לינקים: דן שילון וחדר הסודות
המלחמה נוראית בטלוויזיה הרבה יותר מברשת, אבל ברור שהיא הכי כואבת במציאות, ממש כמו הסודות ברשת החדשה סיקרט. האינטרנט השבוע עם הופעת אורח של המעגל
המשדר מתחיל ב-20:00. מדברים על הפסקת אש. רוני דניאל אומר שזה יקרה, אולי, אבל יש גם המשך ירי. המון תיאורים. ערפל קרב. שלוש דקות. הפסקת אש. אולי.
הפרשן המדיני אודי סגל קובע כי המבצע נמשך כדי ללחוץ על חמאס. קרי אומר שנתניהו ביקש ממנו הפסקת אש הומניטרית. לאחר מכן רואים את את קרי אומר את זה בצילום של סוכנות AP מלפני שעה וחצי. סגל מפרשן שקרי ביקש או שזה נתניהו ויש איזו התכנסות לקראת המהלך. הוא מסביר שגורם ישראלי אומר שאין עדיין הסכמה על הפסקת אש, אבל לא יהיה כיבוש של עזה.
עכשיו תורו של אהוד יערי. הוא אומר שזה לילה קריטי מבחינת ישראל וזה ברור שחמאס רוצה הפסקת אש. הוא אמר את זה לקרי. אה, והמצרים לא יקשיבו למשעל, המשלחת לא יצאה וחמאס ויתר על מה שקרי כן או לא אמר לו במעבר רפיח ניר דבורים ליד עזה לה לה לה.
ואברמוביץ' עם ספרינט של חמאס, מכה אחרונה, או לצאת או להכנס דשדוש או גרירת רגליים - זו לא אסטרטגיה או מלחמה או לסיים - אין אמצע. זה זכרון דברים - אין ממש חוזה. אף אחד לא יודע. סיכום היום.
##
זו בערך המהדורה המרכזית בערוץ 2 ביום שלישי, חלק ממנה - 20 דקות. יש עוד כשעה וחצי של כתבות ודיבורים. במקביל אותו דבר קורה בערוץ 10 והערוץ הראשון. אלו מהדורות ללא פרסומות, קשות לצפייה, עצובות.
##
אז כך בערך זה בערך נראה, הלמה זה נראה ככה, יונית, הרבה יותר מורכב. גם ביום ובטח בלחימה. הדברים הברורים, שאפשר כבר לספר, יונית: הסיקור הוא פרו ישראלי, יש מהדורה ארוכה למלא, אין מידע חדש כמעט.
##
פורמט החדשות חייב להישמר. הוא לא רק עבור חברת החדשות הוא גם עבור הצופים שזקוקים לצפייה הזו בצורה הזו, עם יונית או הקושמרו האלו או אחרים שיתנהגו כך: אם גיא זוהר ישדר את המהדורה המרכזית הוא לא יישב על כסא בר וישאל מה החמאס שלנו עשה היום, אלא ידבר ברצינות אל המצלמה.
##
הדור הצעיר ודור הביניים לא צופה במהדורה כזו ארוכה ומתישה. הטלוויזיה אולי ברקע או הוחלפה כבר לגמרי בחדשות באינטרנט ובפיד הפייסבוק. הגולשים הללו יודעים את כל מה שחשוב לדעת: לא ברור אם יש או אין הפסקת אש, שקט מתוח בדרום, קרי דיבר לפני שעתיים.
אותו דור גם הספיק לומר את דעתו אם היא מעניינת מישהו, לראות סרטונים מצחיקים של החמאס, לישון, לעשות כלים, לכתוב כמה סטטוסים, לבדוק מה זה הסיקרט הזה שכולם מדברים עליו ואפילו לדעת אם היה משהו מעניין במהדורה - כי מישהו דיבר על זה בפייסבוק.
מי שעשה את זה חווה את המלחמה בצורה אחרת. אוורירית יותר, מותאמת אישית. זה לא שהוא לא מעודכן (אולי כן ואולי לא) או שהוא לא מתעניין בנופלים (אולי כן ואולי לא) או בפצועים. הוא לוקח את החוויה ומרכיב אותה בעצמו.
##
נניח,
הוא יכול ממש לעשות תמהיל חדשות של עצמו: קצת מהציוצים של פראח בכר, בת ה-16 מעזה שמתארת את המלחמה מביתה מול בית החולים שיפא, ולשלב עם דיווחיו של ילד ישראלי ושל דובר חמאס וכמובן דובר צה"ל. לשם אפשר להוסיף את AP ולבזוק מלמעלה את אלון בן דוד שמדווח ב-140 תווים משהו שבמהדורה היה לוקח לו כשתי דקות להסביר.
##
מה שזה אומר הוא שהכל משתנה, גם בפרדיגמה של ארגונים לוחמים ומדיניים, וגופי חדשות. החדירה של הרשתות החברתיות והסלולרי החכם הופכת את המלחמה הזו לראשונה עבורנו בה הטלוויזיה היא רק עוד מדיום ולא המשמעותי ביותר עבור חלק גדול מהאוכלוסייה.
##
אחרי החדשות קיבלנו דוגמה לשינוי בתוכנית הארכיאולוגית המעגל עם דן שילון, אחד מהאורחים זעם על כך שבאולפן החדשות שידרו את הסרטון של אנשי החמאס יוצאים ממנהרה והורגים חיילים באזור נחל עוז. "למה אתם צריכים להראות את זה?" הוא שאל.
התוכנית בה הוא נמצא הטעתה אותו לחשוב אולי שהשנה היא 1993. שהחומרים המזעזעים שצילם החמאס לא יגיעו לכל הישראלים אם בערוץ 2 יחליטו כך. זה לא הסיבוב הראשון של דן שילון, וכשיש אינטרנט האמת תמיד מחלחלת החוצה.
##
כמו שבמדיום הטלוויזיני יש פורמטים שונים אז כך גם ברשת. אנחנו מכנים זאת פלטפורמות. פלטפורמת פייסבוק היא המקום היפה הנעים, המשפחתי העדין. טוויטר הוא זרם תודעה מופרע ובוגר. הם לא לאנשים שונים אלא לסוג אחר של ביטוי.
##
סיקרט, הרשת החדשה שפרצה לחיינו השבוע היא פלטפורמה שמזמינה משהו אחר. למי שעוד לא שם: מדובר באפליקציה חברתית שנוסדה לפני כמה חודשים בארה"ב והחלה להיות נפוצה גם בישראל. היא מאפשרת לכתוב דברים באנונימיות לחברים שלכם מפייסבוק, ולחברים שלהם - וכן הלאה.
לאחר שתתקינו אותה תראו פוסטים שכתבו חברי הפייסבוק שלכם בלי לדעת מי כתב מה. פוסטים אהובים (סודות) מקבלים לייקים (לב) והסוד מתקדם. גם המגיבים לא יודעים מי זה מי, אבל בכל שיחה כל מגיב מקבל אייקון.
מה שזה אומר זה, שאצל כל אחד מאיתנו זה שונה אבל לא מאוד. בדיוק כמו שצפייה בתוכנית של דן שילון או חדשות יצרו לנו את אותה חוויה בסופו של דבר.
אז איך זה? זה עוד גדל ולא ברור מה יקרה כשכולם יהיו שם, אבל כרגע זו מסיבת רכילות ווידויים בחושך, כשאתם מכירים את כולם מלפני כן. וכן, זה אומר רשעות לפעמים, ברמה של פגיעה פוטנציאלית ממשית. יש המגלים דברים שלא נעים לקרוא על עצמם. זה מטריד כי זה אומר שאחד מכמה מאות אמר עליכם משהו רע. זה מטריד כי יש חברים שלכם שם, והם אומרים דברים איומים.
##
רגע, אז כל הזמן שהיינו איתם בפייסבוק חיינו בשקר של עולם מושלם? בערך. האם כדאי להסיר את סיקרט ולשקוע שוב מורחקים מהאמת, בתוך צמר גפן מתוק של אהבה ותמונות חתולים? האם לשוב לחיות בגן העדן של פייסבוק ואינסטגרם, במעגל האינסופי של דן שילון, כלואים בתוך מסרים שנטחנו עד דק, בערוץ 2 אליך יונית, כן, תמונות קשות?
לא משנה, הנה חתול.
