ו' ששינסקי: כי"ל שוב מאיימת לצאת מישראל

חברת כימיקלים לישראל (כי"ל), שצפויה להיות המושפעת העיקרית ממסקנות ועדת "ששינסקי 2" למיסוי משאבי הטבע של מדינת ישראל, הציגה היום (ב') את הסתייגויותיה ממסקנות הוועדה בדיון שנערך במשרד האוצר בירושלים.

ועדת ששינסקי  - כתבות נוספות בערוץ הכלכלה :

כיל עתרה לבג"ץ בעקבות מסקנות ששינסקי

ועדת ששינסקי 2: למסות ב-42% משאבי טבע

היועמ"ש תומך בהמלצות ועדת ששינסקי

המלצות הביניים של ועדת ששינסקי 2 כוללות שני סעיפים עיקריים: הטלת תמלוגים בשיעור אחיד של 5% על כל אוצרות הטבע של מדינת ישראל, והטלת מס רווחי יתר של 42% על תאגידים שמייצרים תשואה של יותר מ-11% על נכסיהם כתוצאה משימוש באוצרות טבע של המדינה.

כי"ל נגד מס רווחי יתר של 42%

כי"ל צפויה להרוויח מחלק מההמלצות אך גם להיפגע מאחת מהן. הטלת תמלוגים בשיעור של 5% תסייע לכי"ל, שכן זו חתמה בשנת 2012 על הסכם עם משרד האוצר שהעלה את תמלוגיה לרמה של 10%, בגין הפקה של למעלה ממיליון וחצי טון אשלג בים המלח. כעת, הסכם זה יבוטל. בנוסף, הוועדה דנה בנושא מוצרי ההמשך שמפיקה כי"ל ממי ים המלח וקבעה כי אין מקום להטיל תמלוגים על רווחים ממוצרים אלה.

מנגד, כי"ל, צפויה להיות הנפגעת הראשית מהטלת מס רווחי יתר של 42%. כנגד המלצה זאת נאבקת כעת החברה והיא שעמדה במרכז הטענות שלה כנגד המלצות הביניים של הוועדה, ובמרכז חוות הדעת המשפטית שהציגה, אשר חוברה עבורה על ידי משרד עורכי הדין תדמור ושות'.

בחברה טענו היום בפני חברי הוועדה כי שווי הנכסים שלה, כפי שנקבע על ידי הוועדה, לצורך חישוב תשואה של 11% נמוך משווי הנכסים האמיתי. כמו כן, טענו כי שיעור התשואה של 11% הוא נמוך מדי ולכן יש להגדיל את כמות הכסף שתוכל החברה להרוויח לפני שיחול עליה המס החדש.

עוד טענו בחברה - שעוסקת גם בכריית פוספט, ברום ומגנזיום - כי יש להתייחס בנפרד לכל משאב טבע ולקבוע מס רווחי יתר נפרד עבורו. בחברה טענו גם כי המלצות הוועדה אינן עולות בקנה אחד עם מטרותיה כפי שהוגדרו על ידי חבריה בפתח הדו"ח ולא נערך מאזן של נזק מול תועלת לחברה ולמשק בישראל.

לבסוף, העלו בכי"ל את הטענה שההמלצות אינן עולות בקנה אחד עם ההסכם שנחתם בין המדינה לחברה ב-2012. אז, כזכור, העלתה המדינה את שיעור התמלוגים בגין הפקת יתר והסדירה את נושא קציר המלח. בכי"ל טוענים כי יישום המלצות ששינסקי 2 יהווה הפרה של הסכם זה, שמגדיר את חלקה של המדינה ברווחי החברה עד 2030. מעבר לכך, נטען כי ההמלצות עצמן אינן מביאות בחשבון את העובדה שרק לפני שנתיים הגדילה המדינה את חלקה ברווחי כי"ל.

מנכ"ל החברה, סטפן בורגס, והיו"ר, ניר גלעד, ניסו במהלך הדיון להדגיש את חשיבותה ליצירת מקומות עבודה בנגב, ורמזו כי יישום המלצות הוועדה יביא את החברה לעצור את השקעותיה בארץ ואף להעביר פעילות מהארץ לחו"ל. לאחר שאמר כי יישום ההמלצות יעלה לכי"ל במשך החלת ההמלצות כ-7 מיליארד שקל, פנה בורגס לחברי הוועדה: "נכון שאי אפשר להעביר את ים המלח לארץ אחרת", אמר, "אבל העולם לא בהכרח זקוק לו ואפילו ישמח אם ייצור האשלג ממימיו ייפסק".

בורגס חזר על האיום שהשמיע עם פרסום המלצות הוועדה, שלפיו החברה תעצור את השקעותיה בארץ. "אנחנו צריכים לנהל עסק ואם הפעילות שלנו בחו"ל תהיה רווחית יותר אז נשקיע שם".

גורמים בוועדת ששינסקי שעימם שוחחנו אמרו לאחר השמעת טיעוני כי"ל כי הטיעונים יישקלו ברצינות ויילמדו. גורם בוועדה ציין כי יתכן שישקלו שינוי של רמת הרווחים המינימלית שאליה צריכה החברה להגיע לפני שתתחיל לשלם מס אך לא ברור אם הרף יעלה או יירד ונראה כי השינוי לא יהיה מהותי.

לדבריו, מחישובים שערכה הוועדה עולה כי ברמת המחירים הנוכחית של האשלג, מסקנות הוועדה לא פוגעות במצבה הכלכלי של החברה בצורה מהותית, שכן הטלת מס רווחי היתר מקוזזת בביטול מדרגת התגמולים של 10%.

כמו כן, אותו גורם דחה על הסף את טענות החברה כי המסקנות מהוות הפרה של ההסכם מ-2012 וציין כי הוועדה פעלה בגיבוי של חוות דעת של היועץ המשפטי לממשלה וכי ההסכם שנחתם ב-2012 מציין במפורש כי במידה שהמדינה תשנה את החוק, ההסכמה של כי"ל לתמלוגים של 10% תתבטל ולא תחייב המדינה להימנע משינוי החוק.