משה מי"ב1 ומשה מי"ב2 למדו יחד ונפלו בקרב
תיכון דנמרק בירושלים איבד תוך שמונה ימים שניים מבוגריו, לוחם גולני משה מלקו ולוחם ההנדסה משה דוינו. "לימדנו אותם להיות אזרחים טובים ותורמים, עוד בוגרים שלנו נמצאים בעזה"
"קשה לאבד שני ילדים בהפרש כל כך קטן". שמונה ימים בלבד הפרידו בין מותו של לוחם גולני סמל ראשון משה מלקו למותו של לוחם הנדסה סמל ראשון משה דוינו. שמותיהם של השניים שנפלו בקרבות ברצועת עזה יצטרפו לפינת ה"יזכור" של תיכון דנמרק בירושלים, שאיבד במערכות ישראל 22 מבוגריו. מלקו סיים את לימודיו בכיתה י"ב 1 ודוינו למד בכיתה י"ב 2.
בית הספר נפתח הבוקר (יום ג') כדי לקבל את תלמידי המוסד שנזקקו לתמיכה. הצוות החינוכי ועובדים סוציאליים הגיעו למקום וניסו לדבר אל לבם של החניכים ההמומים. "משה מלקו היה
צנוע וענו, שאהב את כל מי שמסביבו, ולמשה דוינו היה חשוב לעזור לכל חבריו", סיפר סגן מנהל בית הספר, אבי מלכה, שהכיר את השניים.
בסמוך לדלת הכניסה של התיכון הוקמה פינת זיכרון זמנית לשני הלוחמים. למרות צמידות המקרים הקשים, צוות בית הספר לא מטיל ספקות בחינוך שקיבלו הבוגרים שנפלו. "לימדנו אותם להיות אזרחים טובים ותורמים", אמר סגן המנהל מלכה. "יש לנו עוד תלמידים שנלחמים בעזה ואנחנו בקשר איתם. אחרי שמשה מלקו נפל התארגנה קבוצה של תלמידים שכל מה שעניין אותם זה איך לעזור למשפחה שלו".
בוגרי השכבה פתחו קבוצה בווטסאפ שעוסקת בלחימה בעזה, ובאופן טבעי מותם של שני הלוחמים עמד במרכז השיחות. ליאת חנוך אוליאל, שהייתה המחנכת של משה דוינו, סיפרה: "אני זוכרת שהוא הגיע לכאן בפעם הראשונה עם חלומות ושאיפות. כבר אז הוא דיבר על כך שהוא רוצה לשרת כלוחם. מדי פעם הייתי בקשר מאוד קרוב איתו, הרגשתי שהוא בן נוסף שלי. הוא היה מקסים, נבון ושנון. אני לא מעכלת את המוות שלו".
אל בית משפחת דוינו, שנמצא בסמוך לבית הספר, הגיעו משעות הבוקר מאות מנחמים ובכללם חברים ובני משפחה. דודתו, רויטל חיון, סיפרה כי אחיינה התעקש לשרת ביחידה קרבית.
לדבריה, "כשהוא הגיע לבקו"ם רצו לשבץ אותו לתפקיד אחר, הוא נשאר שם במשך ימים עד ששיבצו אותו לתפקיד של לוחם. משה היה מנהיג בנשמה, דאג לחברים ולמשפחה, אבל עשה את זה בצורה מופנמת ושקטה".
בת משפחה אחרת סיפרה: "ביום שישי האחרון משה הפתיע והגיע לחופשה קצרה מהמלחמה, כל מה שעניין אותו היה לחזור לחברים שלו. ביקשתי ממנו שישמור על עצמו והוא אמר שהוא מוגן בתוך הדי-9. כשהוא היה בבית אלו היו רגעים של אושר, כנראה הוא בא להיפרד מאיתנו כי הרגיש שמשהו לא בסדר".
לפנייה לכתב/ת 
