הם לא מפונקים
אמרו עליהם שהם "דור המסכים", שהם "דור מפונק". סרן ליעד לביא ז"ל וסמל שגיא ארז ז"ל הוכיחו את ההיפך. מנהל בית הספר נפרד
מדינה המאוימת ב-170,000 קני שיגור, שספגה 14,000 רקטות מהדרום עד הלום, שבכל רגע נתון ניתן לסגור לה את שדה התעופה ,שברחובות עריה הראשיות נשכבים ומסוככים הורים על גוף ילדיהם ושמתוך ארגזי החול שבגניה יכולים לצאת בכל רגע מחבלים צמאי דם ולחזור לעזה עם ילדים כפותים היא לא מדינה ריבונית. לא בשביל זה עשינו את כל הדרך הקשה.
עוד בערוץ הדעות של ynet
יום כיפור, 2014 / אורי זילברשייד
תהיי יפה ותני לצה"ל לנצח / ורדית אבידן
כדאי שהמנהיגות תפנים מהר את מה שכל אזרחיה, למעט קומץ סהרורי, אומרים לה דרך עמידתם האיתנה - זו מערכה על מהות ותכלית חיינו כאן. אגב, הפעם לקחנו כולנו מאוד ברצינות את שמו של המבצע. כל תוצאה סופית שלא תשנה את המשוואה הקיימת ולא תהפוך אותה - תהיה לא פחות מתבוסה מחפירה. המחיר הכבד ששילמנו הוא מחיר מימוש שורת ההמנון "להיות עם חופשי בארצנו".
ובנימה אישית, שני בוגרי התיכון שאותו אני מנהל, בוגרי הפנימיה הצבאית שלנו, נפלו בקרבות - סרן ליעד לביא וסמל שגיא ארז זכרונם לברכה. כשאני חושב עליהם קשה לי שלא להיזכר במטחי הביקורת שלהם זוכה הדור הצעיר שלנו, "דור המסכים", "דור מפונק". במלחמה הזו הם אמרו את דברם, בהשקט ובבטחה, שהיא גם ססמתה של הפנימיה הצבאית.
אחרי שבוע של לוויות וביקורי פצועים, חזרה אליי התובנה שמעבר לכל החלוקות בעמנו - יש שני מחנות המצויים מעל כולם - אלו שמסכנים חייהם למען המדינה ואלו שלא, משפחות הלוחמים וכל השאר.
כמנהלי בתי ספר אנו מטפחים חלומות של ילדים. אנו מבטיחים להם שאחרי שימלאו את תורנותם במשמרת על הגנת המולדת ויהיו מוכנים אף להקריב את חייהם, כפי שהם נשבעים בתחילת שירותם, הם יוכלו גם לחיות כאן בביטחון, לבנות בית, לגדל ילדים ולהגשים גם איתם חלומות.
אנו מעודדים אותם לתרום, להתנדב ולתת מעצמם את הכי טוב שלהם, רואים אותם ממריאים מדשא הנעורים אל שדות הקרב ולוחשים לעצמנו - שרק יחזרו הביתה שלמים.
אנו מלמדים אותם את חובתנו להיות לפני הכול בני אדם ומוצאים עצמנו כיום מתנצלים שאנו חיים בעולם שהפך את המושג "הומניטרי" לקרדום לחפור בו. אנו מבררים איתם כיצד ניתן לגשר על המתח שבין מדינה יהודית למדינה דמוקרטית וניצבים מולם כשאנו מבינים שלפני הכול עלינו לוודא שאכן יש בידינו מדינה. ושהיא מופלאה - כמו ליעד ושגיא, שנלחמו על הגנת ארצם ונפלו על משמרתם.
הכותב הוא מנהל התיכון של בית הספר הריאלי העברי בחיפה
גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il