האמת מאחורי מכתב הגינוי נגד ישראל ב-Lancet
ד"ר דביר דורי, רופא ישראלי שמתחיל את ההתמחות בעוד חודש, מסביר למה מכתב הרופאים ב-Lancet עבר עבירה חמורה על כללי האתיקה המדעית - רפואית, מוסיף כי מכתבים כאלה מתפרסמים בו לא מעט, ומאוכזב כי העיתון לא איפשר פרסום מכתב התומך בישראל
מכתב או מאמר רפואי? כתב העת הרפואי היוקרתי The Lancet פרסם בתאריך ה-23.7.2014 מאמר שעליו חתומים 24 רופאים ומדענים, המגנה בחריפות את פעילות צה"ל בעזה וקורא לעולם "לא לשתוק אל מול פשעי המלחמה של ישראל והטבח ההמוני שהיא מבצעת נגד אזרחים וילדים".
עוד סיפורים חמים - בפייסבוק שלנו
בסיום המכתב הגלוי שפורסם במהדורה המקוונת של כתב העת, טוענים הרופאים כי "התנהגותה של ישראל מעליבה את המין האנושי, את האינטליגנציה ואת כבוד האדם. ישראל מבצעת מעשי טבח איומים ופשעים נגד האנושות". עד כאן.
הרופאים הישראלים עונים
רופאי הדרום נגד מדעני Lancet: "מלאי שנאה לישראל"
משרד הבריאות: מכתב הרופאים 'גובל בעלילת דם'
"לא מדובר במאמר רפואי"
אכן דברים קשים, אך חשוב להעמיד דברים בפרופורציה: ראשית כל, לא מדובר במאמר רפואי המתבצע תחת כללי מחקר אקדמי קפדניים ונתון למגבלות כגון ביקורת עמיתים, אלא במכתב פתוח שפורסם תחת מדור "התכתבות" וככזה אינו מבטא דבר זולת דעתו האישית של הכותב.
אין מדובר בדבר חדש: כתבי עת רפואיים נוטים לעסוק במדורי ההתכתבות בנושאים אקטואלים שונים. כתב עת יוקרתי אף יותר מה-Lancet, ה-New England Journal of Medicine, אף הגדיל לעשות ובמהלך המירוץ לבחירות האחרונות בארה"ב פרסם מאמרים פרי-עטם של ברק אובמה ומיט רומני (יריבו למירוץ) בנושא תוכנית הביטוח הרפואי שהיתה על הפרק.
יצוין שבמקרה המוזכר שני המאמרים פורסמו זה לצד זה באותה מהדורה, באופן שהקל על הקורא לעמוד על השוני הרב ביניהם ולראות את הדעה מול הדעה שכנגד, ומצער שה-Lancet מצא לנכון להפקיר את הזירה לדעה שמנגחת את ישראל ללא הצגת מאמר מהצד השני.
אך מעבר לכך, מהתמקדות במאמר עצמו (ובעיקר בזו שחיברה אותו) עולות מספר תהיות:
1. מחברת המכתב היא פרופסור פאולה מנדוקה (Paola Manduca)
גנטיקאית בוגרת אוניברסיטת גנואה באיטליה, שעבדה בעבר בבית החולים "שיפא" בעזה.
מחיפוש מהיר במאגרי המידע עולה שלפרופ' מנדוקה שני פרסומים מדעיים בלבד כמחברת ראשונה (נדיר מאוד אצל רופא או חוקר ברמת פרופסור).
אחד מהם מחודש מאי האחרון, שבצורה רצופת טעויות והטיות מוצא קשר, כביכול, בין המצאות שרידי מתכות רעילות בשיער של ילודים בעלי מומים בעזה באזורים שהופצצו ע"י צה"ל.
מיותר לציין שמאמר זה פורסם בכתב עת בעל שיעור חשיפה נמוך מזה של ה-Lancet בכמה סדרי גודל.
באופן פרדוקסלי, "המאמר" היחיד שמצטט את אותו מחקר של פרופ' מנדוקה (חשוב לציין שאיכות ורלוונטיות מאמרים רפואיים נמדדת בין השאר לפי מספר הפעמים בהם ציטטו אותם) הוא לא אחר מאשר אותו מכתב נאצה שפורסם ב-Lancet (או במילים פשוטות – גם הכפישה, וגם לא שכחה לפרסם את עצמה בדלת האחורית).
צר לי, אך לא יכולתי להשתחרר מההרגשה שעל ידי פרובוקציה והשתלחות חסרת רסן בממשלת ישראל ובצה"ל ותחת אצטלה של דאגה לבריאות הציבור ולזכויות אדם פרופסור מנדוקה השתחלה לכתב עת יוקרתי (שסביר להניח שלעולם לא היה מפרסם מאמר מדעי-רפואי שלה) בעיקר כדי לפרסם בצורה צינית מאמר קודם שלה.
2. בכל מאמר רפואי נדרש המחבר להצהיר על ניגוד עניינים
וזאת כדי לתת לקורא ולמבקרים הזדמנות להתרשם האם יש חשש שאינטרסים שונים (כספיים בדרך כלל) הצליחו להשפיע בצורה כלשהי על מסקנות המחקר.
תמוהה בעיני העובדה שפרופ' מנדוקה הצהירה באותו מאמר קודם שפרסמה בחודש מאי שאין לה שום ניגוד עניינים כלשהו, ולא טרחה להבהיר שבתור נציגת ארגון Medical Aid for Palestinians (שנוטל לכיסו 10% מכל התרומות המגיעות אליו, כך לפי אתר הארגון) יש לה אינטרס להגברת התרומות לארגון (וכפועל יוצא העלאת שכרה החודשי), בין השאר על-ידי מאמרים פסבדו-מדעיים מעין אלה.
חשוב לציין שהצהרה כוזבת זו מהווה עברה חמורה על כללי האתיקה המדעית-רפואית, וכשלעצמה מהווה עילה מספקת לפסילת מסקנות המאמר. גם במכתב הפתוח שפורסם ב-Lancet פרופ' מנדוקה מדווחת שאין לה אינטרסים מתחרים. התמונה שצירפתי, בה פרופ' מנדוקה נראית רביעית משמאל, מוכיחה אחרת.
3. אין מקורות מדעיים
גם אם נניח לשפה המכפישה, המשתלחת, והלא מדעית בעליל באותו "מכתב פתוח לתושבי עזה" שפורסם ב-Lancet השזורה בו בכל משפט (להלן מספר "פנינים":
"טבח", "שימוש בגז", "פשע מלחמה", "...בצורה מכוונת להרוס חיים של חפים מפשע", "עזה נהרגת על ידי אחת ממכונות המלחמה הגדולות והמתוחכמות בעולם"), גולת הכותרת בעיני באותו מכתב פתוח היא המשפט: "התנהגות ישראל היא עלבון לאנושיות, לאינטיליגנציה, לכבודנו, ולאתיקה המקצועית שלנו".
גם אם נניח לכל ההפרות הישירות והעקיפות של כללי האתיקה המקצועית אותן הזכרתי, יהיה מעניין להסתכל על רשימת האזכורים אותה מצרפת פרופ' מנדוקה למכתב הפתוח: שישה מקורות בלבד, וארבעה אם לא נתחשב במאמר הקודם שלה או של Naim Awny-עמיתה למחקרים קודמים ועובד רשות האנרגיה הפלסטינית.
מקור אחד מדו"ח של אונר"א (שבבית ספר השייך לארגון זה התגלו בסבב הנוכחי אמצעי לחימה מוסתרים של חמאס), מקור אחד של סוכנות הידיעות הפלסטינית "מע'ן", ומקור אחר מכתבת אינטרנט שככל הנראה מטרתה היא לקדם שלום אזורי במזרח התיכון – וזאת בשל כותרתה: "כבוד או מוות – אסור לנו להיכנע עכשיו..."
למעשה המקור היחידי שלא נגוע באינטרסים זרים הוא מתוך דו"ח של הסוכנות לתיאום עניינים הומניטריים של האו"ם, הסוקר בצורה עובדתית ומבלי להפנות אצבע מאשימה (באופן יחסי) את התדלדלות המשאבים כתוצאה מהסגר על עזה.
"זכותנו להגן על עצמנו"
אני אמנם איני יכול להתהדר בתואר פרופסור. אדרבא, אני נמצא רק בתחילת דרכי כרופא ועתידי המקצועי עוד נכון לפני.
אך מאוד מעציב שאנשים שכן מתהדרים בתואר זה מנסים ליצוק תוכן פסבדו-מדעי להכפשות ולשקרים שכל מטרתם היא ליטול מאיתנו באמצעי לחץ וחרם את זכותנו להגנה עצמית, וזאת תוך כדי אינטרסים זרים ורצון לפרסום עצמי תוך כדי ניצול ציני של סבלם של אותם חפים מפשע מבין הפלסטינים שנפגעו בלחימה בסבב הנוכחי. בלשונם הפילו עצמם.
ומעציב עוד יותר שכתב עת מכובד כמו ה-Lancet נתן במה לפרסום רווי האינטרסים זה. למרות שמדובר במדור "התכתבות", בשל רגישות הנושא היה ראוי לבדוק מי ומה עומדים מאחורי המכתב.
הכותב הוא רופא שסיים סטאז' ומתחיל עוד חודש התמחות
לפנייה לכתב/ת 
