תמונת פרידה: "זה היה החיבוק האחרון"
עדי בריגה נהרג במקום שבו חיבק בפעם האחרונה את זוגתו רק לפני כמה ימים. היא הגיעה לבקרו בשטח הכינוס במועצת אשכול ופגישתם נקלטה בעין העדשה של צלם ynet עידו ארז. "התחבקנו חצי שעה". עדי צולם שוב, כמה שעות לפני מותו מפגיעת פצמ"ר
פעמיים בשבוע האחרון נקלט לגמרי במקרה רב-סמל עדי בריגה (23) ז"ל, שנהרג שלשום מפגיעת פצמ"ר , במצלמתו של צלם ynet עידו ארז. הפעם הראשונה הייתה בשישי אחר הצהריים. יוליה סוקולוב (27), בת הזוג, נסעה לבקר את עדי אחרי שבועיים שלא נפגשו. עדי פגש אותה בשטחי הכינוס שם המתין להיכנס לרצועת עזה. הם עמדו והתחבקו - בלי לדעת שזו תהיה הפעם האחרונה. "עמדנו חצי שעה ולא הפסקנו להתחבק", סיפרה ל-ynet אחרי ששבה מהלווייתו של אהובהּ.
סוקולוב רצתה רק לראות את עדי, להביא לו אוכל ולחבק אותו. "החלטתי יחד עם אימא שלו פנינה ועוד כמה חברים מהמושב לאסוף אוכל ומצרכים לעדי ולחברים שלו, ונסענו לשטחי הכינוס שבהם היה", שחזרה. "עד אז היינו מדברים כל יום ולא הפסקנו להתגעגע אחד לשני".
"הגעתי אליו בדיוק למקום שבו הוא נהרג, ולא עשינו שום דבר חוץ מלעמוד ולהתחבק במשך חצי שעה". החיבוק של השניים, עומדים לבדם סמוך לעץ, נקלט במקרה בעדשתו של צלם ynet שחיכה באותה השעה לתדרוך של אלוף פיקוד הדרום. "ראיתי שעומדים צלמים ומצלמים אותנו, ואמרתי לעדי באוזן 'תסתכל, אנחנו כמו סלבריטי, יש לנו צלמי פפראצי', ושנינו צחקנו. פשוט עמדנו והתחבקנו ולא רצינו לעשות שום דבר חוץ מזה".
עדי צולם גם ביום מותו, כמה שעות לפני פגיעת הפצמ"ר, כשספּרים אזרחיים הגיעו לבקר את החיילים בשטח הכינוס.
יוליה ועדי נפגשו לפני תשעה חודשים והכירו דרך חבר ילדות של עדי, משה מרסיאנו. היא עבדה בתחנת דלק בקיבוץ ברור חיל, לשם הגיע עדי יחד עם חברו, והשניים התאהבו במבט ראשון. כעבור חמישה חודשים הם עברו להתגורר יחד בדירה משותפת באשקלון. עדי עבד כטבח באולם אירועים ויוליה עבדה בחברת ביטוח, והשניים החלו לבנות יחדיו את עתידם. כשעדי נקרא למילואים הוא לא חשב פעמיים, נפרד מיוליה והצטרף אל חבריו, בתור נהג בחטיבת שריון.
"אני מכיר אותו מאז שהיינו ילדים", סיפר חברו משה. "כשהוא פגש את יוליה ראיתי איך הוא מתאהב בה ממבט ראשון והיה לי ברור שהם נועדו זה לזה". יוליה ראתה אתמול בפעם הראשונה את התמונה שמתעדת את פגישתם האחרונה: "זו הייתה הפעם האחרונה שראיתי אותו והפעם האחרונה שהצטלמנו ביחד", אמרה. "לא ידעתי שזו תהיה הפגישה האחרונה שלנו, אבל לפחות אני יודעת שיש לי את הזיכרון האחרון ממנו".
עדי הובא למנוחות אתמול בבית העלמין באשקלון. אמו פנינה ספדה לו: "נאמר עליך הכול. כולם הספידו אותך ומה נשאר לי לומר, ילד אהוב של אימא? 13 שנים חיכיתי לך, עברתי טיפולים קשים ועכשיו כל מה שנשאר לי זה לומר איך נפלו גיבורים. היית ילד אדיב, יפה תואר, שתמיד התנדב ותמיד עזר, וככה תישאר אצלי בלב לנצח".
חבריו של עדי סיפרו שאהב לרכוב על סוסים, השתתף בתחרויות והדריך ילדים ברכיבה.
אחותו של עדי, מיכל, גם נשאה דברים: "הבטחתי להיות חזקה כאן בבית העלמין ואני אהיה חזקה גם לאחר מכן, והכול בשבילך. ליווית אותי ברגעים הכי חשובים בחיים שלי, בחתונה, בלידה, ועכשיו אני מלווה אותך בדרכך האחרונה. סיפרתי לבתי שפגע בך טיל ושיותר לא תחזור, והיא אמרה לי שהבטחת לה שתחזור. היית עבורי דוגמה ותמיד סיפרתי עליך לתלמידים שלי, היית האור של הבית ושל המשפחה".
באופן מקרי נשלח צלם ynet עידו ארז לצלם גם את מסע ההלוויה של עדי בריגה (התמונות באמצע הכתבה), "יש לי צמרמורת רק מהמחשבה על כך. הוא תועד במצלמה שלי פעמיים בשני מקרים שונים. בחיים שלי לא קרה לי דבר כזה. תיעדתי אותו בחיבוק עם בת זוגו, בשטח הכינוס ולבסוף בהלוויה". לאחר ההלוויה פנתה בת הזוג לצלם רויטרס וביקשה ליצור קשר עם הצלם שתיעד את החיבוק האחרון, ובערב הועברה אליה התמונה המקורית. "תודה רבה לך. זה הזיכרון האחרון ממנו", כתבה יוליה לצלם.
לצד עדי נטמנו היום שלושת ההרוגים האחרים מפגיעת הפצמ"ר: סמל-ראשון אליאב אליהו חיים כחלון, בן 22 מצפת; רב-טוראי מידן מימון ביטון בן 20 מנתיבות, ורב-טוראי נירן כהן בן 20 מטבריה. אתמול בשעות הצהריים נהרג גם סמל-ראשון משה דוינו, בן 20 מירושלים, במהלך פעילות מבצעית ברצועת עזה, והוא נקבר בבית העלמין הצבאי בהר הרצל.