הרופא הצבאי התעלם - סרטן הופיע לחיילת
שמרית קליין שירתה בצבא כמש"קית סייבר ונחשפה לטענתה לקרינה רבה. כשהחלה לסבול מכאבים היא פנתה לרופא הצבאי, אך במשך שבעה חודשים הוא התעלם ממנה. בסוף התגלה כי חלתה בסרטן, מדווחים ב"זמנים בריאים" ב"ידיעות אחרונות", ומשרד הביטחון הכיר בה כנכה בשל הרשלנות הרפואית
"בכל החודשים הקשים שבמהלכם אני עוברת טיפולי כימותרפיה והקרנות, שגורמים לי לכאבי תופת, לבחילות ולחוסר אונים, ואני גם מוצפת בחרדות, אני מדמיינת רק דבר אחד, איך אני מסתכלת לרופא הצבאי בעיניים ואומרת לו: דוקטור, תסתכל עליי ותסתכל טוב-טוב. איך העזת לא להאמין לי?
"אני, שנחשבתי למש"קית סייבר מצטיינת, שהייתי מורעלת על הצבא, לאחת כמוני לא האמנת? איך העזת לזלזל בי כשהגעתי שוב ושוב למרפאה שלך והתלוננתי על כאבי ראש וחזה? תסתכל עליי, על הקרחת, על הרזון, תרגיש איך הרסת לי את החיים. ועכשיו תבקש ממני סליחה. תתנצל על היהירות שלך, על חוסר הרגישות."
כך, בהתרגשות, מצהירה שמרית קליין, שתבעה את משרד הביטחון בדרישה להכיר בה כנכה לאחר שלקתה בסרטן בלוטות הלימפה מסוג הודג'קינס במהלך השירות הצבאי, ולטענתה - מחלתה החמירה בגלל אותו רופא צבאי שזילזל בה. בתביעה, שהגישה בשמה עו"ד ענת גינזבורג, נטען: "מחלתה של מרשתנו נגרמה כתוצאה מהקרינה העזה שספגה במהלך שירותה הצבאי. לכך נוספה רשלנות רפואית קשה: למרות שהתלוננה במשך כ7- חודשים, היא לא קיבלה טיפול רפואי כי סברו שהיא 'עושה הצגות' והיא נדחתה בלך ושוב."
איך נמנעים מרשלנות רפואית?
- 3 התנאים שיקבעו שהייתה רשלנות רפואית
- האם האבחון הרפואי לגביכם שגוי? 10 סימנים
- רשלנות רפואית לפני הלידה: 10 סימנים
ישנה בצמוד לחדר התקשורת
קליין (21) התגייסה בסוף .2011 "מרשתי שירתה כמש"קית סייבר, תפקיד אליו הוכשרה בקורס צבאי. היא שובצה בפברואר 2012 לבסיס חיל האוויר בפלמחים ואחר כך עברה במשך חודשיים הסמכה נוספת," מצוין בתביעה.
קליין טענה כי לאחר הסמכתה, עבודתה היומיומית התבצעה בשלושה מרכזים. בשניים מהם יש כמות נכבדה של מחשבים ואמצעי מחשוב רבים אחרים. באחד החדרים, הצמוד לחדר התקשורת, יש מערכות אלקטרוניקה רבות, שרתים .'וכו בשלושת חודשי השירות הראשונים נהגה קליין לישון לפחות פעם בשבוע - וכן בסופי שבוע כשהייתה תורנית - בחדר הצמוד לחדר התקשורת, ללא דלת הפרדה בין החדרים. בתחילת 2013 אף הורעו תנאי המגורים, ובשל שיפוצים הועברו תורני הלילה לחדר שיש בו ארונות חשמל רבים.
"בשלב הזה," מתארת קליין, "כבר הייתי מתעוררת עם כאבי ראש, אבל בכלל לא העליתי בדעתי שזה קשור באיזושהי דרך לקרינה העצומה שספגתי." באותה תקופה הגיעו שתי חיילות חדשות לבסיס ועל קליין הוטל להסמיך אותן לתפקיד הגנת סייבר. "עקב הגעתן," נכתב בתביעה, "נאלצה מרשתנו להישאר יותר לילות בבסיס: שלושה לילות בשבוע ושבת אחת על כל שתיים-שלוש שבתות. בתורנות שבת נאסר עליה לצאת ממתחם התקשורת, שכלל את חדר החשמל והתקשורת. המשמעות היא שמרשתנו הייתה חשופה לקרינה מסיבית מיום חמישי ועד בוקר יום ראשון."
קליין מספרת שאת התורנויות הרבות, כמו גם את השירות עצמו, היא עברה בתחושת סיפוק גדולה. "זו הייתה תקופה מדהימה, הכי יפה שהייתה לי בחיים. למדתי המון והפכתי לאדם חכם יותר. עם הזמן גם קודמתי למעמד החיילת הבכירה באגף. נהניתי ממש מכל רגע. חשבתי על הטווח הרחוק וסימנתי לי מטרה: קורס קצינות ושירות קבע. הייתי הכי מורעלת שאפשר בכלל להעלות על הדעת," היא מתארת.
חלק משגרת יומה כלל חשיפה לאנטנות וליווי מבקרים לאזורי המזל"טים. "בתחילת 2013 מוניתי למש"קית בכירה ביחידה, וכחלק מהתפקיד התחלתי גם לבצע ביקורות של הגנה בסייבר הכוללות בדיקה של כלל מערכות המחשוב. כל ביקורת כזו לקחה בין שלוש וחצי לארבע שעות. משמעות הדבר היא שבמשך רוב שעות היום, אם לא כולן, הייתי בסביבה של מערכות אלקטרוניקה, תקשורת ומחשבים," היא אומרת. בנוסף, היא לקחה חלק בכל ניסויי הטילים שהתקיימו בבסיס.
"הייתי בטוחה שמשהו לא בסדר"
באותם ימים נוספו לכאבי הראש לחצים בבית החזה. "במשך כשבעה חודשים פניתי למרפאה המון פעמים, אבל הרופא לא ממש האמין לי, עד שפעם אחת הוא סוף-סוף שלח אותי לבדיקת אקו לב ומאמץ." התוצאות נמסרו לה לדבריה בעל פה, ועלה מהן שהתגלה ממצא זעיר בצד ימין של בית החזה. "היא הופנתה להמשך בי רור בחר"פ צריפין, אך נמסר לה שאין תורים ושעליה להמתין," נכתב בתביעה.
"לא הפסקתי להתקשר לשם ולנסות להשיג תור, אבל זה היה לשווא. באותו זמן כבר הייתי בטוחה שמשהו לא בסדר בגוף שלי, כי בנוסף לכאב הראש והלחץ בחזה התחלתי פתאום לסבול גם מכאבים בכף יד ימין. לא הבנתי איך ממשיכים לזלזל בי. מה רציתי? גימ"לים? פטורים? לא. רציתי רק שיטפלו בי. זה המינימום".
עו"ד גינזבורג כותבת בתביעה: "לאחר שסוף-סוף הוחלט להפנות אותה לחדר מיון בבית החולים אסף הרופא, היא נבדקה, בדיקות הדם החוזרות לא היו תקינות והרופאה במיון דרשה שתופנה לריאומטולוג מיידית, אחרת תאושפז. אלא שאנשי הרפואה של חיל האוויר לא אישרו את הבקשה."
וכך נאלצה קליין לדאוג לעצמה ולהתקשר לכל בתי החולים בארץ בניסיון להגיע לריאומטולוג. חודש ארוך של תסכול וכאבים חלף עד שסוף כל סוף הופנתה לרופא המיועד. "הרופאה שקיבלה אותי נדהמה, אין מילה אחרת, מזה שעוד לא שלחו אותי לצילום חזה פשוט. היא מיד הוציאה לי הפניה ונתנה לי שבועיים גימ"לים וטיפול בקורטיזון," מתארת קליין. אך המסע הזה לא הסתיים גם כאן. "גם כשמרשתנו קיבלה לידיה את כל הצילומים, חלפו שבועיים ואף רופא צבאי מאלה שלידיהם הגיעו התוצאות הקשות לא יצר איתה קשר. זו רשלנות מפוארת לשמה," אומרת עו"ד גינזבורג.
בזכות הרופאה האזרחית
למזלה של קליין, הרופאה האזרחית לקחה אחריות והביאה את הממצאים לפענוח. מהממצאים עלה כי יש לה גוש בגודל 7X3 ס"מ בבית החזה. ביופסיה שניטלה ממנו אישרה כי מדובר בסרטן הבלוטות.
"בשלב הזה כבר הייתי שבר כלי," מתארת קליין. "היו לי התקפים של קוצר נשימה בלילה, כאבים חזקים בבית החזה, וכשקראתי את האבחנה - 'חשד למחלה גידולית, גוש היוצא מהלב' - כבר לא ידעתי מה איתי."
בשל העובדה שהמחלה אותרה בשלב מתקדם והרופאים היו צריכים לפעול מיידית כדי להציל את חייה, לא נשאבו מגופה של שמרית ביציות להקפאה, מה שמטיל בספק את יכולתה להרות בעתיד. היא נאלצה לעבור כימותרפיה כפולה ובהמשך למעלה 30-מ טיפולים בקרינה ממוקדת.
"בקושי יכולתי לקום מהמיטה. כל הגוף כאב לי. השיער שלי נשר וכל כך התביישתי שהסתגרתי בבית. סירבתי באופן מופגן להסתכל על עצמי בראי. אני, העצמאית, המתאמנת רצח בחדר כושר, הפכתי לתלותית, לכזו שצריך להסיע אותה, לתת לה, לדאוג לה. שנאתי את עצמי, את המחלה שלי ואת המראה שהיא גרמה. את הזמן העברתי בעישון גראס לצד תרופות לשיכוך כאב ובניסיון להתגבר על הבחילות. חייתי בערפל. לא הייתה לי כל תקווה. היחידים שעוד הצליחו איך שהוא לחזק אותי היו החברים הנפלאים שלי מהבסיס, ובהמשך שתי עמותות שנחשפתי אליהן, 'זכרון מנחם' ו'להושיט ."'יד
המהפך במצבה הנפשי התרחש אחרי שהופיעה בפני הוועדה של אגף השיקום במשרד הביטחון. שם הכירו בכך שנכותה קשורה לשירות הצבאי, אך רק בגלל הרשלנות הרפואית שגרמה לעיכוב באבחון. במשרד הביטחון סירבו להכיר בקשר בין כמויות הקרינה העצומות שאליהן נחשפה לבין התפרצות סרטן הבלוטות. "זה היה רגע המפנה. פתאום כבר פחות שנאתי את עצמי. זרקתי את הפאה והפסקתי להתבייש מהמראה שלי. במקביל התחלתי לצאת יותר ולשתף. לעבוד אני עדיין לא מסוגלת, אבל כבר סימנתי לעצמי מטרות: ללמוד, ובעיקר לחזור לעצמאות שלי".
אין הוכחה חותכת לקשר בין קרינה לסרטן
השאלה אם יש קשר בין קרינה אלקטרומגנטית להתפרצות מחלות סרטן שונות נמצא עדיין במחלוקת. חוקרים רבים מרגישים כי יש קשר בין השתיים, אך הוכחה מחייבת עוד אין.
עם זאת, בשנים האחרונות יש עלייה משמעותית במספר חולי הסרטן התובעים את מעסיקיהם בטענה שמחלתם נגרמה בשל חשיפה לקרינה. כך עשו חלק מעובדי הקמ"ג (הקריה למחקר גרעיני) או השארים שלהם, וגם למשרד הביטחון מוגשות לא מעט תביעות בנושא.
כך, למשל, חייל שבמהלך 10 שנות שירותו הצבאי כהנדסאי אלקטרוניקה בחיל האוויר הפעיל מערכת הפולטת קרינה לקה בסרטן הבלוטות. קצין התקבולים גרס שלא נמצא קשר סיבתי, אך בית המשפט קיבל את טענתו והכיר בנכות שנגרמה לו.
גם חייל ששירת על ספינת חיל הים ונחשף לקרינה אלקטרומגנטית הוכר כנכה, לאחר שבתום השירות נמצא בגופו גידול סרטני.