שתף קטע נבחר

בדיקה חדשה: רוצח אשתו טוען להרשעת שווא

דודי בר יוסף שהורשע ברצח רעייתו ביקש לבחון מחדש ראיות שיוכיחו שמדובר בתאונה. העליון קבע שורת כללים מנחים: מתי ניתן לעשות זאת?

לאחרונה דן בית המשפט העליון בישראל בשאלה אם להיענות לבקשתו של דודי בר יוסף, שהורשע ברצח אשתו אורית זלצמן ב-2007, לבצע בדיקה נוספת לשם הגשת בקשה למשפט חוזר. בר יוסף ביקש לערוך בדיקת רקמות בדגימות שנלקחו מאשתו המנוחה, בטענה שתוצאותיה יוכלו לסייע לו בהוכחת הטענה שלא גרם למותה בכוונה תחילה, אלא מדובר בתאונה טרגית שנגרמה ברגע אחד של איבוד עשתונות שבו ניסה לגרום לאשתו להפסיק לצעוק עליו.

 

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

 

העליון קבע שלכל אדם הטוען שהורשע לשווא קיימת הזכות להוכחת חפותו באמצעות עתירה לקבלת חומרי חקירה נוספים, לצורך הגשת הבקשה למשפט חוזר.

 

העליון מנה כמה כללים מנחים שלפיהם ניתן יהיה לבחון אם אדם שהורשע זכאי לקבל חומרי חקירה חדשים לצורך הוכחת חפותו. ראשית, יש להתייחס לשאלה אם הנאשם הוא זה שנמנע מליזום את הבדיקה המבוקשת בעת ניהול המשפט המקורי. קיימת חשיבות לשאלה אם עשה זאת במכוון או בשל חוסר מודעות לצורך בקיום הבדיקה. שנית, יש לבחון אם יש סיכוי שביצוע הבדיקה יוביל לשינוי תוצאת המשפט.

 

יש להבחין בין מצב שבו אדם שהורשע טוען לחפות מוחלטת, לבין טענה שמידת אשמתו פחותה. אין ספק שלטענת חפות מלאה יש חשיבות כפולה לבירור החומר המתבקש, שכן אם יתברר שקבלת חומר החקירה יוביל לקביעה שמדובר באדם חף מפשע, הרי שניתן לתקן עיוות דין שנגרם לנאשם ולמצוא את העבריין האמיתי שעדיין מסתובב חופשי.

 

קיימת חשיבות רבה לסוגיית העלויות הכרוכות בביצוע הבדיקה, לא רק מבחינה כספית, אלא גם אלה שעלולות להיגרם לקורבן העבירה ומשפחתו. בנוסף, יש להתייחס לשאלה אם ביצוע הבדיקה דחוף בשל חשש לשינוי נסיבות, כמו השמדת ראיות, שיוביל לכך שלא ניתן יהיה לבצעה.

 

בסופו של דבר, ולאחר בירור המבחנים שפורטו לעיל, נעתר בית המשפט העליון לבקשת בר יוסף, וחייב את המדינה לבצע את הבדיקה שביקש.

זירת הרצח במושב פריגן (צילום: צפריר אביוב) (צילום: צפריר אביוב)
זירת הרצח במושב פריגן(צילום: צפריר אביוב)

מה המצב בעולם?

מאז 1989 ועד היום בוטלו בארה"ב קרוב ל-900 הרשעות והנידונים זוכו לגמרי מהעבירות בהן הורשעו. כ-300 מההרשעות בוטלו במסגרת "פרויקט החפות", המתמקד בעריכת בדיקות DNA במוצגים מתיקים שבהם נטען להרשעת שווא. במסגרת הפרויקט התקבלו 18 זיכויים לנאשמים שנגזר עליהם גזר דין מוות.

 

בארה"ב גובר והולך השימוש בביצוע בדיקות DNA, בין היתר בשל עיגון זכות לנדונים לערוך בדיקות אלה בחקיקה פדרלית ובחקיקה מדינתית ב-48 מדינות. החקיקה כוללת בתוכה הקצאת כספים למימון בדיקות לאחר הרשעה ומסדירה את ביצוען. לצורך היענות לבקשה לקבלת חומרי חקירה או לצורך ביצוע בדיקה מסוימת, על המבקש לעמוד בתנאי אחד: סיכוי סביר שתוצאות הבדיקה ישנו את תוצאות המשפט.

 

באנגליה טענות נאשמים שהורשעו בהרשעת שווא נבדקות בידי מועצת ה-CCRC, שהיא גוף עצמאי במשרד המשפטים. למועצה נתונה הסמכות לעתור לקבלת חומרי חקירה מגופים ציבוריים, לרבות חוות דעת מומחים, כמו גם למנות חוקרים פרטיים.

 

נראה אם כך שגם בארה"ב וגם באנגליה הבינו והפנימו שהשופטים הם רק בני אדם, ולכן בהחלט ייתכן שישנם נאשמים שהורשעו על לא עוול בכפם.

 

פסק הדין שהתקבל בעליון בעניינו של בר יוסף פתח בידי נאשמים הזדמנות נדירה לעתור לקבלת חומרי חקירה חדשים לצורך הוכחת חפותם, בכפוף לתנאים שפורטו. מעתה, אין לראות בפסק דין מרשיע כסוף פסוק. בידי הנאשם שהורשע על לא עוול בכפו יש כלי נוסף להמשיך ולהילחם על חפותו באמצעות שימוש בזכות היסוד לקבלת חומרי חקירה לצורך הוכחת טענותיו.

 

עם זאת, חשוב להדגיש שזכות העיון בחומרי חקירה חדשים לא תהיה שלמה אם הכנסת לא תעגן בחוק את החובה לשמור על מוצגים והראיות שנאספו בידי המשטרה והפרקליטות במהלך ניהול המשפט.

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום רפרודוקציה: חגי אהרון
הנרצחת אורית זלצמן
צילום רפרודוקציה: חגי אהרון
צילום: הרצל יוסף
הרוצח דודו בר יוסף
צילום: הרצל יוסף
צילום: ערן אלדד
עו"ד ניר יסלוביץ'
צילום: ערן אלדד
מומלצים