כנסת ישראל נלחמת בשמועות בוואטסאפ

ועדת המדע של הכנסת התכנסה לישיבה קצרה הבוקר (ג') תחת הכותרת "לוחמה במדיה". הרקע לדיון הוא המידע הנפוץ ברשת ובווטסאפ, נושא שהפך חשוב לפני כחודש עם חטיפת שלושת הנערים כאשר אזרחים שיתפו מידע על החיפושים ובמהלך המבצע בדרום, שנפוץ מידע על פצועים והרוגים.

חלק מהדיווחים בווטסאפ היו שגויים או לא מדויקים. לעתים הגיע להורים מידע על פגיעה בבניהם החיילים כאשר אלה לא נפגעו. אך חלק מהמידע שהופץ באמצעים הללו בשבועות האחרונים היה נכון כמו מידע על היציאה למבצע. בעקבות הפצה של מידע על שמות הרוגים, נעצרו בשבוע שעבר שלושה חיילים בחשד שהדליפו מידע.

לפי חבר הכנסת איתן כבל, מידע שמופץ במדיה "משפיע על תודעת האזרחים ויוצר מתח, רתיעה והשפעות פסיכולוגיות בלתי מבוטלות". כבל אמר: "אני מקבל הודעות לטלפון שלי, שהולכים להרוג אותנו וכדומה. הם מנהלים קרב ושולחים את זה גם לעיתונאים. העברית לעתים מג'וברשת, אבל דמו בנפשכם, שבמלחמה הבאה אנשים מקבלים הודעות מהסוג הזה, וזה משפיע מאוד". כבל הוסיף  כי צריכה להיות תוכנית סדורה בעורף לטיפול בתופעות הללו.

פרופ' קרין נהון מהמרכז הבינתחומי ואוניברסיטת וושינגטון, הסבירה כי ויראליות מתרחשת באמצעות שומרי סף כמו אמצעי מידע ורשתות חברתיות, אבל גם מלמטה באמצעות גולשים. לדבריה, אי אפשר לשלוט במידע שזורם באופן ויראלי. 

(צילום: שני ששון)

• קראו בפרוגי: שליש מבני הנוער קיבלו תמונות חושפניות
  

אי אפשר לשלוט בויראליות

נהון אומרת כי צריך לדון בשאלה האם אפשר לאזן בין חופש מידע וחופש ביטוי בזמן מלחמה, לזכות לפרטיות ובטחון. נהון טוענת שצריך להקים ועדה שתטפל בזה, אבל גם תדע להבדיל בין סוגי המידע השונים שמופצים ברשת. לגבי מידע שגוי, לדבריה "ברגע שגורם רשמי מספק מידע אמיתי, זה עוצר את גלגול המידע השגוי".

אבל הבעיה היא כשנפוץ מידע שהוא נכון, לדבריה כי אין אפשרות להכחיש אותו. "אי אפשר לשלוט במידע, אבל אפשר להסדיר אותו", היא אומרת.

איך עונים בזמן אמת?

צה"ל נתפס כגוף אמין, בכל השפות, אמר נציג דובר צה"ל בדיון, פיטר לרנר. "אני חושב שהצבא הוא במקום קדמי של הסביבה הרשתית, וחשוב להבין שבשביל להיות רלוונטיים, לפעמים הולכים על הקצה, ודווקא למשטר את זה פוגע בעניין. כל אחד צריך אחריות אישית". לדבריו רוב החיילים ממושעמים בעניין, ומי שלא ממושמע מטופל. אם כי קבוצה בשם "דוד הנחלאווי" אספה כ-130,000 לייקים ועלו בה תמונות רבות של חיילים. בצה"ל מודעים לכך ומנסים ללמד חיילים משלב הטירונות להשתמש נכונה בקיר שלהם בפייסבוק, ולא למנוע מהם להשתמש ברשתות חברתיות בכלל.

חבר הכנסת אראל מרגלית שניהל את הישיבה, שאל כיצד מתמודדים עם אירועים בזמן אמת שמתפרסמים ברשתות, כאשר צה"ל צריך לתחקר את האירוע לפני שהוא מגיב. דובר צה"ל אמר שאם "עיתונאי מצייץ תמונה, ומפרש אותה לא נכון, אין לי דרך להגיב בלי לדעת מה קרה בשטח. אני לא יכול ליפול באמינות, אני חייב לחתור לאמינות במהירות האפשרית. אנחנו צריכים ללמוד להשתפר בדרך".

יורם מורד, נציג משרד החוץ בדיון, אמר שהיה שמח אילו היה אפשר למצוא פתרון לתת תשובות כמה שיותר מהירות. "זו בעיה של גופים גדולים, וצריך לחשוב איך פותרים אותה. יש לנו עוד כלים למשחק במדיה. אנחנו צריכים לראות את ההזדמנות שיש בהם". לדבריו, גם ברשת צריך להיות חופש הביטוי, אבל על אנשים לדעת מודעים שיש להם אחריות לדבריהם מבחינה משפטית.

לפרסם את האמת

שרון ימינחה, ראש תחום דיגיטל בדוברות המשטרה, שגם מנהל את עמוד הפייסבוק של המשטרה, אמר שכולם צריכים להכנס למשחק הזה אבל חשוב לא להתייחס רק לפייסבוק, אלא גם לווטסאפ, שבפועל היא הרשת הכי גדולה להעברת מסרים. "אי אפשר לעצור את זה". ימינחה אמר שיש מענה בפייסבוק של המשטרה כמעט כל הזמן ועל כל שאלה, אבל אמר שצריך גם להיות מוקד 100 אינטרנטי בעתיד שיוכל לטפל גם בתלונות. 

ימינחה ציין שלמרות שממשיכים להעביר שמועות, ההסברה של גורמים רשמיים הביאה לדעיכה בשמועות, אך לא לעצירתן. הוא אומר כי הודעה על הזמת שמועה בעמוד הפייסבוק של המשטרה, שלו מליון וחצי חברים עוזרת. לכן יש לבצע מהלך מתואם בין כל הגופים הגדולים כאשר נפוצות שמועות ולפרסם במקביל הפרכה של שמועות, זה בהחלט יכול לעזור.

ניר הירשמן, מהתנועה לזכויות דיגיטליות, אמר כי מידע תמיד דולף ותמיד מתפשט, ולכן יש להתרסן מבולמוס אסיפת המידע. "אנחנו רואים את הנזקים בדיוק באירועים מהסוג הזה".

וכשזה נכון?

מנהלת אתר קהילות הגולשים רוטר.נט אמרה כי כל שמגיע בווטסאפ, או באפליקצית טלגרם שהולכת ומחליפה אותה, מתפרסם באתר בשביל שגולשים אחרים יוכלו להזים את השמועות.

"אבל מה קורה כשזה נכון? מה עושים?", היא תוהה, "אנשים מעלים לפורום מה שהם רואים, והצנזורה מבקשת מאיתנו למחוק או להגיד שזה לא נכון, ואנחנו מוחקים. אבל כששומעים מסוקים ורואים אמבולנסים, ומבקשים שנמחק הודעה מהרשת, זה גורם לבעיה ברשת, ולפאניקה וזה מה שמביא לשמועות".

תמיד הייתה ויראליות

משה "הלוי" הלמו, עיתונאי עצמאי ופעיל רשת שגם גולש וכותב ברוטר.נט אומר שהצנזורה מפעילה בריונות על הגולשים באתר, שמפרסמים מידע שמבוסס על מקורות, ושמידע הלא נכון נמחק מהאתר.

הלוי אומר שכבל מודאג כי המידע מגיע לו לכף היד, "אבל מידע ויראלי קיים מקום המדינה עוד לפני עידן האינטרנט. למשל ב-1982 נפוצה ידיעה על טבח בסברה ושתילה ששודרה לראשונה ב-BBC. ב-1984 נפוצה הידיעה על קו 300 למרות שהצנזורה ניסתה לחסום את הידיעה". נהון הוסיפה כי ישנה ויראליות חיובית, כמו הפצת הידיעה על מלחמת יום כיפור ב-1973 כשאמצעי התקשורת היו מנוטרלים.

הלוי סיכם ואמר "יהיו קבוצות דיון בטלפונים מוצפנות ומקודדות ומי שלא חבר שם לא יראה את המידע. כמשתמש אינטרנט אני לא מייחס אמינות יתר למשטרה או לצבא". לדבריו, הדרך להלחם או לשכור יחצ"ן שיכחיש את המידע.