מאסר למטפלות שקיללו ילד: "ערבי, ימח שמך"

שתי מטפלות בגן קהילתי בי-ם נהגו לקלל, לצבוט ולהשליך חפצים על ראשם של פעוטות. השופט אמנון כהן שלח אותן לחודשיים מאחורי סורג ובריח

עו"ד קובי מרגולובפורסם: 31.07.14 , 08:13

מטפלות שהתעללו בפעוטות בגן קהילתי בירושלים ירצו חודשיים מאסר מאחורי סורג ובריח - כך קבע לאחרונה שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, אמנון כהן. במשפט התברר שבין היתר נהגו המטפלות להכות את הפעוטות ולהשתמש כלפיהם בביטויי גנאי כגון "ערבי, יימח שמך" ו"שמנה".

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

בכתב אישום שהוגש נגד שתי הנאשמות, בנות 46 ו-29 שעבדו כמטפלות בגן הקהילתי "פריד" בירושלים, נטען כי בין ינואר למאי 2011 נהגו השתיים להתעלל בפעוטות בני שלושה חודשים עד שלוש שנים. הנאשמות הודו במעשים שיוחסו להן בכתב אישום מתוקן, והורשעו בעבירות רבות של תקיפה בנסיבות מחמירות.

על פי כתב האישום הן נהגו לצעוק לעבר בנה של עובדת זרה "גוי" ו"ערבי, יימח שמך". פעוטה אחרת הן נהגו לצבוט בלחייה עד להיווצרות אדמומיות ואחרת כונתה על ידן "קובבה" ו"שמנה". על ראשו של פעוט אחר הן נהגו להשליך כדורים וצעצועים במשחק שכונה על ידן "כדורי". השתיים טענו שהמעשים לא נבעו מרוע אלא מהקושי שבטיפול בעשרות זאטוטים.

הסדר הטיעון לא כלל הסכמה לעניין העונש, וכל אחד מהצדדים הביע את דרישתו בפני השופט. המדינה ביקשה לגזור על הנאשמות 10 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי ולחייבן בפיצוי הפעוטות.

הסנגורים, מנגד, ביקשו להטיל על הנאשמות עבודות לשירות הציבור בלבד. הסנגורים גם ביקשו להתחשב בנסיבות חייהן הקשות של הנאשמות: המבוגרת יותר, אלמנה חולת אפילפסיה שסובלת מדיכאון, והצעירה יותר, אם לשני קטינים שמצויה בקשיים כלכליים. שתי הנאשמות הביעו חרטה וצער על מעשיהן.

מעילה באמון ההורים

השופט כהן קבע שמעשי הנאשמות פגעו בשלומם של זאטוטים חסרי ישע שלא יכלו להגן על עצמם או לספר להוריהם על המאורעות. הפגיעה גדולה פי כמה נוכח תפקידן של הנאשמות, שהיו אמונות על שלום הפעוטות ומעלו באמון ההורים שהפקידו בידיהן את ילדיהם.

השופט גם הדגיש את הפגיעה בכלל ציבור ההורים, שעלולים לחשוש לשים את ילדיהם בגנים, ובאמון במערכת החינוך.

גזר הדין ייחס חומרה לכך שהפגיעות בפעוטות חזרו על עצמן מדי יום ביומו לאורך חודשים. השופט כהן קבע שלא הייתה זו סתם התנהגות לא ראויה, אלא שיטה קלוקלת להשלטת סדר באמצעות פגיעות פיזיות ומילוליות בזאטוטים. לדבריו יהיה זה קשה לדעת אם ואיך ישפיעו האמירות האכזריות ומעוררות הסלידה על נפשם של הפעוטות.

הוא העדיף את שיקולי ההרתעה על פני נסיבותיהן האישיות של הנאשמות במטרה להבהיר לכל מי שפוגע בתינוקות רכים שהוא צפוי לענישה קשה. על כל אחת מהנאשמות נגזרו חודשיים מאסר בפועל ושישה חודשי מאסר על תנאי.

העובדה שבית המשפט לא מצא לנכון להורות כי עונש המאסר ירוצה בעבודות שירות מבליטה את החומרה שייחס למעשי הנאשמות, וממחישה ביתר שאת את תפקידו של בית המשפט בהרתעת עבריינים פוטנציאליים באמצעות השתת עונש מוחשי וקשה.