בריחת שתן: הסיבות והטיפולים שיעזרו

בריחת שתן הינה אובדן שליטה על שלפוחית השתן הגורמת לדליפה בלתי רצונית של שתן במצבים שונים ובדרגות חומרה שונות. מדובר בתופעה שכיחה הפוגעת במידה ניכרת באיכות חייהם של נשים וגברים בכל הגילאים ובפרט בגיל המבוגר (מעל גיל 55).

עוד סיפורים חמים - בפייסבוק שלנו

במרבית המקרים שינויים פשוטים באורח החיים ובתזונה, טיפול תרופתי או התערבות ניתוחית זעירה, כמו גם שימוש במוצרי ספיגה מתקדמים עשויים לשפר במידה רבה את איכות החיים.

עוד בעיות בריאות

ראש מלא: 10 דרכים למנוע נשירה והתקרחות

מה השכיחות של בריחת שתן?

בריחת שתן היא תופעה רווחת באוכלוסיה, אך רבים מן הסובלים ממנה נמנעים מלדווח או לפנות לעזרה עקב מבוכה ודעות קדומות, דבר המקשה על הערכת השכיחות האמיתית.

בריחת שתן שכיחה יותר בנשים מאשר בגברים. עבודות מחקר שונות מראות כי בין 25% ל-51% מהנשים חוות דרגה כלשהי של בריחת שתן. בקרב הגברים נעה השכיחות בין 3% ל-11%. שכיחות התופעה בקרב שני המינים הולכת ועולה גם הגיל.

מתי זה עלול לקרות?

בריחת שתן במאמץ: בריחת שתן המתרחשת במצבים בהם הלחץ התוך-בטני עולה בבת אחת. מצבים אלה כוללים שיעול, עיטוש, צחוק, הרמה של משא כבד ופעילויות ספורטיביות מסויימות (הרמת משקולות, כפיפות בטן, קפיצה, ריצה ועוד).

בריחת שתן מתוך דחיפות: בריחת שתן המתרחשת בהמשך לתחושה חזקה ופתאומית של צורך לרוקן את שלפוחית השתן שלא ניתן לעמוד בפניה. באופן טיפוסי מתרחשת הדליפה מסוג זה בדרך לשרותים או ממש לפני שמספיקים לפשוט את הבגדים ביום או בלילה.

בריחת שתן מעורבת: שילוב של בריחת שתן במאמץ ומתוך דחיפות.

בריחת שתן ממילוי יתר: מדובר בדליפת כמויות קטנות של שתן הנובעת ממילוי יתר של שלפוחית השתן כתוצאה מחסימה במוצא השלפוחית או עקב פגיעה ביכולת של השריר אשר בדופן השלפוחית להתכווץ כראוי, התכווצות שהינה חיונית על מנת לאפשר התרוקנות אפקטיבית.

בריחת שתן על רקע תפקודי: אנשים הלוקים במחלה הגורמת למגבלה בניידות (בעיות אורטופדיות, מחלות פרקים, מחלות נוירולוגיות כגון פרקינסון או בעיות קוגניטיביות) מתקשים לעיתים להגיע בזמן לשרותים ועקב כך עלולים לסבול מבריחת שתן.

מהם הגורמים לבריחת שתן?

בריחת שתן עלולה להיגרם או להיות מוחמרת כתוצאה ממצבים רפואיים שונים, תרופות והרגלים. ניתן לחלק גורמים אלה לזמניים ולקבועים וחשוב לעבור הערכה רפואית מקיפה על מנת לזהות את שורש הבעייה ולהציע טיפול מתאים.

גורמים זמניים

דלקת בדרכי השתן: נוכחות זיהום בדרכי השתן גורמת לגרוי של השלפוחית אשר מתבטא בצריבה, תכיפות ודחיפות במתן השתן. לעיתים עלולה להיגרם גם בריחת שתן.

הריון: נשים הרות חוות לעיתים בריחת שתן במהלך ההריון. הדבר נובע הן מהלחץ של הרחם הגדל על שלפוחית השתן והן עקב השפעת ההורמונים על ריפיון השרירים ובכלל זה על הסוגרים. תופעה זו חולפת במרבית המקרים לאחר הלידה.

תרופות: נטילת תרופות משתנות בייחוד כנגד אי ספיקת לב ויתר ל"ד.

עלול לגרות את שלפוחית השתן(צילום: shutterstock)

גורמים קבועים

נזק לרקמות ולעצבים ברצפת האגן בעקבות לידות: בפרט לידות נרתיקיות (לעומת ניתוח קיסרי) מרובות, לידות מכשירניות (מלקחיים) או לידת תינוקות כבדי משקל.

גיל מבוגר: כרוך בהחלשות של רקמות תומכות, שרירים ורקמת חיבור.

מנופאוזה (חדילת הווסת): עקב תום הפרשת הורמוני המין (בעיקר אסטרוגן) ע"י השחלות. להורמונים אלה השפעה מיטיבה על תכונות הרקמה (חוזק, אלסטיות), על תפקוד תקין של דרכי השתן התחתונות ואף על מניעת דלקות בדרכי השתן. הירידה החדה ברמתם המתרחשת בגיל המעבר עלולה לתרום להופעת בריחת שתן.

מחלות וגידולים: מחלות מערכת העצבים כגון טרשת נפוצה ופרקינסון וכן חבלה או ניתוחים בעמוד השדרה עלולים לשבש את הבקרה העצבית על פעולת השלפוחית ולהוביל לבריחת שתן.

כמו גם הגדלה שפירה או ממארת של בלוטת הערמונית בגברים או ניתוח עקב סרטן הערמונית מהווים גורם סיכון לבריחת שתן במנגנונים שונים.

5 הטיפולים שיעזרו

1. שינויים התנהגותיים

הרחקת 'מגרי שלפוחית' (קפאין, אלכוהול, משקאות מוגזים, מיצי הדרים ואוכל חריף) מהדיאטה.

ריקון יזום של שלפוחית השתן במרווחי זמן קבועים והימנעות מהליכה לשרותים בין ריקון מתוזמן אחד לבא אחריו (גם אם חשים צורך) – בדרך זו מאמנים את השריר שבדופן השלפוחית ומגדילים באופן הדרגתי את יכולתה לאגור שתן.

הגבלת כמות השתייה ל-1.5 עד 2 ליטר ביממה.

הימנעות משתייה בשעות הערב – בייחוד עבור הסובלים מבריחת שתן בשעות הלילה.

2. חיזוק שרירי רצפת האגן

תרגילים לחיזוק שרירי רצפת האגן ושימוש במערכת ביופידבק עשויים להפחית במידה ניכרת את תדירות הארועים של בריחת שתן ולמזער את מידת חומרתם.

3. טיפול תרופתי

תרופות אנטי-כולינרגיות: מטרתן להפחית התכווצויות בלתי רצוניות של שריר השלפוחית ובך לשפר את היכולת להתאפק.

תכשירי אסטרוגן נרתיקי: שימוש בתכשירים אלה בקרם או בטבליות בנשים לאחר גיל המעבר הוכח כיעיל בהפחתת תכיפות ודחיפות במתן השתן.

חסמים לקולטני אלפא: תרופות אלה מסייעות לגברים הסובלים מבריחת שתן ממילוי יתר על רקע הגדלה של בלוטת הערמונית ע"י הרפיית סיבי שריר בצוואר השלפוחית והקלה בהתרוקנות.

רעלן הבוטולינום: הזרקתו לשריר השלפוחית באמצעות מכשיר הקרוי ציסטוסקופ מרפה את השריר ומשפרת תסמיני תכיפות ודחיפות וכן בריחת שתן על רקע תסמונת השלפוחית הרגיזה. טיפול זה הוכח כיעיל לתקופה של שמונה עד שנים עשר חודשים.

4. ניתוחים

סרט (רצועה) תת-שופכתי (מוכר בשם TVT): ניתוח זעיר-פולשני המבוצע בהרדמה כללית או אזורית ומטפל ביעילות של כ-85% בבריחת שתן במאמץ.

הרמת צוואר השלפוחית: ניתוחים המבוצעים בפתיחת בטן או בלפרוסקופיה ומבוססים על תפירה של רקמת חיבור באזור צוואר השלפוחית אל מבנה יציב בקדמת האגן. מטרתם בדומה לניתוחי הסרט לטפל בבריחת שתן במאמץ.

עיבוי דופן השופכה: מושג ע"י הזרקה של חומרים מעבים לדופן השופכה במטרה להגדיל את ההתנגדות למעבר השתן במצבי בריחת שתן הנובעת מהפרעה ביכולת הסגירה של שריר הסוגר אשר בצינורית השופכה.

5. מוצרי ספיגה מתקדמים

מוצרים אלה מאפשרים תפקוד יומיומי תקין ושמירה על איכות חיים גם בנוכחות בריחת שתן בדרגות שונות.

מוצרי הספיגה המתקדמים נראים כתחתונים לכל דבר ומותאמים באופן ספיציפי למבנה גופם של גברים ונשים. הם אף זמינים בצבעים שונים, עובדה המתייגת אותם למעשה כפריט לבוש מעוצב בשונה ממוצר היוצר קונוטציה שלילית למצב סיעודי ולמוגבלות.

יתרונם של מוצרי הספיגה היעודיים ביכולתם לספוג כמות גדולה של שתן מבלי לגרום ללובש אותם לאי נוחות או ריח לא נעים ובכך הם מאפשרים ניהול אורח חיים נורמטיבי ביום ואף בלילה.

• ד"ר בני פיינר הוא מומחה ברפואת נשים, אורוגינקולוגיה, ניתוחי רצפת האגן ויועץ למותג Depend