בבית זה או אחר בעזה, לא בהכרח מדובר בקרוב משפחה או בחבר שמאחל חג אל-פיטר שמח. "הקשיבו חמאס, אם אתם עדיין בחיים, אתם צריכים לדעת שאם תמשיכו אנחנו נגיב, נגיב בצורה אלימה", נאמר בהודעה מוקלטת שקיבלו תושבים רבים כחלק מקמפיין ישראלי לשכנע את חמאס להפסיק את הלחימה.
בבית החולים הגדול של עזה, קבוצה של צעירים הגיעה למקום לחלק ממתקים לילדים פצועים שגופם הקטן נשא צלקות אדומות של המלחמה. המאמצים להביא שמחה לילדים המאושפזים לא תמיד עלו יפה. "אני לא יודע על עיד אל-פיטר. אולי בחוץ יש עיד אל-פיטר. כולנו פצועים כאן", אמר אינאס עאשור בן ה-16, שסובל מפציעת ראש בעקבות הפגזה ארטילרית בזייתון שבמזרח עזה.
כאשר שאלו את איה א-נאמלה בת החמש אם היא שמחה, היא חשבה לרגע בעודה שוכבת במיטת בית החולים והשיבה: "שמחתי. לפני ההפגזה".