אין לנו מה לחפש שם
עכשיו בחמאס רוצים שנרחיב את הפעולה לעומק עזה, אז למה לשחק לידיהם? אנחנו כבר במרחק נגיעה מניצחון על "גרילת המטרו"
צוק איתן - כל העדכונים והכתבות
מההיבט האסטרטגי אין טעם להיכנס לעומק השטח הבנוי או אפילו לכתר את העיר עזה, אם איננו מתכוונים למוטט את חמאס ולהישאר ולשלוט במקומו ברצועה במשך שנים; כלומר עד שיימצא גורם אחראי עם יכולת משילות - אבו מאזן למשל - שיחליף אותנו, לפחות בהיבט האזרחי. כל השתלשלות דברים אחרת תגרום לכך שעזה תהיה סומליה ואנחנו נתגעגע לחמאס.
גם במישור הטקטי - מי שדורשים שכוחות צה"ל על הקרקע ינועו ללא הפסק ויתקפו "כדי שלא יישבו כברווזים במטווח", טועים ומטעים. לא חלילה מזדון, אלא מפני שהם מסתמכים על תיאוריה צבאית ועקרונות לחימה שהיו נכונים בזמנים ובסוגי לחימה אחרים. הם אינם מתאימים להתמודדות עם "גרילת המטרו" שחמאס עיצב ופיתח בכישרון לא מבוטל לקראת המערכה הנוכחית. כמו שהגרמנים לפני מלחמת העולם השנייה הבינו את היתרון שמעניק להם התווך התת-מימי, ובנו מאות צוללות שהסבו במלחמה נזק ואבידות עצומים לבעלות הברית, כך חמאס הבין לעומקו את היתרונות שהוא יכול להפיק מהקלות והמהירות שבה אפשר להתחפר ולרדת עמוק מתחת לפני הקרקע (בגלל ההרכב הגיאולוגי שלה).
לא צריך לאבד פרופורציות: ההישג שקצר חמאס עד כה באמצעות המנהרות די עלוב בהשוואה לשאיפות וגם באופן אבסולוטי. אבל צריך גם להכיר בכך שהמחבלים עלו על משהו נכון מבחינתם: הם הבינו שאפשר לנצל את התווך התת-קרקעי לא רק כדי להגן על נכסיהם הפיזיים והאנושיים מפני כוח האש והמודיעין העדיפים של צה"ל, כפי שעשו בעבר, אלא - וזה החידוש - להפוך את המנהרות לפלטפורמה התקפית עיקרית ולהפתעה אסטרטגית שיש סיכוי טוב שתנחיל להם "תמונת ניצחון" ואולי אפילו חייל חטוף או כמה.
מחקירת אנשי ה"נחבה" (הכוח המובחר) ידוע שחמאס תכנן מראש, לקראת העימות הנוכחי, להפתיע אותנו בכך שיעביר את המלחמה לשטח האויב, כלומר לשטח ישראל, בזמן שכוחות צה"ל נעים ופועלים בשטחו. עד כה במהלך "צוק איתן" ביצע חמאס חמש מתקפות כאלה. רובן סוכלו, באחרות נהרגו 20 אחוז מהנופלים.
למרבה הצער, מרבית הנופלים, כמו ליד נחל עוז לפני יומיים, היו קורבן לשאננות ולחוסר משמעת מבצעית שנבעו מכך שהאסימון לא ירד למפקדים בשטח. הם לא הבינו או שלא טרחו להסביר לחיילים את האסטרטגיה החמאסית שנמנעת, בצדק מבחינתם, מעימות פרונטלי עם כוחותינו התוקפים בשטח הרצועה - אך מחפשת לפגוע ולפגע בעורף הלוגיסטי והאזרחי שלנו, שהוא יעד נחשק וטרף קל.
המנהרות נועדו לא רק לחדור לשטח ישראל אלא גם להפעיל טקטיקה דומה בעורף ובאגפי כוחות צה"ל הפועלים ברצועה. המנהרות מאפשרות לאנשי חמאס להיעלם במהירות באזור אחד שבו התגלו ולצוץ מחדש במבנה אחר או באזור אחר כשהם מאתרים הזדמנות. הם אומנו להמתין לחיילי צה"ל בתקווה שאלה ירדו בפיר הצר - והמחבלים יצליחו למשוך אליהם חייל ולהסתלק איתו, בעוד חבריו בפתח הפיר מנסים לברר מה קרה.
כאמור, חמאס העריך כבר אחרי "עופרת יצוקה" שצה"ל יתקוף קרקעית ברצועה ואף ינסה להגיע לעומק השטח הבנוי כדי להשיג הכרעה. אפשר להבין שחמאס גם יודע להעריך לאן נלך וכיצד נפעל וכי הוא רואה בהעמקת המתקפה הקרקעית הזדמנות עבורו ולא איום; מנקודת ראותו - ככל שכוחות צה"ל יעמיקו את חדירתם לתוך השטח הבנוי, כך יגדל מספר ההזדמנויות שבהן יתאפשר להם לפגוע ולפגע בחיילינו ובעיקר לממש את פסגת שאיפותיהם - לחטוף לוחם ישראלי או גופה. כרגע חמאס רוצה אותנו עמוק ככל האפשר בשטחו. למה לשחק לידיו?
במערכת השיקולים בעד ונגד העמקת התמרון לתוך השטח הבנוי, צריך גם להביא בחשבון שמטרת כוחות צה"ל הפועלים כעת בשטח הרצועה אינה לבצע סדרה של מפגני כוח שאולי ילחיצו את הנהגת חמאס ואולי לא (קרוב לוודאי שלא). המשימה היחידה שהוגדרה לצה"ל, בצדק, היא להשמיד את מנהרות התקיפה שאמורות לחדור לישראל. אנו יודעים אמנם שחמאס חפר מנהרות אלה לצרכים צבאיים, כדי להשיג הפתעה אסטרטגית בעורף צה"ל כשזה יתקוף ברצועה, ולא כדי לרצוח בסיטונות ביושבי עוטף עזה, אבל אין זה משנה - עצם הימצאות פתחי אותן מנהרות בסמיכות ליישובים הופכת אותן לאיום קיומי על האזרחים. מכאן שזו משימה לאומית בעדיפות ראשונה להשמיד אותן באופן שיטתי.
בכל מקרה ייקח לפלסטינים שנים לחפור "מטרו" חדש בממדים של זה הנוכחי, ועד אז יימצא גם פתרון טכנולוגי סטייל כיפת ברזל תת-קרקעית. לכן אסור לצאת משטח הרצועה עד שיושמדו אחרוני ההסתעפויות או הפירים של המנהרות שגילינו, ועוד נגלה, בימים הקרובים. ביצוע משימה זו מחייב עבודה איטית וזהירה מאוד במשך יממות רבות. במשך כל הזמן הזה כוחות של צה"ל נאלצים לשהות סטטית בשולי השטח הבנוי המזרחי של הרצועה. אין מנוס מזה.
תנועה למרחק לכאן או לכאן של הכוחות המגנים על עבודת הכוח ההנדסי לא ממש תשנה משהו. אפילו כניסה לעומק של קילומטר רק תיצור לחמאס הזדמנויות לזנב בהם. רק אש מדויקת מהאוויר ומהקרקע מרחיקה את המחבלים ממתחמי העבודה, וגם זה בעירבון מוגבל. לכן במקום לשעוט קדימה ולהתברבר ללא צורך מבצעי או אסטרטגי ממשי בסמטאות השטח הבנוי, צריך להתמקד בהפעלת אש חיפוי מדויקת לעבר מקורות ירי או התנגדות, ובעיקר לשמור על כללי החיפוי והאבטחה ההדדיים - הן בעת תנועה והן בעת מנוחה. לכוחות הנמצאים בתוך השטח אין צורך להסביר זאת. אבל ללוחמי היחידות המאבטחות את היישובים ואלו הממתינים בשטחי כינוס בשטח ישראל נדמה שעדיין לא נפל האסימון, על אף האבידות המיותרות שספגנו במקומות אלה.
להערכתי, הניצחון הצבאי במערכת "צוק איתן" נמצא בטווח נגיעה. עוד כמה מנהרות שיפוצצו והמטרה הושגה. חמאס אולי יוכל לשגר רקטות גם אחרי שתוכרז הפסקת אש, אבל לי נראה שההרתעה ארוכת הטווח כבר מתחילה להתגבש ולחלחל למעמקי "המטרו". רק שהבלתי צפוי בלחימה והדרג המדיני לא יהפכו את הקערה המלאה על פיה.