תוקם ועדת חקירה? "ללמוד, לא למצוא אשמים"
חבר ועדת וינוגרד, פרופ' יחזקאל דרור, מתנגד להצעת אלקין לוועדת חקירה מטעם ועדת חוץ וביטחון: "צריך להתמקד במה שיעזור למדינה לתפקד טוב יותר, לא בפוליטיקה מפלגתית", הוא אומר. אילו ועדות חקירה עומדות על הפרק?
פרופ' יחזקאל דרור, לשעבר חבר ועדת וינוגרד לחקירת מלחמת לבנון השנייה, פוסל על הסף את הקמתה של ועדת חקירה מטעם ועדת חוץ וביטחון, כפי שהציע היו"ר שלה ח"כ זאב אלקין. "זו הצעה פוליטית מפלגתית מובהקת. אני תומך בוועדת בדיקה מקצועית ובלתי תלויה, עם סמכויות. עיקר תפקידה יהיה הפקת לקחים ולא מציאת אשמים שמית", הוא אומר.
פרופ' דרור סבור כי נדרשת הפקת לקחים, אולם לא בשלב הזה אלא בעוד חודש לפחות. לדבריו, זו חייבת להיות בדיקה חיצונית ובלתי תלויה, שתוכל לקבל את כל החומר הרלוונטי ולחקור את כל מי שנדרש. "ועדת וינוגרד הצטיינה בכך שהיו לה גם סמכויות מעין שיפוטיות ויכלה להוציא מסקנות אישיות, אבל עקב ניסיוני ועדת הבדיקה הפעם צריך להיות הפקת לקחים לעתיד מבלי להצביע על אשמים. כדי להוציא את העניין מפוליטיקה מפלגתית צריך להתרכז במה שחיוני, ומה שחשוב למדינת ישראל ויעזור לה לתפקד טוב יותר. לראיה, מהמסקנות האישיות של וינוגרד לא יצא כלום".
בניגוד לדברי אלקין, טוען פרופ' דרור כי ועדת וינוגרד שבה היה חבר הייתה יעילה. הוא מונה כהישגים את ביטחון המידע וחוסר ההדלפה, הקמת המטה לביטחון לאומי והימצאותם של המפקדים בחזית אחרי הביקורת על "מפקדי הפלזמה" בלבנון השנייה. "יש גם דברים חסרים, כמו היעדרו של גוף בלתי תלוי להערכה לאומית שפנוי להערכה ולא עוסק בנושאים אחרים. לו היה גוף כזה אולי היו שמים יותר לב לעניין המנהרות", הוא אומר. "תפקידה של ועדת החוץ והביטחון יהיה לפקח על ביצוע ההמלצות של ועדת בדיקה בלתי תלויה יחד עם מבקר המדינה, ראש הממשלה ושר הביטחון, אך לומר שזו תחקור את המבצע זו אמירה פוליטית ולא מקצועית ועניינית".
חקירה? ממשלות לא ששות למנות ועדה
ההחלטה אם לחקור את מבצע "צוק איתן" נתונה להחלטתה של הממשלה, שכמובן לא תשוש להקים ועדה שעלולה לפגוע בה. הוועדה בעלת הסמכויות הרחבות ביותר היא ועדת חקירה ממשלתית, ולעתים מסתפקים רק בוועדת בדיקה ממשלתית או ועדת חקירה ממלכתית.
נזכיר כי גם לאחר מלחמת לבנון השנייה ב-2006 לא הקימה הממשלה ועדת חקירה, אולם לאחר לחץ ציבורי קמה ועדת בדיקה ממשלתית – ועדת וינוגרד. הכול, כפי שכבר הבנתם, עניין של סמכויות. "בסמכות של ועדה ממלכתית לגבות עדויות כמו בבית המשפט, לזמן עדים ולהכריחם להעיד בפניה ולהיות מיוצגים בידי עורכי דין", מסביר פרופ' ברק מדינה, מהפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים. "ועדה זו יכולה להמליץ המלצות ולהעביר אנשים מתפקידם, כולל קציני צבא וגורמים פוליטיים".
"ההבדל בין ועדת חקירה לוועדת בדיקה הוא לא מאוד גדול", ממשיך מדינה. "ועדת בדיקה לא מוסמכת לחייב אנשים להעיד בפניה והיא מתפקדת כמשהו פנימי יותר. היא אמורה לבדוק התנהלות בתוך הממשלה ולא בדיקה רחבה של המדיניות הכללית. ועדת וינוגרד הייתה בפועל בדיוק כמו ועדת חקירה ממלכתית,
אך בפועל זה לא שינה שום דבר, היא לא הייתה חותמת גומי".
אם הממשלה אינה חפצה להקים ועדת חקירה, יכולה הכנסת להקים ועדת חקירה פרלמנטארית, אך משום שהן אינן מכילות שופטים או אישי ציבור, אלא רק חברי כנסת, היא לפעמים נתפסת כפוליטית ולא אובייקטיבית. "אין לוועדת חקירה פרלמנטאריות מעמד ציבורי כמו לוועדות חקירה או בדיקה", מסביר פרופ' מדינה. "לעתים, מחוקקים חוק בעקבות ועדת חקירה פרלמנטארית, אך זהו לא אמצעי מקובל לבדיקת תפקוד ממשלה בהקשר רחב כזה".
אופציה נוספת היא חקירה על ידי מבקר המדינה. פרופ' מדינה סבור כי חקירה על ידי ועדת החוץ והביטחון, כפי שהציע ח"כ אלקין, אינה אפקטיבית. "בדרך כלל, ועדה קבועה לא מתאימה לשמש בתפקיד זה", אומר מדינה. "אין לה הכלים לברר עובדות בצורה מפורטת, אין בה שופטים שיושבים וגובים עדויות. זה לוקח המון שעות וחברי הכנסת אינם פנויים לכך. יש להם עמדות פוליטיות מוטות, ולכן אין תקדים לכך שוועדה קבועה תשמש ועד חקירה. היא יכולה רק להמליץ המלצות ולהציע הצעות".
לפנייה לכתב/ת 
