סוף למיתוסים: זיהום אוויר - לא מה שחשבתם

כולנו שמענו לא פעם שבערד יש אוויר "טוב", שערי מפרץ חיפה מזוהמות ועדיף לעצור את הנשימה אם אתם מבקרים בהן, שאוויר הערים תמיד יהיה מזוהם יותר מאוויר ההרים ושאם יש לכם אפשרות עדיף שלא תגורו ליד תחנת כוח או אזור תעשייה. אך עד כמה העובדות הללו נכונות או שמא הן מיתוסים בלבד? 

זיהום אוויר - כתבות נוספות בנושא:

• מאות הפגינו במפרץ חיפה: תנו לנשום בשקט
• כמו בכיפור: יום ללא מכוניות ברחבי העולם
• זיהום אוויר בתוך הבית: כך תגנו על משפחתכם
  

>> מחבקים את הדרום: במיוחד עכשיו - רוכשים מעסקים בדרום

למרות שזיהום אוויר נחשב כ"אויב שקט" - בלתי נראה ובלתי מורגש בטווח קצר - הוא הורג 7 מיליון בני אדם מדי שנה על פי דו"ח של ארגון הבריאות העולמי ו-2,500 איש בשנה בישראל על פי נתוני ה-OECD. יחד עם זאת, ישנם הרבה דעות קדומות לא מבוססות ומוטעות לגבי זיהום אוויר ואופן ההתמודדות עמו. 

זיו לאוטמן ורן קורבר, מהנדסי סביבה בוגרי הטכניון, מבקשים להפריך כמה מהמיתוסים הנפוצים ביותר באמצעות מידע שנאסף בין היתר מאפליקציית בריזומטר שפיתחו, השואבת נתונים מ-300 תחנות ניטור אוויר ברחבי הארץ ומספקת לציבור הרחב מידע על מידת זיהום האוויר בנקודות שונות.

זיהום אוויר בצומת הצ'ק פוסט(צילום: אבישג שאר-ישוב)

• בירושלים ובגוש עציון חריגות זיהום האוויר הגבוהות בישראל - זאת מכיוון שלמרות גובהן ומיקומן הגיאוגרפי והדעה הרווחת שהאוויר בהן נחשב לצלול, זיהום האוויר הנוצר בגוש דן נע לכיוונן. מיד אחריהן נמצאות תל-אביב, מודיעין ובאר שבע.
  

• הערים בעלי מספר הימים הכי פחות מזוהמים (כלומר מספר הימים הנמוך ביותר בהם נרשם זיהום אוויר גבוה) הן חיפה וקרית אתא, שבהן דווקא מרוכזים לא מעט מפעלים כימיים. הסיבה לכך הינה שמקורות הפליטה של המפעלים הן ארובות בגובה של עשרות מטרים וביחד עם רוח מערבית, המזהמים מפוזרים מהן והלאה, לעבר מזרח הארץ. 
  
  בנוסף לכך, מחקרים קבעו שברוב הערים המפותחות בעולם פליטות מזהמים מכלי רכב מהוות 40% מזיהום האוויר. מאחר ובערים אלו ירדה בשנים האחרונות צפיפות התנועה ברכבים ועלה השימוש בתחבורה ציבורית, לפי לאוטמן ורן קורבר, הופחתו בהתאמה גם פליטות אלו.
  

גוש עציון במבט אווירי. רמות גבוהות של זיהום(צילום: Lowshot.com)

• זיהום אוויר משתנה בהתאם לזמן (עונות, ימים ואפילו שעות) ולמרחב (מרחק ממקום הפליטה, קרבה לכבישים ועוד). לכן לא ניתן להגדיר עיר מסוימת שהיא מזוהמת תמיד. אמנם יש ערים בהן נמדדות חריגות גבוהות יותר מערכי זיהום אוויר שנקבעו בחוק אוויר נקי, אך עדיין מדובר על אזורים וימים ספציפיים לאורך השנה.
  

• אזורים ירוקים טובים יותר? לא בהכרח. האוזון, מזהם אוויר בלתי נראה וחמקמק, זקוק לזמן ולקרני שמש כדי להופיע. דווקא האזורים הנחשבים ל"פסטורליים" כמו בית שמש, טבעון, גוש עציון ואילת סובלים בחודשי הקיץ מזיהום אוויר קבוע ברמה בינונית שמקורו באוזון. זיהום האוויר הנישא עם הרוח לאזורי פנים הארץ, הרחוקים מתעשייה או ממטרופולינים גדולים, מגביר את הופעת האוזון.
  

• יותר מ-60% מהחלקיקים שפוגעים בדרכי הנשימה שלנו מגיעים מחוץ לגבולות ישראל, למשל ממדינות ערב וממדינות אירופה בגלל תנאים אקלימיים כמו רוחות חזקות אשר מופיעות בעונות המעבר ובחורף. זוהי בעצם תופעת האובך שכולנו מכירים, שמקורה בחלק גדול מהפעמים הן רוחות חזקות שמביאות אבק מאזורים יבשים כמו ירדן, סוריה ואפילו סעודיה.
  

• ארגון הבריאות העולמי הכריז על זיהום האוויר כגורם סיכון בריאותי גדול יותר מחוסר היגיינה או מים לא נקיים, כתוצאה מהשילוב בין התפוצה הרחבה שלו והסיכון הבריאותי שהוא טומן בחובו.
  

• הגברת קצב הבנייה בשנים האחרונות לא הצליחה להוריד את מחירי הדיור, אך דווקא כן הובילה לזיהום אוויר מוגבר בשל ריכוזי חלקיקים גבוהים בערים מסוימות כגון מודיעין, שהינם תוצר של תהליכי הבנייה.
  

• בעוד שברוב הערים בארץ זיהום האוויר גבוה יותר בשעות הנסיעה והחזרה לעבודה (שעות הבוקר המוקדמות ושעות אחר הצהריים), באילת זיהום האוויר דווקא גבוה יותר בימי חמישי ושישי בערב, בעקבות מקומות הבילוי והמלונות שמתמלאים בסוף השבוע. זאת לצד הרוחות החזקות באילת, שגורמות לפיזור של אבק וכך מגבירות את זיהום האוויר.