"ישראל משתמשת בפטיש כדי לרסק בוטן"
מתחילת "צוק איתן" מפרסם צה"ל סרטונים של טייסים מבטלים תקיפות, קורא לעזתים להתפנות, ורה"מ מטיח האשמות על שימוש באזרחים כמגן אנושי. אלא שבמערב אירופה, אומרים ל-ynet עיתונאים זרים, תמונה של פלסטינים הרוגים שווה יותר מאלף מילים ישראליות: "כשילדים נהרגים ישראל מפסידה"
"צוק איתן " גם בהסברה? בשעה שישראל ממשיכה להדגיש את מאמציה למנוע פגיעה באזרחים ברצועת עזה, דעת הקהל באירופה מוכיחה כי בעיני האירופאים, כשמדובר בחיי אדם - העיקר אינו הכוונה.
"צוק איתן" - כותרות אחרונות:
מתה התינוקת שהוצאה מרחם אמהּ המתה
עזה ביום שאחרי: 3 תרחישים לסיום המלחמה
"רק שיורידו את האמברקס ונמשיך עד הים"
הערבים מתעבים את חמאס: "הוא לא עזה"
מתחילת המבצע מפרסם דובר צה"ל סרטונים של טייסים מבטלים תקיפות, קצינים מסבירים על הקריאה לאזרחים להתפנות, וראש הממשלה מטיח האשמות על שימוש באזרחים כמגן אנושי - ובכל זאת, המבקרים את ישראל בחו"ל לא נותנים לעובדות לבלבל אותם. "הרוב רואים במספר הנפגעים מדד שקובע איזה צד הוא המוסרי ביותר", מסביר ל-ynet מיקל אנדרסון, פרשן פוליטי מדנמרק. "לדעתם, אם כל כך הרבה אנשים נהרגים כתוצאה מתקיפות צה"ל, זו בהכרח תוצאה של אדישות או זדון”.
"כיפת ברזל" דווקא מחלישה את ההסברה
"המבצע נראה בקהילה הבינלאומית כמו תגובה מוגזמת ולא פרופורציונלית, כאילו שמשתמשים בפטיש כדי לרסק בוטן", ממשיך ליאו סנדרוביץ', עיתונאי בריטי שעובד בבלגיה שנים רבות. "יש תחושה שממשלת ישראל מנוהלת על ידי שמרנים בעלי קו נוקשה שהגדירו לעצמם משימה ולא אכפת להם מדעת הקהל העולמית, ושגם בישראל יש ביקורת על המבצע."בעיתונים הבלגיים מתנהל כיום דיון אם נכון להשוות בין התקיפות בעזה לרקטות שנורות על ישראל", מגלה סנדרוביץ', "שכן נראה כי התקיפות בעזה הרבה יותר הרסניות. מאידך, בניגוד לרקטות, הן לא מכוונות במיוחד לעבר אזרחים". אנדרסון מספר על תחושות דומות בדנמרק: "לרוב הדנים אין אהבה לחמאס, אבל הם רואים את הפעולות שלו כתוצאה של הכיבוש הישראלי. לישראלים זה עשוי להישמע מוזר, אבל המבצע בעזה היה כנראה נתפש כמוצדק יותר אילולא מערכת 'כיפת ברזל' ואם חמאס היה מצליח להנחית מכה באמת הרסנית על אזרחי ישראל".
"רוב המערב אירופאים לא יודעים איפה עזה"
מתחילת ההסלמה מנסים נציגי CIDI לתת ביטוי לעמדת ישראל דרך מאמרים, ראיונות לתקשורת ועבודת שדולנות (לובי). הארגון ההולנדי אינו היחיד - באירופה פועל, למשל, גם ארגון EIPA שבסיסו בבריסל, מסייע לעיתונאים אירופאים שמסקרים את ישראל והאזור, מארגן עבורם משלחות ותדרוכים ומפעיל חמ"ל ששולח עדכונים יומיים מכל גורמי ההסברה הישראליים. "ישראל חייבת להדגיש את הדימוי שלה כדמוקרטיה היחידה באזור שהצבא שלה דבק בנורמות מוסריות וערכיות", מפרט יוסי למפקוביץ', אחראי פעילות המדיה של EIPA באירופה.
"כדי להשפיע על דעתו של מישהו, צריך לספק עובדות, חומר רקע והסבר הגיוני - ולא תעמולה, כמו חמאס. בסופו של דבר האמת תצא לאור", הוא ממשיך.
העיתונאים האירופאים מודים כי לקהל היעד שלהם אכן חסר ידע: "דנמרק היא מדינה שלאזרחיה אין שום ניסיון עם לוחמה, ורובם לא מבינים את המשמעות של לוחמה בשטח בנוי נגד אויב שמוטמע לחלוטין בתוך אוכלוסייה אזרחית", מעיד אנדרסון. "בכנות, אני לא בטוח שרבים מהדנים ומאזרחי מערב אירופה בכלל יוכלו למקם את עזה על מפה לא מסומנת".
"ככלל, הדבר ההגיוני ביותר הוא להסביר את המורכבות של המצב ולהיאבק באי-הבנות שקיימות בשפע", ממשיך העיתונאי הדני. "למשל, העובדה שחמאס מתחבא באופן שיטתי מאחורי אוכלוסייה אזרחית היא דבר שלעתים קרובות שוכחים או ממעיטים מחשיבותו. כשפורסם שישראל עודדה את תושבי צפון עזה להתפנות, אנשים רבים לא ראו כל בעיה בהנחיית חמאס לתושבים להישאר בבתים וחשבו ש'ממילא אין להם לאן ללכת כי עזה כה קטנה'. הם לא ידעו להבחין בין הבטיחות היחסית של מחנות הפליטים של האו"ם לעומת ההימצאות באזור של לחימה עזה. לדעתי, קשה מאוד לשנות את הדעות הנחרצות של אנשים, לכיוון כזה או אחר. עם זאת, אפשר לגרום לחלק מהאנשים להבין שהמצב מורכב יותר משחשבו".
"תמונות ההרס בישראל לא חמורות מדי"
הכתב הבריטי מציע למעשה להילחם ב"אש באמצעות אש": "כרגע בתקשורת שולטות תמונות ההרס בעזה ולעתים רחוקות רואים תמונות מישראל. לסיפורים כמו מות ארבעת הנערים שנפגעו מהפצצה בחוף עזה יש יותר השפעה והם מציגים את הפלסטינים כקורבנות”, בהולנד, לעומת זאת, בחרה ווט לנקוט טקטיקה אחרת: “תמונות ההרס בישראל לא יעבדו, כי הוא לא חמור מספיק וכי הוא לא נוגע מספיק באנשים. במקום זאת, עלינו להוציא את הרגש מהקונפליקט הזה ולהדגיש את היהגיון".
הרצון לפנות ל"היגיון" של ההולנדים הביא את ווט לפרסם מאמר דעה בימים שקדמו לכניסה הקרקעית, שבו התריעה מפני היום שבו יפורסמו תמונות ההרג בעזה. “הסכסוך הזה עוסק בסופו של דבר בתדמית, ואני הסברתי את אופי הלוחמה הלא סימטרית ברצועה והזהרתי שברגע שהתמונות מעזה יפורסמו, ישראל תפסיד ברמת דעת הקהל וחמאס ינצח. לדעתי, זה עזר להילחם בתמונות האלו. המאמר הזה קיבל המון תגובות, במיוחד מאנשים שדעתם אינה שחור או לבן".
קרב אבוד מראש?
בישראל שוררת לעתים התחושה כי הניסיון לכבוש את דעת הקהל האירופית הוא קרב אבוד מראש - בעיקר בשל אחוז המוסלמים העולה והאנטישמיות, שכבר אינה כל כך סמויה. בהפגנות נגד מבצע "צוק איתן" ברחבי העולם נראו לא אחת צלבי קרס ושלטים שמשווים את ישראל להיטלר. “זה קורה יותר ויותר", מעיד למפקוביץ', שמתגורר בבריסל, “המפגינים קוראים לרצח יהודים ומשווים את הישראלים לנאצים, לעתים בתמיכת מנהיגים פוליטיים כמו ראש ממשלת טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן. אנטי-ציונות כיום מובילה בוודאות לאנטישמיות. מנהיגי אירופה מגנים זאת בהצהרות, אבל עליהם לאסור הפגנות כאלו".
גם ווט מודה כי היא מרגישה לעתים כאישה השנואה ביותר בהולנד. "אני בחזית, אז אני סופגת המון ביקורת", היא מספרת, “כיום רוב האירועים האנטישמיים מתרחשים ברשתות החברתיות. התגובה החמורה ביותר שקיבלתי הייתה בטוויטר. כתבו לי 'אל תדאגי השואה השנייה בדרך, אללה ידאג לזה'. במקרה אחר, בהפגנה שבה השתתפו 3,000 בני אדם, ראפר שנאם קרא לי 'האדם המגונה ביותר בהולנד'”. חרף זאת, ווט מתעקשת כי גילויי האנטישמיות הפעם מצומצמים הרבה יותר לעומת ימי מבצע "עופרת יצוקה", למשל.
יתרה מכך, לטענתה, ההשוואה בין הביקורת הזרה על ישראל לאנטישמיות היא הטעות החמורה ביותר מצדה של ישראל. “יש מקומות שבהם שני הדברים חופפים וברור שיש אנשים שמתחבאים מאחורי האמירה 'אני לא אנטישמי, אני אנטי ציוני' - אבל לבטל כל ביקורת על ישראל, זה קטלני בזירה האירופית. ישראל מנמיכה את עצמה בכך שהיא נגררת לדיון הזה. שמעתי את הטענות האלו גם מפוליטיקאים ישראלים ובתור אלו שעוסקים בהסברה למען ישראל, זה הופך את החיים שלנו לגיהנום”.
במקום להתלונן על נוכחות הדעות הקדומות, מברכים גורמי ההסברה על ההצלחות הקטנות. “לתחושתי, ישראל הצליחה להעביר לעולם את מטרות המבצע הנוכחי ואת העובדה שאינה נמצאת במלחמה עם תושבי עזה, וגם התקשורת הזרה הציגה הפעם את הנרטיב הישראלי הרבה יותר מבעבר", מעיד למפקוביץ'. “סימן להצלחה שלנו הוא ריבוי הצהרות התמיכה ממנהיגים אירופאים שהדגישו את זכותה של ישראל להגן על עצמה. עם זאת, דעת הקהל הרחבה תמיד מושפעת יותר מהקיצונים, שהם פעילים יותר מאשר המרכז הפוליטי, וגם להתחזקות הג'יהאדיסטים יש בכך חלק".
ווט, שגם מדווחת על יחס הוגן יותר מהתקשורת במבצע הנוכחי לעומת באלו שקדמו לו, מדגישה כי היכולת לשנות את דעתו של אדם תלויה בעיקר במידת פתיחותו לדעות אחרות. “יש לנו אחוז מוסלמים גבוה מאוד ורק מעטים מעוניינים להקשיב, אבל אני מאמינה שאנשים לא ישנאו את ישראל 'לא משנה מה'. יש לי גם הוכחה: רק באחרונה, חבר המפלגה הסוציאליסטית שתמיד תמכה בפלסטינים התראיין בטלוויזיה ההולנדית ודרש סנקציות על חמאס והרשות הפלסטינית. זה קול שלא שמענו בעבר. יש גם המון אנשים שבוחרים צד מבלי לדעת דבר על הסכסוך, וזה מדאיג”.
גם ווט מצביעה על מגמת רדיקליזציה בהולנד ובאירופה בכלל, אולם היא דווקא רואה בכך הזדמנות: "ישראל צריכה להדגיש שזה לא סכסוך ישראלי-פלסטיני אלא סכסוך ישראלי-ערבי, ולהזכיר שהיא מתמודדת עם כל הכוחות המפחידים שעולים עתה בעולם הערבי, דעאש ואל-קאעידה, כי יש לנו אותם גם פה ואנחנו משקשקים מפחד. לדעתי, אנשים מתחילים להבין שישראל נמצאת בחזית מול כוחות רדיקליים יותר, וברגע שייווצר אויב משותף, הכוחות האלו גם עשויים לאחד את המתונים בצד הישראלי והפלסטיני".
Read this article in English
לפנייה לכתב/ת 
